"מכון וולקני יכול להיות הג'וקר שיזניק את הצפון"

מכון וולקני, שמתמקד במחקר יישומי חקלאי, עשוי לעבור לצפון ▝ההצעה מעוררת מחלוקת בין ראשי המועצה הלאומית לכלכלה כיום ובעבר: מנואל טרכטנברג סבור שזהו מהלך מצוין, יוג'ין קנדל מתנגד בשל הפגיעה במחקר החקלאי ואבי שמחון סבור שהמעבר יגרום פגיעה רק בטווח הקצר

אורה קורן
גג חקלאי במכון וולקני בית דגן
גג חקלאי במכון וולקני בית דגן
אורה קורן

הדיון המתקיים בשבועות האחרונים על האפשרות להעתיק את מוקד הפעילות של מכון וולקני מבית דגן שבמרכז לגליל העליון עשוי לקבל חיזוק דווקא ממה שנראה כנקודת התורפה של המכון - חוסר יכולתו להפוך מחקר חקלאי מתקדם למוצרים ממוסחרים, שיוכלו להיות מנוע צמיחה חדש של היצוא הישראלי.

מכיוון שבגליל קיימת פעילות מחקר מוכוונת מסחור תעשייתי, המכון, שמתמקד במחקר יישומי חקלאי, יוכל לשבור את המחסום של מחקר יישומי־תעשייתי, לחולל את המפץ האזורי הגדול ולהפוך אותו למרכז הישראלי של מחקר ופיתוח (מו"פ) מזון. בשנים האחרונות עוסקים חוקרים ויזמים בצפון בפיתוח תחומי ביו־טכנולוגיה, מים וחקלאות, לצד פיתוח תעשיית מזון בריאות. ואולם, החוקרים והיזמים לא הצליחו לקדם את הגליל למעמד של מרכז חקר המזון בארץ, בדומה לבאר שבע, שהפכה בשנים האחרונות ל"בירת הסייבר".

איש אינו מערער על כך שהמחקר החקלאי בישראל הוא מתקדם יחסית לעולם, ושאחד ממוקדיו החשובים הוא מכון וולקני. ואולם המכון מתמקד במחקר שנועד לסייע לחקלאים - כמו בטיפול במחלות או בפיתוח זנים חדשים של צמחים, ירקות ופירות והשבחת זנים קיימים - ולא בטיפוח מחקר ופיתוח יישומי־תעשייתי שמוכוונים להקמת חברות שיוכלו לפתח וליצור על בסיס מחקריו מוצרים.

ייתכן כי גישה זו של המכון נובעת דווקא מקרבתו לגופי מחקר חקלאי, כמו הפקולטה לחקלאות ברחובות, שהוקמה ב–1942 ושפועלת כשלוחה של האוניברסיטה העברית כמכון למדעי החקלאות. תחומי הלימוד בפקולטה כוללים בין היתר וטרינריה, מזון וגנטיקה בחקלאות. למרות שהרעיון להעביר את הפקולטה לירושלים עלה לא פעם בשנים האחרונות, באוניברסיטה העברית הכחישו בשבוע שעבר כי יש כוונה לבצע את המעבר.

יוג'ין קנדל
יוג'ין קנדלצילום: ניר קידר

עם זאת, הקרבה בין הפקולטה לחקלאות למכון וולקני ולמכון ויצמן, שגם בו ישנו מחקר משיק לתחומי החקלאות, יוצרת אשכול של חוקרים המתמחים בנושאי חקלאות ויכולים ליהנות מהפריה הדדית התורמת לשידרוג המחקר. העברת הפקולטה לירושלים, כפי שהציע ח"כ מנואל טרכטנברג (העבודה), לשעבר יו"ר הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במל"ג), תחליש את הטענה להשארת מכון וולקני במרכז. בנוסף, במשרד החקלאות מדברים על האפשרות, שגם הפקולטה לחקלאות תעבור לגליל ובכך יתעצם המחקר החקלאי שם.

לכן העברת מרכז הכובד של פעילות וולקני לצפון - מקום שבו כבר קיימת פעילות משיקה, כולל יוזמה מתקדמת של ח"כ אראל מרגלית (העבודה) להקמת מכון לאומי למזון, תוך שיתוף פעולה בין מכללת תל חי, אוניברסיטת רטגרס בארה"ב, שעוסקת בפיתוח מזון בריא, ראשי רשויות וחברות המזון - עשויה להיות מקפצה ענקית ביצירת תעשייה מבוססת חקלאות מהמובילות בעולם.

האתגרים המרכזיים

את ההצעה להעתיק את המכון לגליל, בתהליך מדורג של עשר שנים, מוביל שר החקלאות, אורי אריאל, שמעוניין לפנות את השטח במרכז לנדל"ן למגורים. שר האוצר, משה כחלון, אף תמך בסוף השבוע בהעברת המכון לגליל. במשרד החקלאות אמרו כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תומך עקרונית ביוזמה. ואולם, נראה כי נתניהו יקבל החלטה סופית לאחר שיראה את תוצאות הבדיקה של יועצו הכלכלי, אבי שמחון, העומד בראש המועצה הלאומית לכלכלה. שמחון אמר בשבוע שעבר, בטרם בדק את הנושא, כי המעבר יפגע בטווח הקצר במחקר החקלאי המתקדם של ישראל.

מנואל טרכטנברג
מנואל טרכטנברגצילום: אוליבייה פיטוסי

קודמו של שמחון בתפקיד, יוג'ין קנדל, מתנגד למעבר בנימוק שהמכון נהנה משיתוף פעולה של חוקרים במוסדות אקדמיים קרובים. לעומתם, קודמו של קנדל, טרכטנברג, דווקא תומך בהתלהבות במעבר, שלדעתו ייטיב עם המכון ועם הגליל. לדבריו, מיקומו במרכז מתייתר לאור הצורך להעביר את הפקולטה לחקלאות, הקרובה אליו, לירושלים עקב שיקולים כלכליים.

נקודת התורפה של מכון וולקני - הקושי בייצור מחקר יישומי לתעשייה - נחשף דווקא בדו"ח שכתב קנדל, שעמד אז בראש המועצה הלאומית לכלכלה, ב-2012, ושבו הורעפו שבחים על יכולות המכון. בין השאר, הדו"ח נכתב על רקע טענות שישראל לא יודעת למנף את הידע החקלאי שלה לרישום קניין רוחני שניתן למסחור, ובכך מפסידה הכנסות ניכרות. חולשת המסחור נבעה גם מהרצון לקדם יחסים מדיניים באמצעות תמיכה בחקלאות במדינות מתפתחות, וכנראה שהוקדשה במכון וולקני חשיבות מעטה יחסית למסחור הידע, אף שישנו גוף ייעודי לכך ("קידום") במכון.

קנדל ציין בדו"ח כי "התשתית המרכזית שעליה מבוססת מערכת הידע והטכנולוגיה החקלאית היא היכולת המחקרית, המבוססת בישראל על המחקר הבסיסי המתקיים באוניברסיטאות, ועל המחקר היישומי המתקיים במינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני, א"ק). תשתיות אלה, בדגש על מינהל המחקר החקלאי, הוקמו ומוקדו במשך שנים ליצירת יתרון יחסי לחקלאי ישראל. במבנה הנוכחי, קיים קושי מבני לגופים אלה לפרוץ לתחומים נוספים הדורשים תשתיות מחקר וכוח אדם חדשות, ולמקד מאמצים בתחומים אשר יש להם פוטנציאל גלובלי רב. על מנת לחזק את המו"פ החקלאי בישראל בתחומים ממוקדים בעלי חשיבות לתעשייה ולשווקים הגלובליים, ולהקל על קשיי הפריצה לתחומים חדשים ומתפתחים מוצע להקים מסגרת של מוקדי מחקר, המאפשרת תקציב מחקר מקיף לקבוצת חוקרים בין־מוסדית, המתמקדת בתחום ספציפי, ללא דרישה של פעילות במיקום גיאוגרפי אחד. במסגרת התוכנית אנו ממליצים לבחור ארבעה מוקדי מחקר".

לדברי קנדל, "האתגרים המרכזיים עמם יש להתמודד כוללים חוסר מיקוד ופעולה משותפת של גורמי המחקר אל מול האתגרים הגלובליים. חסמים ארגוניים המקשים על יכולתו של מינהל המחקר להוות תשתית פיתוח לסקטור העסקי, ולהתאים את המחקר שבו לסטנדרטים העולמיים. היעדר תשתית יזמית ומימונית המאפשרת התפתחות מהירה של חברות צעירות בתחום. צורך בתיאום בין־משרדי הכלכלה והחקלאות בפיתוח ועידוד חברות ומחקרים בתחומי הטכנולוגיה החקלאית. קשיים לחברות ישראליות בחדירה לשווקים גלובליים, ומחסור בכלים להבנת הצרכים הייחודיים של המדינות המתפתחות על ידי מערכת היזמות והמו"פ הישראלית".

קנדל המליץ על תוכנית פעולה לשמונה שנים בתקציב של 311 מיליון שקל, כ-45 מיליון שקל בשנה. לדבריו, סכום זה יוקצה למימון מוקדי ידע מחקריים: הקמת קרן למינוף המו"פ החקלאי העסקי; קרן משותפת למדענים הראשיים במשרדי החקלאות והכלכלה; הרחבת פעילות סיוע חוץ־חקלאי במדינות מתפתחות, אשר תופעל על ידי יחידות ייעודית במשרדי החוץ והחקלאות; חיזוק תשתיות המחקר במינהל המחקר החקלאי ופיתוח יכולות הפיתוח העסקי של יחידת "קידום" במינהל, וכן עידוד פעילות של שיתופי פעולה בינלאומיים במחקר, פיתוח והדרכה, וחיזוק הקהילה המחקרית בישראל.

אבי שמחון
אבי שמחוןצילום: מיכל פתאל

קנדל לא התייחס אז לשאלת המעבר של וולקני לגליל, שלא היתה על הפרק, אך בשבוע שעבר התגייס לצד עובדי המכון שמתנגדים למעבר. לעומת זה, הוא התמקד בחשיבות הקירבה בין המכון לפקולטה לחקלאות ברחובות ובתוך כך גם למכון ויצמן. לדעתו של קנדל, הקרבה בין המכונים תיצור אשכול של חוקרים המתמחים בנושאי חקלאות, שיכולים ליהנות מהפריה הדדית התורמת לשידרוג המחקר. העברת הפקולטה לירושלים, כפי שהציע טרכטנברג, תחליש את הטענה להשארת מכון וולקני במרכז. עם זאת, במשרד החקלאות מדברים על האפשרות שגם הפקולטה לחקלאות תעבור לגליל - ובכך יתעצם המחקר החקלאי שם.

לדברי קנדל, "מכל מה שאנחנו יודעים בעולם על יצירת אשכולות של חדשנות ומצוינות, צריך הרבה מאוד אנשים שעובדים באותו תחום באותו מקום כדי למנף את הפוטנציאל. רצינו למנף את מכון וולקני ולשים שם את הפקולטה לחקלאות וחברות שעוסקות בתחום. השטח בבית דגן לא מנוצל בצורה מיטבית. אפשר לשחרר חלק מקרקעות הפרדסים בבית דגן לבנייה, להעביר לשם את הפקולטה לחקלאות מרחובות וכך לשחרר קרקעות גם ברחובות. הייתי מביא לבית דגן גם חוקרי חקלאות ממכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן. את הצפון אפשר לחזק בדרכים אחרות. אני לא חושב שצריך להקריב עכשיו עשר שנים של מו"פ חקלאי, שיכול להביא לכלכלת ישראל המון משאבים".

פרישה של חוקרים מנוסים ואובדן ידע

מבחינת חוקרי המכון המתנגדים למעבר לצפון, מדובר בארבע שעות נסיעה נוספות לכל כיוון, מכיוון שרובם מתגוררים במרכז. על כך עונים במשרד החקלאות כי מדובר במעבר שיימשך עשור, שבמהלכו ייצאו לפנסיה 70% מעובדי המכון. אלה שייקלטו במקומם כבר יגיעו ברובם מהצפון. את האחרים ינסו למשוך לצפון באמצעות שורה של הטבות כלכליות.

במכון וולקני טוענים בנוסף כי המעבר יוביל לפרישת חוקרים מנוסים ולאובדן ידע. הם כנראה צודקים, מכיוון שידע שצבר חוקר ותיק, אין לאף חוקר מתחיל שייקלט. השאלה היא כמה ידע ייאבד. על רקע זה כבר אמר שמחון, עוד בטרם ביצע בדיקה יסודית, כי המחקר החקלאי ייפגע בטווח הקרוב. הממשלה תנסה לגרום לאובדן הנמוך ביותר של הידע, באמצעות שימור אותם חוקרים. היא אמנם אינה מדברת על כך, אך נראה שניתן יהיה להפוך בסוף התהליך את בית דגן לשלוחה של המרכז שיהיה בצפון. בכך ישמש המכון ריאה ירוקה בבליל הנדל"ן שמתוכנן לקום במקום.

במכון וולקני גם מזהירים כי הממשלה מתכוונת לסגור את המכון ולא להעבירו לגליל, אך אין לכך ביסוס. הצעת החלטה שמגבש משרד החקלאות עוסקת במעבר מדורג לצפון.

בסוף השבוע התגייס ח"כ טרכטנברג למצדדים במעבר, ואמר כי "בצפון מתהווה והולך אשכול מעניין מאוד של מחקר יישומי, שהשחקנים המרכזיים שלו הם מכללת תל חי, מכון מיגל, הפקולטה לרפואה בצפת, מכללת אוהלו ומרכז המו"פ של הגולן ואזור הכנרת. מכללת תל חי נחשבת כיום לאחת משתי המכללות הטובות ביותר בישראל, בין אלה שמתוקצבות על ידי הממשלה. מיגל נחשב מכון מחקר מצוין, שמכשיר דוקטורנטים ועובדי מחקר יישומי נהדרים. דרוש שם ג'וקר, משהו שמשנה מציאות, ואין ספק שוולקני יכול למלא את התפקיד. וולקני זה מכון למחקר יישומי במזון וחקלאות. זה לא מכון ויצמן שמפיק מדע לשם המדע".

לדברי טרכטנברג, המגוון האקלימי והגאוגרפי של הגליל, הכולל הרים, מישורים, עמקים וטמפרטורות מגוונות יכול לשמש מקום מצוין למגוון מחקרים. "מעבר הדרגתי של וולקני, לא רק שיכול להיות הג'וקר שנותן תנופה אדירה לאשכול המזון המתהווה בצפון, אלא גם יכול להיות מצוין למכון וולקני לאורך זמן", אמר טרכטנברג. "העובדה שהמכון ממוקם במרכז היא היסטורית. אין מסביבו תרבות חקלאית, אלא אספלט ובטון".

לדבריו, אין לזלזל בקשר בין המכון לפקולטה לחקלאות הסמוכה, אולם הפקולטה עשויה לנדוד לירושלים. "כיו"ר ות"ת לשעבר, יזמתי בדיקה של האפשרות להעביר את הפקולטה לחקלאות לגבעת רם בירושלים, ללא קשר למכון וולקני. הפקולטה יושבת על קרקעות ששוות מיליארדים, בעוד שהאוניברסיטה העברית שרויה במשבר כלכלי מתמשך מסביב לפנסיה של עובדיה. כמו כן, יש לא מעט כפילויות בין הפקולטה למחקר באוניברסיטת ירושלים לפקולטה ברחובות, וזו אנומליה במיוחד כשהאוניברסיטה במשבר. הקמפוס בגבעת נמצא רם חצי ריק. אפשר להעביר אליו את הפקולטה בקלי קלות ולחסוך הרבה כסף, לשחרר את הקרקעות ובתמורה להסדיר חלק מבעיות הפנסיה של האוניברסיטה. זה מתבקש, ללא קשר לוולקני".

טרכטנברג הדגיש כי אי אפשר לקחת מוסד ותיק ולהעבירו בבת אחת למקום אחר, ואי־אפשר לפגוע בעובדים. לדבריו, "לכן צריך להקים בטווח זמן קצר שלוחה של מכון וולקני ליד תל חי ולגבש תוכנית רב שנתית שמשתרעת על עשר שנים לפחות של מעבר הדרגתי בלי לכפות על אנשים לעבור. אנשים פורשים. חלק מהסגל היום ממילא בן 55 פלוס. אני מאמין מאוד בצפון".

גם יו"ר פורום ראשי הרשויות של הגליל המזרחי וראש המועצה האזורית גולן, אלי מלכה, אמר כי "מכון וולקני הוא קטר מוביל לחבל ארץ שמחכה כבר 60 שנה לפיתוח. המעבר הזה הוא הזדמנות ענקית לוולקני ולמחקר החקלאי. ביחד אנחנו יכולים לעשות קפיצת מדרגה משמעותית. יש פה הזדמנות ערכית וציונית יוצאת דופן".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