למרות המניעה לעסוק בענייני החברה: הלפרין בוחנת שינוי שייטיב עם תנובה

הממונה על ההגבלים בודקת חוות דעת של דיויד גילה בדבר איסור גביית מחיר מופרז בידי מונופול, שהיא הבסיס לתביעה ייצוגית נגד תנובה, וביטולה עשוי לסייע לחברה ■ הרשות: הממונה פועלת כדין

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

רשות ההגבלים העסקיים בראשות הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין, בוחנת את גילוי הדעת של הממונה הקודם, דיויד גילה, בדבר איסור גביית מחיר מופרז על ידי מונופול. לגילוי דעת זה יש, ככל הנראה, השפעה עצומה על תנובה - לשעבר לקוחה של הלפרין בעת שעבדה במשרד עוה"ד מיתר ליקווירניק ושות'. זאת, לאור תביעה ייצוגית בסך חצי מיליארד שקל שהגיש דיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, ירון זליכה, נגד תנובה בגין גביית מחיר מופרז לכאורה על גבינה לבנה ושמנת.

זליכה תובע את תנובה תוך התבססות על חוות הדעת של גילה, ובשבוע שעבר הורה בית המשפט העליון לתנובה להעביר נתונים של מחירים, עלויות ותמחורים - על בסיס אותה חוות דעת. כעת בוחנת הלפרין, יחד עם בכירי רשות ההגבלים, הכנסת שינויים מהותיים בחוות הדעת ואולי אף את ביטולה. כל זאת, כאשר הלפרין מנועה מכל עיסוק בנושאים הקשורים לתנובה.

מיכל הלפרין, הממונה על ההגבליםצילום: תומר אפלבאום

חברת תנובה היא מהחברות הבולטות שהלפרין מנועה מעיסוק בהן, כך לפי מסמך ניגוד העניינים שעליו חתמה עם כניסתה לתפקיד. אסור לה לעסוק בנושאים הקשורים בתנובה, או שתנובה היא שחקנית מרכזית בהם. כמו כן, נאסר עליה לעסוק ברגולציות רוחב שלהן יש השפעה מהותית ומיוחדת על לקוחות לשעבר - כגון תנובה.

אף שכל אפשרות של שינוי ואף ביטול של גילוי הדעת עשוי להשפיע משמעותית על התביעה הייצוגית ועל תנובה, ברשות ההגבלים מסרו כי "הנושא נבחן והממונה פועלת לפי הסכם ניגוד העניינים שלה".

בגילוי הדעת שפירסם בשנה שעברה, קבע גילה כי מחיר מופרז עשוי להיות גם מחיר גבוה לצרכן, ולא רק מחיר נמוך (טורפני), שנועד לדחוק מתחרים מהשוק. כמו כן קבע גילה כי רווח של 20% הוא סביר — ומעבר לו יש לבדוק אם המחיר משקף רווח מופרז. קביעה זו היתה חדשנית ואף עוררה מחאה נגדו מצד מונופולים.

הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים, אסף אילת, אמר אתמול (א') ל-TheMarker כי הוא תומך בעיקרון שלפיו מחיר מופרז הוא גם מחיר גבוה לצרכנים. עם זאת, ניסיונות מצד הרשות — גם בתקופת כהונתו של גילה - לבחון מוצרים כמו סכיני גילוח ומעדני חלב של שטראוס, לא הניבו תוצאות של מחיר מופרז.

זאת, בין השאר, מכיוון שלדבריו "מונופולים יכולים לעשות מניפולציות חשבונאיות כדי להגיע לרווח שאינו עולה על 20%, ולרשות אין יכולת אמיתית לחשוף אותן. מכיוון שהבדיקות מצריכות משאבים גבוהים ולא מניבות תוצאות, כדאי לבחון את המשכן ברשות ההגבלים", אמר אילת.

בשבוע שעבר פסק בית המשפט העליון, על בסיס גילוי הדעת של גילה, כי על תנובה לחשוף נתונים עסקיים לגבי תמחור גבינה לבנה ושמנת מתוקה, בתביעה ייצוגית שהגיש זליכה נגד החברה. זוהי פסיקה תקדימית, שאמורה להשפיע על תחום התביעות הייצוגיות בנושא מחיר מופרז של מונופולים בעתיד.

"הפרזה אינה עניין כלכלי - אלא מוסרי"

"מדובר בנורמה יוצאת דופן בנוף ההגבלים, והיא קשה לאכיפה", אמר אילת. "מופרז זה לא עניין כלכלי אלא מוסרי, וקשה לכלכלנים לקבוע מה נחשב מופרז. רשות ההגבלים השתמשה במתודולוגיה של רווחיות והשוואה (לחו"ל; א"ק). בדקנו מהי הרווחיות הנדרשת ברמת המוצר לעומת הרמה הנורמטיבית, וזה כמעט בלתי־ישים.

ד"ר אסף אילתצילום: רוני פרל

"מבחן ההשוואה לחו"ל אינו יעיל, כי ההבדל יכול לנבוע ממגוון גורמים כמו מחיר העבודה, או סובסידיות לחקלאים. בסוף אנחנו נשארים עם מבחן העלות, ויש בו בעיות, כי תמיד אפשר לרמות אותנו מבחינה חשבונאית. בנוסף, יש בעיה להחליט מה זה 'יותר מדי'. 27%? או 41%? ככלכלן, אני לא יודע כמה מרווח הוגן צריך לגבות על פחית קוקה קולה".

לדברי אילת, פיקוח מחירים הוא נושא שהמדינה צריכה לשקול במוצרים מסוימים, אך באמצעות ועדות פיקוח. לדבריו, הקביעה שרווחיות של עד 20% היא נאותה, יצרה בלבול בשוק, והובילה לתוצאה שרשות ההגבלים לא התכוונה אליה. "הרשות מעולם לא טענה שרווחיות של יותר מ–20% אינה נאותה, אלא שמעל מחיר זה אפשר לבדוק אם היא נאותה או לא. בסוף השתרשה התפישה שמה שמעל 20% אינו ראוי, וזו לא היתה כוונת הרשות".

חוק ההגבלים קובע כי מונופולים לא יכולים לגבות מחיר לא־הוגן. בשנים האחרונות טענו מונופולים ישראליים כי מחיר לא־הוגן הוא רק מחיר נמוך מאוד, שנועד לדחוק מתחרים מהשוק ולהעלות מחירים לאחר סילוק התחרות. בגילוי הדעת שפירסם, קבע גילה כי מחיר לא־הוגן הוא גם מחיר גבוה לצרכן.

אילת תומך בפרשנות זו: "אני יכול לראות מקרים שבהם מחיר בלתי הוגן הוא גם מחיר גבוה לצרכן, זה לא רק מחיר נמוך. מצד שני, החלת נורמת מרווח של עד 20% על אלפי מוצרים זו לא מדיניות שהוכיחה עצמה עד היום".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker