"נתניהו יכול להיחשב מתווך להסדר כובל בין 'ידיעות' ו'ישראל היום'" - תעשייה ומקרו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"נתניהו יכול להיחשב מתווך להסדר כובל בין 'ידיעות' ו'ישראל היום'"

מגעים כמו אלה שהתקיימו בין ראש הממשלה לבין מו"ל "ידיעות אחרונות" נחשבים ניסיון להסדר כובל, אך רק כששני הצדדים הם אנשי עסקים ■ הבכיר לשעבר: "נתניהו לא היה משקיע זמן ומשאבים במגעים האלה אם לא היה ניסיון להגיע להבנות - שהן הסדר כובל"

2תגובות
נתניהו בכנסת, באוקטובר האחרון
Sebastian Scheiner/אי־פי

נמשכת המחלוקת בין בכירים לשעבר ברשות ההגבלים בשאלה אם שיחת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, היא נסיון לתיאום הסדר כובל — דבר שנחשב עבירה פלילית.

על פי פרסומים בתקשורת ביומיים האחרונים, נתניהו יזם שיחה עם מוזס בדבר החלשת התחרות שיוצר "ישראל היום" ל"ידיעות אחרונות". החינמון "ישראל היום", שבבעלות מקורבו של נתניהו, המיליארדר האמריקאי שלדון אדלסון, נחשב עיתון התומך בנתניהו, ונטען כי לראש הממשלה יש השפעה בפועל על המתפרסם בו.

לפי החוק, מגעים בין גופים מתחרים להחלשת התחרות ביניהם נחשבים ניסיון לבצע הסדר כובל. עם זאת, החוק מתייחס למגעים בין שני אנשי עסקים, ונתניהו אינו מוגדר איש עסקים. חלק ממומחי ההגבלים סבור כי החוק חל גם על מי שמתווך להסדר כובל, גם אם אינו איש עסקים. אתמול אמר הממונה על ההגבלים לשעבר, דרור שטרום, כי כדי להוכיח חשד להסדר כובל יש להראות שנתניהו פעל מול "ישראל היום" כדי לקדם את הצעתו להפחתת התחרות מול "ידיעות".

בכיר לשעבר ברשות ההגבלים סבור כי מבחינת חוק ההגבלים "יש שתי גישות, מחמירה ומקלה. הגישה המחמירה אומרת שככל שניתן לזהות בין נתניהו ל'ישראל היום' — בגלל שהוא מתערב בתכנים שלו או שיש הנחיית מערכת לרצות אותו כדבר שבשגרה — זה מספיק כדי לומר שהוא מעורב בניסיון לביצוע הסדר כובל. לא צריך להראות שבעניין הספציפי הזה הוא הלך ודיבר עם מישהו ב'ישראל היום'. אפשר לצאת מנקודת הנחה שנתניהו ניהל משא ומתן מול מוזס כמי שדבריו מחייבים את 'ישראל היום'. במקרה כזה, זהו ניסיון לביצוע הסדר כובל — אך רק הסיכום בין השניים יקבע אם אכן מדובר בהסדר כובל, או רק בניסיון לביצועו".

לפי אותו בכיר לשעבר, הגישה המקלה והנכונה היא לראות את הדברים בצורה כוללת. לדבריו, "נתניהו ניהל סדרת פגישות עם מוזס, וניסה להגיע להסדר כובל, בין אם היה לו באותו זמן גיבוי מ'ישראל היום' ובין אם לאו. נתניהו השקיע אנרגיה, משאבים וזמן לשם כך. כשמדובר בראש ממשלה, שהיומן שלו הוא העמוס ביותר במדינה, ניתן לומר שהוא לא היה משקיע משאבים בפגישות חוזרות אם לא היה כאן ניסיון להגיע להבנות — שהן הסדר כובל".

לדבריו, גם אם נתניהו אינו איש עסקים, הרי שהוא המוטב בהסדר שהתגבש: הוא מזוהה כקשור ל"ישראל היום", הוא לא גורם זר שמתווך ושאין לו קשר לתוצאות התיווך. "בתחום ההגבלים יש דבר שנקרא 'קרטל פסיליטייטור' (מאפשר קיומו של קרטל; א"ק).זה הגורם שמארגן ומוציא לפועל את הקרטל. כאן זה נתניהו, והמטרה היא כיסוי תקשורתי. גם בקרטל המרצפות (שפעל בישראל בין 1983 ל–1997 ובו חברו יצרניות המרצפות הגדולות לצורך תיאום מחירים וחלוקת שוק; א"ק) היה יועץ כלכלי שהיה אחראי על תפעול הקרטל ונשפט לשבעה חודשים בכלא, אף שלא היה צד לחברות הקרטל — אלא רק תיווך ביניהן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם