ככה נראית תחרות? מפעל אחד בפולין מוכר בשר לרוב היבואנים הישראלים - תעשייה ומקרו - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ככה נראית תחרות? מפעל אחד בפולין מוכר בשר לרוב היבואנים הישראלים

התמונה האמיתית של יבוא הבשר מפולין תחרותית פחות מזו שמצייר משרד הכלכלה, שכן רוב היבואנים הקטנים רוכשים ממפעל מקומי בשם סוקולוב באותם תנאים ■ משרד הכלכלה: "היבוא מפולין מתבצע מארבעה מפעלים, ונבדקים בתי מטבחיים נוספים"

20תגובות

חלוקת המכסות ללא מכס ליבוא בשר טרי נהפכה ממצרך בעודף עם פתיחתה לפני שנה למצרך חסר, ופתחה מאבקי כוח בין יצרנים ליבואנים ולרשתות שיווק - בעיקר לקראת חגי תשרי הקרבים.

היקפו השנתי של השוק הקמעוני של בשר טרי חתוך וארוז בוואקום, הנמכר ברשתות השיווק, הוא 15–18 אלף טונה - מהן כ-5,000 טונה יבוא במכסות ללא מכס. היבוא, שצפוי לגדול, נועד לעורר תחרות בענף, שנשלט במשך שנים על ידי תנובה ודבאח- המחזיקות בכ-77% מהשוק, לפי בדיקת רשות ההגבלים. תכלית התחרות היא הורדת המחירים לצרכן, שכבר מורגשת. סיבה חשובה נוספת להגדלת המכסות היא מציאת תחליף ליבוא עגלים חיים, שמשונעים במשך חודשים באוניות בתנאים קשים במיוחד.

נתונים המופיעים בכתבה

בעוד משרד הכלכלה והתעשייה מדווח על הגברת התחרות והוספת יבואנים חדשים בכל מכרז חלוקה של מכסות, מתברר שהמצב בשטח שונה. למעשה, רוב היבואנים עובדים עם יצרן אחד בפולין, וכך יוצרים שחקן גדול מאוד שחולש על רוב יבוא הבשר במכסות ללא מכס, בלי שקיבל רישיון לכך. מדובר בחברות רד מיט ואדום יבוא, שנמצאות בבעלות אחת - של ארז קורנפלד ושותף נוסף.

קורנפלד הוא איש הקשר של מי שרוצה לייבא ממפעל סוקולוב בפולין, ולמעשה רוב בעלי רישיונות היבוא של בשר טרי במכסות ללא מכס ל-2016 מייבאים, או ייבאו משם, כולל רמי לוי, תנובה, מעדני גורמה, עוף ירושלים, לחוביץ', יינות ביתן וויקטורי.

החברות של קורנפלד מעניקות שירותים ליבואנים החדשים, שנכנסו לשוק עם פתיחת מכסות היבוא ללא מכס. הם הצטרפו ליבואנים עצמאיים וגדולים של בשר קפוא שקיבלו מכסות יבוא ללא מכס של בשר טרי - נטו ובלדי. ספק אם בעלי רישיונות היבוא, שחלקם בכלל קמעונאים שלא יודעים לייבא עצמאית, היו מצליחים לייבא ללא קורנפלד ולהתחרות בתנובה ודבאח.

ראוי להדגיש כי אין כאן מהלך לא חוקי - הכל כשר. אבל תחרות? לא ממש, מכיוון שהיבואנים הקטנים שעובדים עם סוקולוב מייבאים תחת אותם תנאים מסחריים, לפי עיקרון שוויוני.

אם יש תחרות, היא אינה בין שלל היבואנים הקטנים שמשרד הכלכלה מתגאה שצבר, אלא דווקא בכך שאותם יבואנים מחליטים למעשה לאחד כוחות במפעל סוקולוב בפולין, משיקולים של כדאיות כלכלית. בכך הם הופכים למעשה את סוקולוב וקורנפלד למתחרה גדול ביבואנים הגדולים - נטו ובלדי, שהם היחידים כנראה שיש להם מערך יבוא ושינוע עצמאי - אף שאין להם למעשה רישיון יבוא ממשרד הכלכלה.

הסניף של מפעל סוקולוב, בטרנוב שבפולין

"מודל של קיבוץ יחסית שיתופי"

עם חלוקת המכסות למחצית השנייה של אוגוסט על ידי משרד הכלכלה, ציין המשרד בהודעתו כי הגדיל את מספר היבואנים ואת התחרות. "בעוד לפני כשנה שלטו בשוק הבשר הטרי בישראל שני ספקים מקומיים שהחזיקו יחד בכ-80% משוק הבשר הטרי הכשר בישראל - הרי שכיום, לאחר פתיחת השוק ליבוא, נכנסו לשוק ספקים חדשים המייבאים מפולין ומארגנטינה", אמר יו"ר ועדת המכסות במשרד הכלכלה, יאיר שירן.

לדברי שירן, "כיום יש שלוש רשתות המייבאות בשר מצונן ישירות מהספקים בחו"ל, ובנוסף יש כחמישה יבואנים בהיקף גדול ובינוני, המייבאים בשר טרי במסגרת המכסות הפטורות ממכס ומשווקים אותו לרשתות ולנקודות מכירה קמעונאיות אחרות. מהלך זה יצר תחרות ניכרת בשוק, והוא מאפשר הפצה של הסחורה הטרייה לנקודות מכירה רבות ומגוונות בכל רחבי ישראל, החל ברשתות הגדולות ועד לאטליזים שכונתיים".

ואולם, תיאוריו של קורנפלד שופכים מים צוננים על הודעת משרד הכלכלה. "יצרנו מודל של קיבוץ יחסית שיתופי", אמר אתמול ל-TheMarker. "עשינו אגודה משותפת עם כמה חברות (בעלות רישיון יבוא; א"ק). זה מודל שהפעלנו ביבוא בשר קפוא מארגנטינה, ועכשיו מתנהל גם בפולין".

לדבריו, חשוב להבין כיצד פועל שוק השחיטה בחו"ל, שאליו נכנס לפני כעשור. משחטות בחו"ל רוצות להבטיח עבודה רציפה מול לקוחות, ולכן הן מעדיפות לעבוד מול לקוחות גדולים. הגודל גם מאפשר להוריד עלויות ללקוח. בנוסף, המשחטות צריכות להתאים את עצמן לדרישות הכשרות, מה שמסרבל ליבואן קטן את העבודה מולן. מה גם שצריך להוציא צוותי כשרות, והרבנות לא אוהבת שמחליפים צוות כשרות באמצע העונה. עונה בכשרות היא ארבעה חודשים, בין חגי תשרי לפסח ובין פסח לחגי תשרי.

"יבואנים קטנים יחסית כמו יינות ביתן ורמי לוי לא יכולים לצרוך אספקה שלמה של משחטה, של הכמות שהמפעל מסוגל לייצר, לכן נכנסנו לתמונה", אמר קורנפלד. "עשינו הסכם עם משחטות בחו"ל ועם כמה יבואנים בישראל. נתנו לכולם את השירותים בצורת קיבוץ: כולם עובדים באותו מקום ומתחלקים בהוצאות באופן שווה - אם זה באופן יחסי למשקל שהם קונים, או לשבועות של פעילות, או לימי הפעילות של המפעל עבורם, לפי מה שמסכמים מראש.

כך יתחלק יבוא הבשר במחצית השנייה של 2016

"בכל עונה אפשר לסגור הסכם שונה של תשלום. נגיד שמישהו משלם הוצאות של שבוע או שהחודש שלו. יבואנים שלא צריכים את המשחטה למשך ארבעה חודשי יבוא אומרים: 'אני אקח את יוני ואתה את אוגוסט'. זה מקטין הוצאות. חלקנו יוצאי קיבוץ, לכן זה נקרא 'שיטת הקיבוץ'. כך פתחנו את הדלת להרבה יבואנים קטנים".

