"חוסר היעילות בנמלים עלה למשק 240 מיליון שקל ב-2016" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"חוסר היעילות בנמלים עלה למשק 240 מיליון שקל ב-2016"

לטענת איגוד המשתמשים בתובלה ימית בתפזורת, רוב הנזק נגרם מעיכוב בפריקת אניות בנמל אשדוד הטענות הועברו למבקר המדינה שהתחיל בבדיקתן ■ נמל אשדוד: "היעדר התכנון של יבואני הגרעינים גורם לעומסים"

3תגובות
מפרץ חיפה
איליה מלניקוב

חוסר היעילות של נמלי ישראל גבה כ–240 מיליון שקל מהמשק ב–2016 - לפי הערכות של איגוד המשתמשים בתובלה ימית בתפזורת. הבעיות בנמלים דווחו באחרונה למשרד מבקר המדינה, שהחל בבדיקת הטענות.

הנזק ב–2017 עלול לגדול לכ–300 מיליון שקל. יו"ר האיגוד, אלי סיון, אמר אתמול כי להערכת הארגון, הנזק המצטבר בעשור האחרון היה יותר מ–1.5 מיליארד שקל.

יבוא בתפזורת כולל מוצרים כגון חיטה, תירס, שמנים ומזון לבעלי חיים. מדובר בתשלום עודף שנאלצים לשלם היבואנים, ושבדרך כלל מגולגל ללקוחותיהם. תשלום זה תורם בהמשך לייקור מוצרים לצרכן, ישירות ובעקיפין. ההשפעה העקיפה מורגשת גם במוצרי המזון.

נתונים בכתבה

חוסר היעילות בנמלים מתבטא בעבודה אטית; שימוש בציוד שאינו מתאים; שביתות איטלקיות; עובדים מעטים מדי במשמרת; הפסקות ארוכות; ומחסור במשאיות ברציף. באיגוד ציינו כי התקלות מאפיינות בעיקר את נמל אשדוד, אך חוסר יעילות ניכר גם בנמל חיפה. "ישנה חברה באשדוד שמעדיפה לייבא סחורה לנמל חיפה ולשנע אותה לאשדוד משום שהיעילות הגבוהה יותר בחיפה מוזילה את התהליך", אמרו באיגוד. "עלות כל יום של המתנה לסחורה מגיעה לעשרות אלפי דולרים, וזמן ההמתנה בנמל חיפה קצר יותר. בעולם, נמלי ים עובדים כמו שדות תעופה - אניות מגיעות, מתקבלות מיד, פורקות ויוצאות מהנמל", הוסיפו.

הנזק העיקרי, בסך כ–160 מליון שקל, נגרם בגין ימי המתנה ממושכים בנמלים בעקבות פריקה אטית של סחורות. בנוסף, הנזק שנגרם מהסטת יבוא מאשדוד לחיפה, ולאחר מכן הצורך בשינוע הסחורות לדרום נאמד בכ–50 מיליון שקל. השימוש בנמל היעיל ביותר במדינה, מספנות ישראל בחיפה, מאלץ את היבואנים להוציא עוד כ–10 מיליון שקל בשל הצורך להשתמש באניות קטנות. זאת, משום שאין בנמל זה רציף לאניות בעלות קיבולת של 50–70 אלף טון.

נזק של כ–10 מיליון שקל נגרם גם מאובדן סחורה. כחצי אחוז מהסחורה אובד בפריקה עקב מחסור בתשתיות מתאימות ופריקה בלתי־יעילה. בנוסף, בשונה מהנהוג בעולם לא מוטלים על הנמלים בישראל קנסות על עיכובים בפריקת התבואות, ובמבנה התעריפים אין תמריצים לשיפור של רמת השירות וקצב פריקת האוניות.

מנמל אשדוד נמסר בתגובה כי "איגוד שינוע הגרעינים מייצג אינטרסים כלכליים צרים של יבואני הגרעינים ולא את הצורך הלאומי למתן השירות הרוחבי של הנמל לכלכלת ישראל. העדר התכנון של יבואני הגרעינים גורם לעומסים. האניות המגיעות לנמל הינן ישנות ומדגם שלא יועד לשינוע גרעינים וכתוצאה מכך גורמות לנזקים ולתפוקות נמוכות בנמל.

"מדובר באניות צ'רטר הנושאות כמות מטען בהיקפים גדולים, שלעיתים עולים על 50,000 טון, המגיעות לעיתים בטווח של ימים בודדים לנמל. אין סדר, אין תכנון ואין צפי. אי הסדר בפעילות איגוד שינוע הגרעינים גורם לעומס ופגיעה במטענים האחרים הפוגע בפעילות הנמל. בנוסף, ענף הגרעינים הינו עונתי ועיקר העומס הוא בחודשי הקיץ וזאת בשל דינים הילכתיים. אוניות הגרעינים מקבלות את השירות בהתאם לעומס ברציפי הנמל, שכן מדובר בתשתית מוגבלת.

"חברת הנמל פועלת על פי הנחיות המדינה. ובנוסף, המשרד להגנת הסביבה החמיר את הנחיותיו הנוגעות לפריקת גרעינים,  מהלך המהווה גורם נוסף לעיכובים בפריקה ולהפחתת קצב העבודה. החברה  עושה כל מאמץ בכדי לספק ללקוחותיה את השירות הטוב, המהיר והיעיל ביותר. נמל אשדוד נמצא בשיא התפוקות מאז הקמתו עם גידול של 25% וכתוצאה מכך גדל העומס ברציפים שכן אורך הרציפים לא הוגדל מאז 2005. על מנת לצמצם את זמן ההמתנה ולשפר את השירות חברת הנמל  קלטה מעל ל-220 עובדים חדשים ונערכת לקליטת ציוד שינוע בסכומי עתק הכולל גם  ציוד מתקדם לשינוע גרעינים. חברת הנמל תשתף פעולה עם מבקר המדינה ולפרוס לפניו את כל הכשלים של ארגון שינוע הגרעינים והעומד בראשו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#