כחלון נגד המשחק הכי ממכר של המהמרים

במפעל הפיס מסכימים לוותר על מכונות המזל אך דורשים כי משרד האוצר יישא בהפסדים שייגרמו מכך - כ-800 מיליון שקל בשנה ■ בקופת הפיס נצברו כ-4.5 מיליארד שקל המיועדים להשקעות ברשויות מקומיות, והאוצר דורש מיליארד שקל שיועברו לרשויות דרך תקציב המדינה

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מכונות מזל בתחנת פיס בתל אביבצילום: עופר וקנין
אורה קורן

הזיכיון החדש של מפעל הפיס, אמור להיכנס לתוקפו בשבוע הבא, לא יכלול היתר להמשך הפעלתן של 500 מכונות מזל בתחנות פיס ברחבי הארץ, ונחשבות למשחק ממכר במיוחד הפוגע בעיקר באוכלוסיות חלשות. כמו כן צפוי להתבטל משחק קינו (Keno), משחק הדומה ללוטו, עם סיכויי הזכייה נמוכים במיוחד והגרלות המתקיימות מדי 30 דקות בין 11 בבוקר ל-22:30 בלילה בכל ימות השבוע. לפי מקור ממשלתי, שר האוצר משה כחלון סבור שהקינו הוא המשחק הכי ממכר, וכי "באוצר לא יתפשרו לגביו".

זיכיון מפעל הפיס יפוג בסוף השבוע, וללא חידושו לא יוכל הפיס להמשיך בפעילותו. הזיכיון מונפק על ידי משרד האוצר, שהוא גם הרגולטור המפקח על הפיס. האוצר ניסה להעביר את השינויים בזיכיון הפיס במסגרת חוק ההסדרים שאושר בשבוע שעבר, אך לחצים שהופעלו עליו הובילו להוצאת הסעיפים הרלוונטיים מהחוק.

במשרד האוצר הבהירו כי הפיס יחויב לבצע את השינויים הנדרשים - או שיאבד את הזיכיון למכירה וקיום של משחקי מזל. שני הצדדים העריכו אתמול כי יצליחו להגיע להסכמה, וכי אם יידרש פרק זמן נוסף למשא ומתן, ייתכן שהזיכיון הקיים יוארך בשבוע.

בנוסף לתנאים אלה, דורש משרד האוצר כי מפעל הפיס יעביר הלוואה בסכום של מיליארד שקל מתוך "הכספים החונים" שלו - כספים הנצברים בקופת הפיס ומיועדים להשקעה ברשויות מקומיות. ואולם עיכובים בביצוע ההשקעות ומשך זמן הבנייה הדרוש להקמת מבנים במימון הפיס הובילו לכך שבקופת הארגון נצברו כ-4.5 מיליארד שקל, שהופנו לאפיקי השקעה כדי לשמור על ערכם ולהשיא רווחים.

במשרד האוצר סבורים כי אין מתפקידו של הפיס להשיא רווחי הון, ולכן הם דורשים להכניס את הכסף לתקציב המדינה ל-2017–2018, כחצי מיליארד שקל בכל שנה. במפעל הפיס לא צפויים להתנגד להעברת הכסף כהלוואה שתוחזר בעתיד.

כמו כן, הזיכיון צפוי לכלול חובת התייעלות שנתית של הפיס בשיעור שיוסכם על שני הצדדים, ומעבר לתשלום דיפרנציאלי למפעילי תחנות הימורים. כיום מקבלים מפעילי התחנות 7% מהכנסותיהם, אך במשרד האוצר רוצים להגביל את שיעור הרווח של המפעילים כך שמי שהכנסותיהם מגיעות ליותר מ-12 אלף שקל בשנה יקבלו 6%. כמו כן, יוקטנו שיעורי העמלות.

במפעל הפיס מציעים גם מיסוי דיפרנציאלי לפי הסיכון במשחקים, כך שתחנה שמפעילה משחקים בעלי סיכון גבוה יותר תקבל תשלום בשיעור נמוך יותר מכלל הכנסותיה.

הזיכיון המחודש יכלול גם את ההחלטה שאושרה בכנסת בשנה האחרונה, כגון הגדלת המס על זכיות מ-30% ל-35%, כפי שביקש משרד האוצר - ואולם בניגוד לדרישת האוצר, רף הזכייה החייב במס לא יירד מ-50 אלף שקל.

פחות הימורים ביישובים מוחלשים

בזיכיון המחודש יוגבל גם הפרסום של מפעל הפיס, והארגון יחויב להציג תוכנית להקטנת מספר תחנות ההימורים ביישובים בעלי יכולת כלכלית־חברתית נמוכה. כך, מספר סניפי הפיס ביישובים מוחלשים יקטן, ומנגד יגדל מספרם ביישובים מבוססים על בסיס תוכנית לחמש שנים.

גם הקופה הקטנה של הפיס לא תבוטל, אך תוגבל. כיום, שומר לעצמו הפיס 7.5% מהכנסותיו השנתיות, סכום הנאמד ב-150 מיליון שקל בשנה - ויתר ההכנסות מחולקות באופן שווה בין משרד האוצר, המשתמש בהן לבניית גני ילדים וכתות לימוד, לבין השלטון המקומי. סכום זה נחשב לקופה קטנה, רובו מוקצה למלגות ולמועצה לתרבות ואמנות, ומקצתו מופנה ליעדים שבוחר הארגון מדי שנה. במשרד האוצר מבקשים לקבוע כי סכום הקופה הקטנה יישאר 100–150 מיליון שקל בשנה באופן קבוע - ולא יגדל גם במקרה של גידול בהכנסות.

יו"ר מפעל הפיס, עוזי דיין, אמר אתמול כי "משרד האוצר צודק. יש להוציא את מכונות המזל כולן. אני הייתי עושה זאת בדרך אחרת, אבל אני מסכים שיש בהן סיכון גבוה יחסית. לכן הגשנו לפני שנה הצעה להוציא את המכונות מהשכונות החלשות ולהנהיג 'כרטיסי שחקן' (כרטיס ששומר את רקורד ההימורים ומוגבל בסכום; א"ק) כמו שעושים באירופה - אך ההצעה לא התקבלה".

לדברי דיין, "הוויכוח אינו על עקרונות, אלא על השאלה מי יישא בעלויות ההפסד. הירידה ברווח הנקי של הפיס ממכונות המזל וממשחקי הקינו מגיעה לכ-800 מיליון שקל בשנה. השאלה היא על חשבון מי זה יהיה. הרשויות המקומיות אומרות שהן לא מוכנות שהחלק שלהן בכספי הפיס ייפגע.

"אנחנו מפרנסים כמעט 3,000 משפחות זכיינים, שכל אחד מהם מרוויח בממוצע 11 אלף שקל ברוטו בחודש. הכסף המזוהם האמיתי נמצא בשוק ההימורים הלא־חוקי, שמגלגל 10–15 מיליארד שקל בשנה, והמדינה לא עושה לגביו דבר. המדינה צריכה לטפל בכסף הזה. כל שנה יורדים לטמיון יותר מ-10 מיליארד שקל שהמדינה לא מקבלת מהם גרוש. מכספי הפיס המדינה מקבלת כ-30%", הוסיף דיין.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker