"לא נקלוט יותר בוגרי תיכון לפקולטה להנדסה - הרמה שלהם יורדת משנה לשנה"

ראש אגף התכנון באכ"א: "התלמידים שמגיעים לא מתמודדים עם בעיות חשיבה. מלמדים אותם רק איך לעבור את הבגרות" ■ המדען הראשי במשרד הכלכלה: "ההון האנושי בישראל בסכנה - זהו חסם הצמיחה המרכזי של המשק"

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורה קורן

"אנחנו לא רוצים לקלוט יותר מהנדסים כי הרמה של תלמידי התיכון שמגיעים אלינו יורדת משנה לשנה", כך אמר פרופסור יוסי רוזנוקס, דקאן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב, בכנס על עתידו של החינוך הטכנולוגי, שנערך היום במכללת אפקה להנדסה. בכנס השתתפו נציגים בכירים של חברות בתעשייה, קצינים ומפקדי יחידות בצה"ל, נציגי האקדמיה ונציגי משרדי ממשלה רלוונטיים.

רוזנוקס הוסיף והסביר את הקושי בו מצויים המוסדות האקדמאים. לדבריו, הבעיה היא בשיטת החינוך, לא בתלמידים. "אנחנו רואים שהם לומדים בצורה אחרת מלפני 20 שנה. היום לא מתמודדים עם בעיות אלא רק מלמדים אותם לעבור את הבגרות. בשנה א' יש לנו נשירה משמעותית שהולכת וגדלה. הפתרון הוא לשנות את שיטת הלימוד בבתי הספר. צריך שייתנו הרבה יותר בעיות חשיבה. תלמידים אצלנו לא יודעים לפתור שאלות אלא רק שאלות של בגרות. בעקבות כך החל משנה הבאה נתחיל בהוספה של קורסי הכנה במתמטיקה", הוסיף.

המחסור בכח אדם טכנולוגי מקצועי נחשב לאחד החסמים העיקריים של צמיחת התעשיה והמשק, כך גם לפי משרד הכלכלה. הפתרון שמשרד החינוך מכוון אליו הוא כמותי, אולם באקדמיה מתעקשים, כי הכמות באה על חשבון האיכות ואינה מתאימה לצרכי המשק. גם במערכת הצבאית מסכימים, כי בוגרי חמש יחידות מתמטיקה יודעים לפתור בעיות לבגרות, אך לא בעיות טכניות אמיתיות.

ננו טכנולוגיהצילום: עופר וקנין

"בצבא זקוקים לאלף מהנדסים בשנה", אמרה סא''ל קרן בן נתן קרוגר, ראש ענף התכנון והמחקר באכ''א. "המחסור איכותי וכמותי. אנחנו בתכניות שמתחילות בכיתה ח'-ט' להכשיר עובדים עבורנו, עם משרד החינוך. אנחנו עובדים בעיקר מול בנות וניתוץ סטיגמות. ישנו פער בין הידע התאורטי של הבוגרים ליכולת מעשית מיידית. פעם הבוגר שהגיע מייד שחה בעשייה. היום הוא צריך מצופים, כי הוא לא יודע לחבר ידע תאורטי למעשי", הוסיפה.

המחסור הוחמר בעשור האחרון עם פתיחת מרכזי המחקר ופיתוח (מו''פ) של חברות רב לאומיות בארץ, ששאבו לתוכם אלפי מהנדסים ישראלים. חלק ממשתתפי הכנס טענו כי התעשיה לא יכולה להתגאות בניקיון כפיה, כשהיא מעדיפה בוגרי טכניון על פני בוגרי מכללות. מול טענות רבות על איכות החינוך הטכנולוגי בבתי הספר הציגו נציגי משרד החינוך מיגוון תכניות לימוד עדכניות, מתמשכות ומזדמנות, לאלפי תלמידים, כולל בתחום הסייבר. מנגד עלו טענות, כי הלימודים באקדמיה לא מתפתחים בקצב ההיי-טק, אלא באיטיות מעיקה.

הסכמה רחבה היתה לגבי הפוטנציאל הלא ממומש בפריפריה ובקרב נשים, חרדים וערבים. חלקו בגלל בעיות דימוי עצמי (נשים), או פערים בסל החינוך הבסיסי (ערבים וחרדים). אחד הפתרונות עליו היתה הסכמה היה שיש להתחיל בחשיפה לחינוך טכנולוגי מגיל שלוש, ולהמשיך בהכוונה ללימודי חמש יחידות מתמטיקה מבית הספר היסודי. עוד הוסכם, כי יש לשתף פעולה בין האקדמיה, בתי הספר והתעשיה ובעיקר ליצור את הקשר השוטף ביניהם.

המדען הראשי: "המובילות שלנו לא מובטחת. צריך לרוץ מהר מאוד - רק כדי להישאר במקום"

פרופסור עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה אמר, כי "תעשיית ההיי-טק הישראלית זקוקה לאלפי מהנדסים מוכשרים שיהוו את ההון האנושי האיכותי שיצעיד אותה ואת החברה כולה קדימה תוך שימור עמדת ההובלה הבינלאומית בתחום. מטרת הכנס היא להוות מפגש ייחודי מסוגו לשיח משותף ואף התוויית קווים עיקריים כבסיס לתכנון ברמה הלאומית בין כלל המערכות להן השפעה על הכשרת מהנדסים".

אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה אמר; "אנחנו לא מצליחים לספק את הביקוש לתעשיית ההיי-טק. הפערים בין דרישות החברות לכמות המהנדסים הולכים וגדלים מדי שנה, וכיום מדובר על פער של אלפי מהנדסים. הנכס הלאומי של ישראל הוא ההון האנושי וצריך לומר שכיום הוא נמצא בסכנה. מנהלים בחברות משוועים ליותר כוח אדם ויותר מובילים טכנולוגים שישתלבו בחברות. כיום זהו החסם הכלכלי המרכזי ביותר של ישראל כמדינה בדרך לצמיחה".

חסון הוסיף, כי ההון האנושי חשוב לצמיחת הכלכלה. "כיום כבר ישנה הבנה בקרב הממשלה שהנושא הזה דורש פעולה לאומית. אחד הפתרונות בהם דן צוות בראשותו ובראשות מיכל צוק הממונה על התחום במשרד הכלכלה הוא  בהבאת יותר נשים, ערבים, חרדים ובני 45 פלוס להיי טק. לדבריו, לא כל מי שישתלב בתחום יהיה בוגר אוניברסיטה או מכללה. משרד הכלכלה כבר פועל לשילוב כאלף ערבים בתעשיית ההיי טק וכיום 20% מבוגרי הטכניון בתחומי הנדסה הם ממהמיגזר הערבי.

אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלהצילום: אייל טואג
ראש הממשלה נתניהו, בין תפקידיו: שר הכלכלהצילום: אמיל סלמן

 חסון התייחס גם לנושא הבאת המהנדסים מחו"ל לישראל: "הכוונה שלנו היא לבצע הקלות רגולטוריות בהבאת מאות עובדים במקצועות בהם מורגש חוסר, שמונע מהתעשיה הישראלית להתקדם".

חסון הוסיף, כי "כולנו נרגשים מאוצרות הטבע שמצאנו ואולי פעם הם יהיו אפקטיבים, אבל יש לנו הון אנושי שצריך לטפח. התחרות אינה מקומית, אלא עולמית. המובילות שלנו לא מובטחת. צריך לרוץ מהר מאוד, רק כדי להישאר במקום".

זאבי ברגמן, יו"ר חברת גליל סופטוור אמר כי "הצעקות של התעשיה על המחסור במהנדסים קצת מוגזמות. בשנות ה-90 היה מחסור אמיתי. הבעיה היא במעבר מחינוך למצוינות לחינוך בכמויות. בחינוך לכמויות אנחנו אף פעם לא יכולים לנצח. אם אני משווה את מערכת החינוך בה אני למדתי לזו של ילדיי, אז ממני דרשו הרבה יותר. היו אתגרים בשיעורים, דבר שהיום לא קורה".

סגנית יו"ר המל"ג, ד"ר רבקה ודמני-שאומן אמרה כי "צריך להגדיל את מספר הסטודנטים בהנדסה. התעשייה הישראלית עדיין נשענת היום על העלייה מרוסיה של שנות ה90. המחסור צפוי להחמיר כשעובדים אלו יפרשו ממקומות העבודה".

ודמני-שאומן ברכה על החלטת שר החינוך להציב בראש סדר העדיפויות את הכפלת מספר הניגשים לחמש יחידות במתמטיקה, אולם ציינה, כי החינוך לטכנולוגיה צריך להתחיל הרבה קודם. "צריך ליצור אצל התלמיד את הצורך (לחמש יחידות מתמטיקה, א''ק) הרבה לפני התיכון. כמו שתלמידים מגיעים למכללת אפקה לימי בתנסות. צריך ליצור צורך שידבר אליהם, צריך להטמיע מדעים מהגיל הרך, עוד לפני בית הספר היסודי, כל אחד ברמה שלו". לדבריה, חייבים לתגבר ולעודד מעורבות סטודנטים וסגל אקדמי בתעשיה ולשפר את איכות ההוראה.

תא"ל דני ברן, מפקד יחידת לוט"ם באגף התקשוב, התריע מאי התאמה לעולם הטכנולוגי החדש. לדבריו, "העידן של המהפיכה התעשייתי הקודמת מיצה את עצמו. היום כל החברות המובילות אינן מייצרות דבר. הן סוחרות במידע וידע, זה מנוע הצמיחה שלהן".

לדבריו, גם אויבי ישראל חשופים לאותו ידע, לכן יש לפתח יתרון עליהם. "חייבים לעשות שינוי, כך שתלמידים ילמדו לא רק מדעים, אלא גם יזמות וחדשנות ושתהיה להם יכולת לאתר בעיה ולהביא פתרון". לדבריו, תעשיית ההיי-טק צמחה בישראל מהתעשיה הבטחונית, אולם כיום התעשיה הבטחונית מפגרת אחרי ההיי טק האזרחי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker