"תפקידה של רשות ההגבלים לשמור על תחרות - לא לפקח על מחירים"

רשות ההגבלים הפסיקה לחקור מונופולים הגובים מחיר מופרז, וצפויה להודיע כי לא תעסוק בכך בעתיד ■ עוד עשויה הרשות לבטל רף של 20% לרווח הוגן שנקבע בגילוי דעת של הממונה הקודם, דיויד גילה - ולהציע במקומו עקרונות שיסייעו לקבוע מתי מחיר ייחשב למופרז

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורה קורן

רשות ההגבלים העסקיים משנה את מדיניותה, וצפויה להפסיק להיאבק במחיר מופרז של מונופול — כך אומרים בכירים ברשות. לדבריהם, הרשות אינה יודעת לקבוע מהו מחיר הוגן או מופרז, ואין זה מתפקידה לפקח על מחירים. מי שייהנו מהשינוי הם המונופולים הגדולים במשק, ובהם תנובה וקוקה קולה, שבשנים האחרונות פורסם כי נפתחו נגדם חקירות או בדיקות.

שינוי המדיניות מגיע לאחר שלפני כשנתיים פירסם הממונה הקודם על ההגבלים, דיויד גילה, גילוי דעת מהפכני בתחום ההגבלים הישראלי, וקבע כי למונופול אסור לגבות מחיר מופרז, וכי רווח של עד 20% נחשב להוגן. גילה לא קבע כי רווח גבוה מ–20% אינו הוגן, אלא כי במקרים של רווח גבוה מרף זה הרשות תוכל לבדוק אם הרווח הוגן.

מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקייםצילום: תומר אפלבאום

גילוי הדעת סימן שינוי במדיניות הרשות. עד אז פורש המונח "מחיר לא הוגן" בחוק ההגבלים כמחיר נמוך (טורפני), שנועד לסלק מתחרים מהשוק. גילה קבע בראשונה כי מחיר לא הוגן הוא גם מחיר גבוה, שמשקף רווח מופרז. עמדתו לא היתה מקובלת על היועץ המשפטי של הרשות, אורי שוורץ, וכשמונה לממלא מקום של גילה, לפני כחצי שנה, הוא יזם את ביטול הבדיקות על מחיר מופרז של מונופולים משתי סיבות עיקריות. האחת היא תפישתו העקרונית, שלפיה הרשות אינה אמורה לפקח על מחירים, והשנייה היא שהרשות לא הצליחה להוכיח רווחיות מופרזת, והבינה שהחברות יודעות "לעבוד עליה".

"העבודה האכיפתית ברשות נמשכת"

אף שרשות ההגבלים הבהירה כי היא משנה את מדיניותה, בתי המשפט אינם ממתינים להכרעתה. אלה כבר אישרו לפחות בשני מקרים הקשורים לתביעות ייצוגיות נגד תנובה, כי הם מקבלים את הפרשנות שלפיה אסור למונופול לגבות מחיר מופרז.

"שוורץ הורה על הפסקת כל הבדיקות של מחיר מופרז, כי חשב שזה לא ניתן להוכחה", אמר מקור ברשות. "עם זאת, העבודה האכיפתית מול מונופולים נמשכת — לדוגמה, במקרה של דחיקת מתחרים מהשוק. שוורץ סבר כי כממלא מקום לא ראוי שיעסוק בקביעת מדיניות, ולאחר כניסתה של מיכל הלפרין לתפקיד הממונה, התחילה הרשות לדון עקרונית בגילוי הדעת. הרשות נמצאת בשלב מתקדם בעבודת המטה בנושא, ועומדת לצאת לשימוע ציבורי מחודש, לאחר שתציג את הבעיות שהתעוררו בשנתיים האחרונות".

עו"ד טלי סולומון

אף שהלפרין מנועה מלעסוק בנושאים שישפיעו מהותית על לקוחותיה בעבר, ובהם תנובה, היא קיבלה אישור לעסוק בשינויו של גילוי הדעת, שישפיע גם על תביעות ייצוגיות נגד תנובה.

הבעיות שהתעוררו וייבחנו מחדש מתמקדות בחוסר בהירות בשאלה מהו הרווח שמותר למונופולים לגבות, וחוסר היכולת של הרשות לאכוף בפועל בדיקת רווחיות. לדברי המקורות, "נרצה לשמוע אם חברות שינו התנהלות בגלל גילוי הדעת, האם שינו את אופן התמחור, איך ארגונים צרכניים רואים זאת ואיך זה יושם בשוק הפרטי. הרשות תנסה לגבש גילוי דעת מחודש, שמתמודד עם הבעיות".

"לכל שוק ראויה רווחיות אחרת"

ברשות מייחסים חשיבות לגילוי הדעת, מכיוון שבתי המשפט התחילו לקבל החלטות גם לפיו. על רקע זה יוכלו ברשות לסגת מהרף של "נמל מבטחים", אך יתקשו מאוד לחזור לתפישה שלפיה מחיר לא הוגן אינו מחיר מופרז, אלא רק מחיר טורפני. "בספק אם תהיה אמירה גורפת מצדנו בסוף התהליך, שאומרת שאין מחיר מופרז בעולם המונופולים", אמרו המקורות.

עו"ד שי בקלצילום: אודליה ברונו

במקום רף של 20% או כל שיעור אחר שמעליו המחיר ייחשב למופרז, עשויה הרשות להציע עקרונות שלפיהם ייקבע אם מחיר הוא מופרז. ברשות מדברים בשלב זה רק על מקרי קיצון, כדוגמת מונופול שהקפיץ מחיר בלי סיבה נראית לעין פי שניים או פי ארבעה מהמחיר הקודם.

"יש תעשיות שונות ושווקים שונים, ולכל אחד רווחיות אחרת ראויה", אמרו המקורות. "רשות ההגבלים מבינה בתחרות, לא במחירים. זה לא אומר שלא צריך לפקח על מחירים, אבל לא הרשות צריכה לעשות את זה. לממשלה יש ועדות לפיקוח על מחירים — וגם אלה צריכות להתמקד במוצרים בסיסיים, כמו חשמל, מים, חלב ולחם, ולא במחירי מונופולים. אלה צריכים להיות נתונים לתחרות חזקה, שתוריד את המחירים, והממשלה ורשות ההגבלים צריכות להתמקד ביצירת תחרות כאמצעי הטוב ביותר להורדת מחירים".

"קשה להחזיר את השד לבקבוק"

עו"ד שי בקל, שותף ומנהל מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות', אמר כי "אם יבוטל גילוי הדעת, תהיה בכך חזרה של הרשות לעמדתה המסורתית, שבה דגלה מאז הקמתה, שלא לאכוף את האיסור על תמחור בלתי הוגן גם ביחס למחירים מופרזים, אלא להתמקד בתמחור טורפני, שמטרתו להביא לדחיקת מתחרים מהשוק.

"עמדה מסורתית זו תואמת את הדין האמריקאי, שכן בארה"ב קיימת פסיקה מפורשת של בית המשפט העליון, הקובעת כי גביית מחיר מופרז אינה עבירה על חוק ההגבלים, וגם באירופה עילת המחיר המופרז נחשבת לאות מתה לא מעט שנים. עם זאת, ההתפתחויות שחלו בבתי המשפט בשבועות האחרונים, לרבות אישור התביעה נגד תנובה כתביעה ייצוגית, מבטיחות המשך הידיינות בסוגיית התמחור המופרז, ומחייבות בעלי מונופולין להמשיך ולתת את דעתם לחשיפות האפשריות מכוח עילה זו. מה שבטוח הוא שאת שד התמחור המופרז כבר קשה יהיה להחזיר לבקבוק".

עו"ד טליה סולומון, שותפה ומנהלת מחלקת ההגבלים העסקיים והתחרות במשרד הרצוג פוקס נאמן, אמרה כי "מדובר בהחלטה מבורכת של הממונה החדשה. גילוי הדעת שפורסם בזמנו על ידי הממונה הקודם, מבוסס על תפישה בעייתית וחריגה, והוא מבקש להפוך את הממונה למפקח על המחירים. אין פלא שגילוי הדעת מעולם לא יושם על ידי רשות ההגבלים.

"יש דרכים רבות שאפשר לנקוט כדי לעודד תחרות חופשית ולהסיר כשלים תחרותיים — אך הטלת פיקוח מחירים על בעלי מונופולין היא לא אחת מהן. בתי המשפט אמנם נתנו רוח גבית לגילוי הדעת, בעיקר בהחלטה האחרונה של המחוזי, שאישר את הייצוגית נגד מחירי הקוטג' של תנובה. ואולם השאלה העקרונית — האם מחיר מופרז הוא אסור מבחינת חוק ההגבלים העסקיים — עדיין לא הוכרעה על ידי בית המשפט העליון. מובן כי לביטול גילוי הדעת, אם אכן יבוטל, יהיה משקל בהקשר זה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker