"המדינה מעודדת את הציבור לצרוך לחם מזיק" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המדינה מעודדת את הציבור לצרוך לחם מזיק"

דו"ח שהוכן עבור משרד הבריאות קובע כי מדיניות פיקוח המחירים מעודדת צריכת לחם מקמח לבן, או להבדיל: רכישת לחם מקמח מלא במחירים גבוהים - וממליץ לעודד מודעות תזונתית ■ ברמן: "אין דבר כזה לחם מזיק, לחם יכול להיות פחות מזין"

13תגובות
לחם מקמח טף
לימור לניאדו תירו

להכניס לפיקוח מחירים לחם בסיסי מקמח מלא ולבטל את הפיקוח על לחם מקמח לבן - כך ממליץ דו"ח שהגיש באחרונה משרד הבריאות לוועדת המחירים המשותפת לו ולמשרד האוצר, שתדון בקרוב בהכנסת הלחם המלא לפיקוח. את הדו"ח חיבר הכלכלן בועז סופר עבור משרד הבריאות ב-2014.

סופר המליץ על שלושה מהלכים מקבילים: לקבוע מחיר אחיד ללחם מפוקח - בין אם הוא עשוי מקמח לבן ובין אם מקמח מלא. המחיר ישקף עלויות ייצור עדכניות, ויקל על המאפיות לבצע עדכון עלויות תקופתי. להערכתו, כתוצאה מכך, מחירו של לחם מקמח לבן, שנשחק בשנים האחרונות, יעלה מעט, בעוד שמחיר לחם מקמח מלא ירד באופן ניכר.

בטווח הארוך, "יוסר הפיקוח על לחם מקמח לבן, כיוון שאין סיבה לפקח על מוצר שקיימת לו חלופה בריאה באופן משמעותי ללא פערי מחירים", נכתב בדו"ח. לנוכח הרגישות הפוליטית של המהלך, ייתכן שוועדת המחירים תבחן מהלך מקדים של הכנסת הלחם המלא לפיקוח, ובהמשך תיבחן הוצאתו של הלחם הלבן מפיקוח.

המלצה נוספת כוללת הקצאה תקציבית להגדלת המודעות התזונתית־בריאותית. התקציב יופנה לפרסום והפצת מידע רלוונטי, קיום כנסים ויישום תוכנית ממשלתית שתיושם במערכות החינוך והבריאות, במטרה לעודד את המודעות לערכים תזונתיים ויתרונות הלחם מקמח מלא.

מכיוון שהשוק המוסדי רוכש כמות גדולה של לחם, ההמלצה השלישית עוסקת בהתוויית מדיניות ממשלתית לרכישת מוצרים מלחם מקמח מלא. במצב הנוכחי, אין כל תמריץ לבתי חולים, בתי ספר, בתי אבות או מעונות יום לרכוש לחם מקמח מלא. לפי בדיקה שערך סופר, לא קיימים פערים משמעותיים בעלויות הייצור והשיווק של לחם מקמח לבן לעומת לחם מקמח מלא. לכן, לדבריו, אין סיבה כלכלית, שמחירו הממוצע של הלחם המלא יהיה כפול ממחירו של לחם לבן, כפי שקורה כיום.

יצרניות הלחם הגדולות בישראל

מחיר הלחם הבריא עלה כפיצוי על הפיקוח

על פי הדו"ח, כדי להתמודד עם פיקוח המחירים האגרסיבי של הממשלה, הפחיתו חלק מהמאפיות את הערך התזונתי של הלחם הלבן כדי להוזיל את עלות הייצור. צעד זה הרחיב עוד יותר את הפער התזונתי הקיים ממילא בין לחם מלא ללחם לבן. "הרגישות של המאפיות לעלות חומרי הגלם ודרגות החופש הפוליטיות המצומצמות, יצרו מצב שבתקופות מסוימות נשחק הרווח הנמוך של המאפיות, בשל שחיקה מכוונת במנגנון העדכון הממשלתי", ציין הדו"ח. כפיצוי נקטו המאפיות סבסוד צולב, והעלו את מחיר הלחמים הבריאים יותר.

בישראל פועלות מאות מאפיות, אולם שלוש המאפיות הגדולות — אנג'ל, ברמן, ודוידוביץ' (דגנית עין בר), מספקות כמחצית מכמות הלחם שמיוצר בישראל וכ–90% מהלחמים שבפיקוח. מנתוני חברת סטורנקסט לסוף 2013, מחזור המכירות של שוק הלחם הוא יותר ממיליארד שקל בשנה. מאפיית אנג'ל מחזיקה בכ–44% מהשוק, ברמן בכ–21%, דגנית עין בר, הכוללת את מאפיית דוידוביץ', מחזיקה בכ–17% מהשוק וביתר השוק מחזיקות מאפיות אחרות.

הדו"ח קבע כי "לאור היתרונות הבריאותיים הברורים של לחם מקמח מלא, ולאור החסרונות הברורים עד כדי גרימת נזק של לחם מקמח לבן — הרי שמדיניות הפיקוח הנוכחית יוצרת מצב שבו המדינה מעודדת צריכה של לחם מזיק, או לכל היותר ניטרלי בהשפעתו התזונתית, וגורמת לכך שמשקי הבית יצרכו מוצרים יקרים יותר או שיוציאו יותר כסף על מוצרים בריאותיים".

מכיוון שלחם משמש חומר נפץ פוליטי, הבהיר סופר, "אין זה מן הנמנע שהתייקרות הלחם מקמח הלבן תגרור אחריה ביקורת ציבורית נרחבת, בשל הגדרתו של הלחם כמוצר בסיסי, שיש לו מעמד כמעט פולחני בחברה הישראלית. לכן, הגברת המודעות להשלכות הבריאותיות של צריכת סוגי הלחם השונים יכולה לסייע לא רק במישרין, בדמות שינוי טעמי הציבור, אלא גם בעקיפין — בהגדלת המקובלות של השינויים המוצעים בעיניי הציבור והמחוקק".

לחם מלא - לא פחות מ-80% קמחים מלאים

לצד הוספת הלחם המלא לסל המפוקח, יתבצע מהלך רגולטורי שיסיר את העמימות סביב הרכב הקמח המלא בלחמים המשווקים כבריאים. בשנים האחרונות עלתה המודעות לחשיבות של תזונה נכונה ואורח חיים בריא, שהעלתה את הביקוש ללחמים מדגנים מלאים. בעקבות זאת נכנסו לשוק מאפיות רבות המתמחות באפיית לחמים בריאים, שאינם מפוקחים.

אולם הצרכן מוצא עצמו לעתים מול מגוון מוצרים בריאים לכאורה, ללא ידע על הערכים התזונתיים של אותו מוצר, בשל חוסר בהירות בהגדרות ובתקנים של משרד הבריאות. לכן, משרד הבריאות יבקש לקבוע הגדרה אחידה וברורה ללחם מלא — לחם מקמח מלא שיכיל לכל הפחות 80% קמחים מלאים.

כמו כן, הדו"ח סקר את נגישות האוכלוסייה ללחמים בריאים, ומצא כי הנגישות ללחמים מקמח מלא היא נמוכה יחסית, מכיוון שמחירי הלחמים מקמח מלא יקרים עד פי שלושה ממחיר הלחם הלבן. עיקר צריכת הקמח הלבן היא במגזר הערבי (80%) הצורך בעיקר פיתות, לעומת יתר חלקי הציבור, שמרביתם (55%) צורכים לחם מקמח מלא. בהתאם לנתוני הלמ"ס, צריכת מוצרים מקמח מלא אינה שכיחה בקרב שני החמישונים התחתונים. "לא רק שקיימים פערי מחירים גדולים בין לחם מקמח לבן ללחם מקמח מלא, אלא ששממשלת ישראל מעודדת את צריכתו של לחם מקמח לבן ומרחיקה את צריכתו של לחם מקמח מלא ממשקי הבית, תוך פגיעה בכלל משקי הבית ובמשקי הבית החלשים בפרט", ציין הדו"ח.

הפתרון המוצע נועד להביא להגדלת הצריכה של הלחם מקמח מלא כתוצאה מגידול במודעות הציבור ומשימוש במנגנון המחירים. כל זאת, תוך שינוי הרגלי הצריכה של הציבור באופן הדרגתי, וללא פגיעה ממשית ביוקר המחיה. הדו"ח בחן חלופות לפיקוח מחירים, בהן סבסוד ייצור לחם מקמח מלא, ואף מיסוי לחם מקמח לבן כמוצר מזיק, אולם מצאו שהחסרונות שלהם עולות על היתרונות.

העקרונות ומבנה השוק שעליהם התבסס סופר בדו"ח נותרו בעינם, אולם המחירים השתנו מעט, דבר שיחייב את ועדת המחירים לבצע בדיקת עלויות עדכנית.

ממשרד האוצר נמסר: "לאור פניית משרד הבריאות בבקשה לבחון הטלת פיקוח על הלחם המלא, סוכם כי תיערך פגישה בין נציגי משרדי הכלכלה, הבריאות והאוצר כדי ללמוד את הנושא".

יצחק ברמן, בעלי מאפיית ברמן, אמר בתגובה כי "לא נכון לומר שהלחם מזיק לבריאות. לחם יכול להיות פחות מזין או פחות טעים, אבל אין דבר כזה לחם מזיק".

לדבריו, העבודה עוסקת בלחם מקמח לבן, אבל צריכת הקמח הלבן במשק מזערית. "הכוונה כנראה ללחם אחיד שהוא מקמח כהה, שמכיל מרכיבים תזונתיים בכמות העולה על קמח לבן", אמר. "הקמח הלבן נמצא בחלות ובלחם לבן שצריכתו נמוכה. גם לא נכון שהורדנו ערך תזונתי של לחם לבן כדי להוריד עלויות. ובכלל, אני מטיל ספק במהימנות הדו''ח, בין השאר, כיוון שחלק מהנתונים שבו לא מדוייקים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#