לדברי קורנפלד, יבואנים עובדים עמו, מכיוון שהוא מציע מחיר תחרותי, בשר באיכות טובה ומגוון שירותים לבחירת היבואן. תמורת השירותים הוא גובה 15 סנט לק"ג בשר, המכסים את העלויות שלו וכוללים את הרווח.

לדבריו, ועדת המכסות במשרד הכלכלה והתעשייה מודעת לשיטת הקיבוץ שהוא מפעיל. "היו מתחרים שאמרו לוועדת המכסות שאף משחטה בחו"ל לא תספק בשר לישראל, אם לא תציג יבואן אחד גדול שעובד עמה רצוף. למזלי, נכנסתי אחרון לוועדה ונתתי את הדוגמה לא רק של ארגנטינה, אלא גם של סוקולוב. עבדנו אז עם ויקטורי, תנובה, עוף ירושלים, לחוביץ', יינות ביתן, רמי לוי ומעדני גורמה. שבעה לקוחות קיבלו מאתנו שירות עוד לפני הפגישה בוועדת הכלכלה. הוכחתי שביצעתי את זה, לכן אי־אפשר לטעון שזה לא בר ביצוע. סיפרתי להם על שיטת הקיבוץ. שעובדים יחד ומתחלקים בהוצאות", הוסיף.

"סוקולוב מספק מגוון שירותים, וזה נוח"

ארץ קורנפלד
אלברטו גורלרי

לדברי חלק מהיבואנים, הסיבה שהם עובדים עם סוקולוב היא נוחות. סוקולוב עובד עם מערכת כשרות פעילה, ויתרונו בכך שהוא גם שוחט וגם מפרק ואורז את הבשר בוואקום לקראת משלוח. יבואנים שניסו לעבוד עם מפעל מתחרה בפולין גילו שההצעה המתחרה כוללת משחטה בלבד, כשפירוק הבשר נעשה במפעל אחר בעיר אחרת, כפילות שמסרבלת את היבוא. אחד היבואנים ציין כי הבשר שמתקבל מסוקולוב הוא באיכות גבוהה יותר מהבשר המתקבל ממשחטה אחרת שבדק בפולין. בנוסף, קורנפלד מעניק שירותים נוספים שקשורים ללוגיסטיקה, אף שלדבריו, עליהם הוא אינו לוקח עמלה.

על מגוון השירותים, שחורגים מכשרות, ניתן ללמוד מחשבוניות שהוציא קורנפלד לרשת ויקטורי שעבדה עמו, עד שבחודשים האחרונים עבר ביניהם חתול שחור וההתקשרות לא חודשה. החשבוניות כוללות חיובים עבור כשרות ולוגיסטיקה, עמלת טריות, אחסנה, הפרש בין קפוא לטרי וחיוב בגין אי-לקיחת אסאדו.

החשבוניות, לפעמים על אותה כמות בשר בדיוק, הוצאו בשלוש חשבוניות: שתיים של אדום יבוא ורד מיט בישראל, ואחת בקפריסין. קורנפלד אמר כי החשבוניות בישראל מתייחסות לשירותים שונים שקיבלה ויקטורי משתי החברות שבבעלותו, וכי החשבונית בקפריסין היא עבור חברה ששייכת לבעלי מפעל סוקולוב בפולין, ומהווה תשלום עבור החלק של המפעל בעסקה. לדבריו, הסכסוך בינו לבין ויקטורי נובע מתשלום ששילם לחברת שילוח עבור ויקטורי, שמסרבת להחזיר לו את ההוצאה. אייל רביד, בעלי ויקטורי, אמר כי לא ידוע לו על חוב לקורנפלד.

אחד היבואנים שראה את החשבוניות שהוציאו קורנפלד וסוקולוב לוויקטורי אמר כי "למעשה יש בעלים של חברה, או חברות, שעומד בין המפעל שרשום כספק במשרד הכלכלה לבין היבואנים, שלא ברור עד כמה הם באמת מייבאים, או רק בעלי מכסות יבוא".

לדבריו, "שחיטה כשרה יכולה לעלות 400–450 דולר או יורו לטונה. ואולם אם סוכמים את החיובים של קורנפלד מוויקטורי, מגיעים לתוספת של 2,700 יורו לטונה. מכיוון שמחיר טונה בשר, לפי החשבוניות מהמפעל, הוא כ-5,350 יורו, ויקטורי היתה אמורה לשלם את עלות הבשר ועוד 400 יורו בלבד - ולא עלות פלוס 2,700 יורו לטונה".

רביד אמר כי קורנפלד הוא "גוזר קופונים", וכי "ניתן להתקשר למפעל סוקולוב רק דרכו". לדבריו, התיווך של קורנפלד בסוקולוב מייקר את המוצר בישראל בכ-5 שקלים (1.2 יורו) לק"ג לעומת יבוא ממקור אחר בפולין. "הפסקתי לייבא ממנו, ואני קונה מיבואנים אחרים, כמו נטו, במחיר נמוך. למה שאשלם 7.5 יורו לק"ג, כשאני יכול לרכוש מיבואן אחר ב–6 יורו ולחסוך 5 שקלים לצרכן? למה לי לשלם 33–35 שקל לק"ג, תלוי בסוג הנתח, כשאני יכול לשלם 28 שקל לק"ג"?

דניאל בר און

"הציבור בישראל חסך מאות מיליוני שקלים"

בתגובה לסעיפי הגבייה המגוונים מוויקטורי אמר קורנפלד כי "הבשר הטרי בסוקולוב מסבסד את הקפוא, מכיוון שאנחנו כקבוצה מחויבים לקנות את כל הסחורה. מי שקונה גם קפוא - הכל בסדר. מי שלא קונה קפוא, צריך להחזיר סבסוד למי שקנה את הקפוא בקבוצה. אי־אפשר ליהנות מהקיבוץ בלי לעשות תורנות מטבח.

"אחת הסיבות העיקריות שחייבים לקנות קפוא היא כי אין מספיק מכסות יבוא לבשר טרי. אם היו מכסות ללא הגבלה, לא היינו קונים הרבה קפוא. בנוסף, לפעמים אין מנוס מהקפאת בשר. אנחנו מכניסים למפעל עגלים באיכות גבוהה בדרך כלל, אבל לפעמים יש בשר ברמת חומציות גבוהה, ואותו עדיף לשלוח קפוא. רמת החומציות מעידה על משך חיי הבשר כשהוא טרי, ואינה פוסלת אותו".

לדבריו, החברות בבעלותו מציעות מגוון שירותים, כולל אבטחת איכות באמצעות הימצאות פיזית לאורך פס הייצור, בפירוק ואריזה ומדידת חומציות, טיפול במדבקות, עמידה מול רשויות בישראל ובחו"ל ועמידה מול חברת הלוגיסטיקה של היבואן. חלק מהחברות מקבלות שירות בישראל של קליטת המוצר הטרי.

"בגלל שאנחנו דמוקרטים, כל אחד לוקח מה שמתאים לו מהשירותים שלנו, ומשלם בהתאם", אמר קורנפלד. "האגרות שאנחנו גובים הן בסך 15 סנט לק"ג, לכיסוי הוצאות ורווח, עבור מתן השירות. זה לא כולל הוצאות שלנו החוצה על כשרויות, אלא על עובדים שלי וטיסות שלי. את עלויות תשלום כשרות ואגרות לרשויות הלקוח משלם לפעמים דרכנו, אבל בדיוק עלות אמיתית, אני לא גובה על זה (עמלת תיווך; א"ק). אם השירות לא היה בעלות אטרקטיבית, לא היו משתמשים בנו.

"לנגד עינינו עומדת הוזלת הבשר ללקוח הישראלי. עשינו את זה בקפוא והצלחנו בגדול. פעם היבואנים הגדולים החליטו מה יהיה מחיר הבשר הקפוא בישראל. כיום הם לא יכולים לעשות את זה. עליתי להם מאות מיליונים והכל נחסך לציבור הישראלי", הוסיף.

מתעלמים מהמלצות רשות ההגבלים

מה שבכל זאת משותף ליבואני הבשר הטרי הוא שהם מדרבנים את הממשלה להכריז על פתיחה מלאה של היבוא ללא מכס ומכסות. "זה יפיל את מחירי הבשר", הם מבטיחים. בינתיים, המהלך תקוע בשיחות בין משרד האוצר והחקלאות למגדלי הבקר על גובה הפיצוי.

בד בבד, היבואנים ממתינים לחלוקת המכסות הבאה, שצפויה למרבה ההפתעה בספטמבר, כתוספת למכסה שחולקה רק ביולי. כך לפחות הבטיח משרד הכלכלה לבית המשפט בתביעה שהגישה באחרונה חברת נטו נגדו ונגד תנובה ויבואני הבשר האחרים.

בקשתה של נטו לעצירת מכסות היבוא של מתחריה עד לבירור תביעתה אמנם לא התקבלה, מכיוון שמשרד הכלכלה הבטיח לפצות אותה על המכסה הזעומה שהעניק לה החודש, וגם שישתדל לקדם חלוקת מכסות כבר בספטמבר. בכל מקרה, בית המשפט ידון בספטמבר בתביעה, שבה תעמוד למבחן מדיניותו העצמאית של משרד הכלכלה - העומדת בסתירה להמלצות רשות ההגבלים, ואולי גם למנדט שקיבלה ועדת המכסות.

רשות ההגבלים המליצה לקדם יבואנים גדולים שייהנו מ-75% מהמכסות, ולהשאיר ליבואנים קטנים 25% מהן. עוד המליצה לא לתת כלל מכסה לתנובה ודבאח. כל זאת, כדי שהיבואנים הגדולים יוכלו להתמודד ביעילות מול תנובה ודבאח.

משרד הכלכלה בחר להתעלם מההמלצות, ובחלוקת המכסות ביולי 2016 הודיע כי 80% יינתנו ליבואנים שכבר מייבאים ו-20% לחדשים. כמו כן, בחר להעניק לתנובה מכסה כיבואנית חדשה. עוד החליט להכניס קריטריון של ניצול מכסות. יבואן שלא ניצל מכסה חצי שנתית, יקבל בחלוקה החדשה פחות ממה שהוקצה לו בעבר. רק במקרה ובהפוך על הפוך יצא שיבואנים קטנים התאחדו בסוקולוב, כך שבפועל מקודם באמצעותם מתחרה גדול אחד (סוקולוב) מול השחקנים הגדולים בשוק, כפי שהתכוונה רשות ההגבלים.

סופרמרקט יוחננוף, סניף מודיעין
אילן אסייג

משרד הכלכלה, עכשיו בראשות משה כחלון, טוען כי הוא מנסה לקדם את התחרות והורדת המחירים, ולכן העניק מכסות יבוא לרשתות שיווק, לא רק ליבואנים המפיצים לרשתות. זאת, שוב בניגוד לעמדת רשות ההגבלים, שטוענת שעדיף יבואן המשווק לכמה רשתות על פני יבואן קמעונאי המייבא רק לעצמו.

בכך, טוען משרד הכלכלה כי הוא מנסה "לחסוך יד" ביבוא, כדי להוריד את המחירים. ואולם בפועל, רמי לוי קיבל מכסת יבוא, אף שהוא משתמש בשירותי עוף ירושלים להפצה בישראל, כך שעוף ירושלים מהווה עוד "יד" בדרך לצרכן. בנוסף, מעדני גורמה, שמופיעים כקמעונאי, אינם קמעונאי עצמאי, אלא מפעילים את עמדות הבשר ברשתות יוחננוף ומחסני השוק, המהווים עוד "יד" בדרך לצרכן.

ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר בתגובה כי "כיום מתקיים יבוא של בשר מצונן מארבעה מפעלים (בתי מטבחיים) בפולין, כל אחד בבעלות שונה, ומאחד נוסף בארגנטינה. למיטב ידיעתנו, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות בוחנים בימים אלה בקשות לאישור בתי מטבחיים נוספים באירלנד, פורטוגל ורומניה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#