רשות ההגבלים בודקת אם תאגיד המיחזור תמיר ניצל לרעה את כוחו

תמיר, שבין בעליו החברות קוקה קולה ישראל, תנובה, שטראוס וסנו, הוא מונופול במיחזור אריזות ■ לטענת עמותת שומרי הסף, יש חשש שהתאגיד שיתף פעולה עם פקידים במשרד להגנת הסביבה כדי לחסום מתחרים, ניצל את מעמדו המונופוליסטי להעלאת מחירים ו"הפך למכשיר לשאיבת מידע עסקי של מתחרים"

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פח מיחזור של תאגיד תמירצילום: מוטי מילרוד
אורה קורן

רשות ההגבלים העסקיים התחילה לבדוק את פעילותו של תאגיד מיחזור האריזות תמיר — בעקבות בקשה שהגישה עמותת שומרי הסף, לביטול ההיתר שניתן לבעלי התאגיד לפעול יחד.

בעלי התאגיד הם שורה של חברות: החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה קולה ישראל), שטראוס, תנובה, אסם, גן שמואל מזון, שלמה א. אנג'ל, טמפו, יפאורה תבורי, סנו, יוניליוור, שופרסל וחוגלה קימברלי.

הבקשה הועברה במארס 2016 על ידי עמותת שומרי הסף — התנועה להגנה על ערכי השלטון. יושב ראש העמותה, אורי שילה, ועו"ד ליאור דץ, טוענים כי ישנם חששות לכאורה שהתאגיד ניצל לרעה את כוחו להעלאת מחירים, וכן שבסיוע שני בכירים במשרד להגנת הסביבה דאג התאגיד לחסום כניסה של מתחרים לתחום המיחזור. עוד טוענים מגישי הבקשה כי קיים חשש שהתאגיד ניצל את מעמדו לאיסוף מידע כלכלי על חברות שמתחרות בבעליו.

רשות ההגבלים התבקשה גם לפתוח בחקירה נגד אותם שני בכירים במשרד להגנת הסביבה, לבטל נהלים שקבעו ושנועדו, לטענת הפונים, לחסום מתחרים — ולהנחות את השר להגנת הסביבה להעניק רישיונות ללא דיחוי לחברות שמעוניינות להיכנס לתחום המיחזור ועומדות בתנאי החוק. מאז הגשת התלונה פרשה אחת העובדות מהמשרד להגנת הסביבה, ובכיר אחר הועבר מתפקידו.

העמותה קיבלה רוח גבית מבקשה שהגישה הרשות בסוף מאי 2016 לבית הדין להגבלים, שלא לאשר את המשך פעילותו של מונופול מיחזור הבקבוקים אל"ה, בנימוק שהבעלות המשותפת בו של יצרניות המשקאות הגדולות, עלולה לחסום כניסת מתחרים. אל"ה מוחזקת על ידי ארבעה גופים מרכזיים בתחום המשקאות, ששלושה מהם שותפים גם בתאגיד המיחזור תמיר: קוקה קולה ישראל, יפאורה תבורי, טמפו ומעיינות עדן.

בפנייתה, מציינת עמותת שומרי הסף כי תאגיד תמיר והבכירים שהיו ממונים על יישום חוק האריזות, שחוקק ב–2011, פועלים, על פי החשד, לשימור מעמדו המונופוליסטי של התאגיד ומונעים מתן הכרה בגופי מיחזור נוספים. לטענתם, העונש בחוק על העבירות האלה הוא מאסר של שנה או קנס, ובנסיבות מחמירות מאסר של חמש שנים.

חוק האריזות מטיל על יצרן של אריזות או יבואן של מוצרים ארוזים למחזר פסולת אריזות בהתאם ליעדי מיחזור הקבועים בחוק.

העמותה מבקשת מהממונה לפתוח בחקירה ללא דיחוי, ולהורות לשר להגנת הסביבה לפעול ללא דיחוי למתן הכרה לגופים נוספים, שהגישו בקשה לרישיון מיחזור. בנוסף היא מבקשת לבחון מחדש ולבטל את ההיתר שניתן לתאגיד תמיר, ולהכריז עליו הסדר כובל.

"מידע עסקי חסוי"

תאגיד תמיר הוקם בעקבות חוק האריזות, ונועד לעודד חברות למחזר אריזות כתחליף להטמנתן. בפועל, איסוף האריזות מתבצע על ידי רשויות מקומיות ובתי עסק ולא על ידי תמיר. לפי החוק, התאגיד אחראי על העברת דיווחים לגבי היקף האריזות למיחזור, ולצורך זה הוא נמצא בקשר עם יצרנים ויבואנים, שנדרשים על פי חוק האריזות לדווח על כמות האריזות שצפויה כל שנה, כדי שתאגיד תמיר יוכל להיערך בהתאם.

מיכל הלפרין בוועדת הכלכלהצילום: אוליבייה פיטוסי

בכל הנוגע לאופי הדיווח, ישנן גרסאות שונות. בתאגיד תמיר טוענים כי הדיווח שנדרש הוא כללי, לגבי כמות האריזות. מנגד, טוענים יצרנים כי נדרשו לדווח לתאגיד לפי מספר קטלוגי (מק"ט), מה שעשוי לאפשר לתאגיד להפיק מידע כלכלי ועסקי עליהם, במיוחד אם הם מתחרים בחברות שהן בעלות השליטה בתאגיד.

"תמיר מרכז אצלו מידע מלא ומפורט על היקפי הייצור והשיווק של יצרנים ויבואנים במשק, שחלקם, ואולי חלקם הגדול, הם מתחרים ישירים או עקיפים של בעלי תמיר", ציינו בפנייתם נציגי עמותת שומרי הסף. "תאגיד שנועד ליישומו של חוק סביבתי חשוב, הפך למכשיר לשאיבת מידע עסקי חסוי של מתחרים".

"העלו מחירים במאות אחוזים"

עוד ציינו המבקשים את מדיניות המחירים של תמיר, "שתוך שיתוף פעולה עם הרגולטור שאמור היה לפקח עליה, קבעה מחירים חסרי היגיון לדמי הטיפול, ושינתה אותם במאות אחוזים בין שנה לשנה". לדוגמה ציינו, כי ב–2015–2012 עלו דמי הטיפול בקרטון ונייר ב–176%, ובזכוכית ב–773%. עוד ציינו כי ב–2014, כשהוגשו בקשות להכרה בגופים מתחרים, הוריד התאגיד את דמי הטיפול, ומשהוסר האיום שב והעלה אותם.

לדבריהם, על רקע זה, בין השאר, חתמו במארס 2016 השר להגנת הסביבה אבי גבאי (שהתפטר בינתיים) ושר האוצר משה כחלון על צו לפיקוח מחירים בשוק הפסולת העירונית, שכולל חובת דיווח על רווחיות ומחירים. בעת פירסום הצו נכתב כי זה שלב ראשון בהסדרה כלכלית של התחום, לאחר שבדיקה של המשרד להגנת הסביבה העלתה כי הריכוזיות והשליטה של מונופולים בשוק הפסולת יוצרות רווחים עודפים של מאות מיליוני שקלים בשנה, שגורמים להעלאת יוקר המחיה.

לטענת המבקשים, בשנים האחרונות ניסו שני גופים לקבל הכרה כגוף שיוכל לפעול בשוק מיחזור האריזות — א.מ.י.ר גלובל גרין והמסלול הירוק מיחזור — אולם הם נחסמו על ידי המשרד, שפירסם נהלים שכוללים הגבלות על מקבלי היתר.

ברשות ההגבלים העסקיים אישרו כי "הפנייה התקבלה ונמצאת בבדיקה".

"חברה לתועלת הציבור"

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד רואה בחומרה ניסיון להטיל דופי בעובדיו, ודוחה מכל וכל את הטענות האמורות. מעולם לא הופנתה אלינו תלונה בנושא דרך רשות ההגבלים 
העסקיים. אם למישהו יש הוכחות לטענות המופרכות האלה, הוא מוזמן להגיש תלונה במשטרה ולא להסתתר מאחורי טענות עלומות וחסרות ביסוס".

מתאגיד תמיר נמסר בתגובה: "תמיר הינה חברה לתועלת הציבור, שפועלת ללא מטרות רווח, ושהוקמה בידי היצרנים והיבואנים שחייבים בחוק האריזות כדי לקיים את חובתם החוקית לצמצם את פסולת האריזות בישראל. תמיר קיבלה הכרה (רישיון) לפעול כגוף מוכר מהמשרד להגנת הסביבה, וכן אישור מהממונה על ההגבלים העסקיים מהיום שהוקמה. לאחרונה אף האריך הממונה את האישור של תמיר לתקופה נוספת של שלוש שנים. בתמיר לא התקבלה שום פנייה בנושא.

"את הטענות חסרות הבסיס כלפי תמיר מעלים גופים בעלי עניין שמבקשים לקבל מהמשרד להגנת הסביבה אישור לפעול כגוף מוכר, אך כפי שפורסם על ידי גורמים רשמיים, גופים אלה אינם עומדים בדרישות החוק לשם קבלת הכרה.​ תמיר פועלת לקידום יישום חוק האריזות תוך עמידה ביעדי המיחזור הקבועים בחוק, ותמשיך לפעול להצלחתה של מהפכת מיחזור האריזות בישראל".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker