היצרנים לוחצים - והרפורמה ביבוא מתעכבת כבר שנתיים וחצי

ועדת היבוא בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, שהמלצותיה אומצו בידי הממשלה אך לא יושמו, חשפה את השיטות שנועדו למנוע יבוא נרחב ■ ואולם כעת גם משרדי הבריאות, התקשורת והתחבורה, שהקשו על ההתקדמות, החלו ליישר קו ■ לנג: "הממשלה עובדת לאט, אבל בעוד כשנה וחצי היבוא יהיה יותר חופשי"

אורה קורן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נמל אשדוד
נמל אשדוד צילום: איליה מלניקוב

לפני כשנה התגלעה מחלוקת בין אסם להיינץ בעניין הקטשופ. אסם טענה שהיינץ אינה עומדת בדרישת כמות העגבניות בקטשופ, כפי שזו מוגדרת בתקן הישראלי, ולכן לא ניתן לקרוא למחית העגבניות המתובלות שהיא מוכרת קטשופ. המחלוקת נהפכה למאבק בין הממשלה למכון התקנים, הנשלט בידי התעשיינים.

הדרך ליישוב המחלוקת לא היתה קלה, ולכן הוחלט על מעקף ממשלתי: הרשות להגנת הצרכן תפרסם צו שיבטל את סעיף כמות רסק העגבניות המינימלית המצדיקה את השימוש במילה "קטשופ" על המוצר. המהלך בוצע, ועכשיו ממתינים לחתימת ראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו, ושר הבריאות, יעקב ליצמן. לאחר מכן ניתן יהיה לרכוש כבעבר קטשופ היינץ בישראל.

מאחורי המאבקים על התקנים נמצאים תעשיינים, שרוצים להקשות על תחרות מיבוא. כך, יצרני החלב מתנגדים לכתוב על משקה סויה "חלב סויה", כדי שהציבור לא יחשוב שמדובר במוצר חלופי. מנגד, באחרונה רשמה הממשלה הישג, כשביטלה את הסעיף בתקן, שלא איפשר לייבא ממשקה שעליו ציור פרי אם אינו מכיל לפחות 10% פרי.

עמית לנג
עמית לנגצילום: דודו בכר

המאבק על הקטשופ מחזק את המסקנה שנדרשת בחינה מחדש של התקינה, המהווה חסם יבוא. במשרד הכלכלה בודקים עכשיו את כל התקנים שניתן לשנות תוך עקיפת ועדות מכון התקנים, באמצעות צו הגנת הצרכן, כדי לוודא שאין הוראות סימון כדוגמת ציור הפרי, שמונעות יבוא. בנוסף, מתגבשת הצעת חוק לשינוי הרכב ועדות התקינה במכון התקנים, להחלשת הדומיננטיות של התעשיינים ולהגדלת נציגי הממשלה בוועדות.

השינויים הם חלק מאימוץ המלצות ועדת היבוא בראשות מנכ''ל משרד הכלכלה, עמית לנג. המלצותיה אומצו על ידי הממשלה כבר לפני כשנתיים וחצי, אך עדיין לא יושמו ברובן. "הממשלה עובדת לאט, אבל הדברים מתקדמים", אמר אתמול לנג ל-TheMarker. לנג יציג את הדברים היום בכנס בנושא יבוא של איגוד לשכות המסחר שייערך באיירפורט סיטי.

המשרדים שהקשו על ההתקדמות - משרדי הבריאות, התקשורת והתחבורה - החלו ליישר קו. רשות ההגבלים מתעכבת בשל חילופי הגברי בצמרתה. ההערכה במשרד הכלכלה היא שבעוד שנה עד שנה וחצי ייושמו ההמלצות במלואן.

"כולם זזים בכיוון"

יעקב ליצמן
יעקב ליצמן צילום: מוטי מילרוד

ועדת לנג חשפה סבך של שיטות להקשות על היבוא ולהיטיב עם יבואנים גדולים בלעדיים ומונופולים ישראלים החוששים מיבוא - החל במכון התקנים וכלה בתקנות במשרדי ממשלה. האינטרס היה משותף: הרגולטור לא סיכן עצמו בחשיפה לתביעה בגין רשלנות, לדוגמה, והיצרן המקומי זכה להגנה רגולטורית.

"מתבצעות עבודות ניתוח והשלמה אצלנו ובמשרדים אחרים", אמר לנג. "זה תהליך שלוקח זמן. אבל כולם זזים בכיוון, זה בסדר. משרד הבריאות מסיים עם גיבוש ההקלות. הוא אמנם דחה את ישום רפורמת הקורנפלקס מחוסר יכולת לקבוע בזמן את כל הקביעות, אבל להבנתי אין לו עניין למסמס אותה. משרד התחבורה מתקדם וגם משרדי התקשורת והאנרגיה משנסים מתנים. הקצב הממשלתי אטי, אבל כל הדברים בעבודה והכיוון חיובי".

בתשובה לשאלה מתי כל הפרוצדורות יושלמו והיבוא ייפתח לתחרות חפשית, אמר לנג כי "התהליך יימשך כנראה עוד שנה עד שנה וחצי. צריך להשלים חקיקות ולסיים עבודות על ניהול סיכונים, עם המעבר לפיקוח חכם בשווקים, לפי הפרקטיקה האירופית. אז יראו בצורה יותר משמעותית התאמה של תקינה ורגולציה לדרישות בינלאומיות והפחתת דרישות רגולטוריות".

כחלק מהרפורמה הגדולה תומך משרד הכלכלה בהצעת החוק של חבר הכנסת רועי פולקמן (כולנו) להרחבת אישורי יבוא חייב בתקן למכונים נוספים, מלבד מכון התקנים. "עשינו ניתוח וראינו שזה כדאי למשק", אמר לנג. "אבל הופיעו דברים שצריך לשים להם לב, וכן אנחנו עובדים על תיקונים לאיזון ההצעה. נגיש אותם תוך שלושה שבועות. לדוגמה, היום המכון מתפקד כסוג של רגולטור עם היד על השלטר. הוא קובע מי מפר אמון וקובע את נוהל הבדיקה. הוא בקשר ישיר עם המכס ונותן הוראת שחרור או אי שחרור. החשש שלנו הוא, שהמכון לא יכול לשלוט על מערכת סמי רגולטורית מול מכונים מתחרים. לכן, צריך להסדיר טוב יותר את השליטה של הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, כך שהמכון יהיה יותר גוף מבצע".

בעקבות המחאה החברתית

ועדת לנג הוקמה בעקבות המחאה החברתית והמלצות ועדת טרכטנברג לפתוח חסמי יבוא, כאמצעי להורדת מחירים במשק. המלצותיה הוגשו בסוף 2014 ואושרו תוך כחודש על ידי קבינט יוקר המחיה. הוועדה בחנה את ענפי המזון, התמרוקים ומוצרי התעבורה ומצאה, שהם יקרים בהרבה לעומת אותם מוצרים באירופה. חמש סיבות הביאו לכך: ניצול כח מסחרי של היבואנים הגדולים; רגולציה לא אחידה; פיקוח הדוק של הרגולטור לפני היבוא; העדר התאמה בתקינה בישראל והיעדר נגישות ושקיפות לדרישות היבוא מצד הממשלה.

הוועדה בחנה את הנהוג בעולם, והחליטה לאמץ את הגישה האירופית. עיקר השינוי הוא בכך, שיבואן לא יידרש למלא טפסים מורכבים ולעמוד בדרישות רגולטוריות אחרות לפני שיקבל אישור לייבא. הוא יוכל לייבא על בסיס הצהרתו, שהמוצר המיובא עומד בתקינה בינלאומית מתקדמת במדינות המפותחות. גם השחרור מהמכס יתבסס על הצהרתו. מנגד, הוא גם יישא בענישה מחמירה ובאחריות פלילית אם יתברר, שהונה את הרשויות. הפיקוח על היבוא ייעשה בשווקים.

בד בבד תתבצע רפורמה בתקינה. התקנים הישראלים יותאמו לבינלאומיים, יוכרו בדיקות תקן של מעבדות מוכרות בחו''ל ולא יהיה צורך בבדיקות מקבילות בארץ. יוסרו דרישות עמידה בתקן ממוצרים שאפשר יהיה לייבא ללא אישור תקן, מבלי לפגוע בבריאות ובטיחות הציבור.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker