העליון סולל את הדרך לתביעה ייצוגית נגד תנובה בגין גביית מחירים מופרזים

השופטת אסתר חיות חייבה את תנובה למסור לביהמ"ש מסמכי תמחור ועלויות, כדי לקבוע אם טענתו של ירון זליכה כי החברה גבתה מחיר לא הוגן על מוצרים ■ זליכה תובע מתנובה חצי מיליארד שקל ■ תנובה: "שמחים שהעליון הכיר בטענותינו לסודיות המסמכים"

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורה קורן

האם יש מקום לתביעה משפטית נגד מונופול בגין מחיר מופרז? שאלה זו, הנתונה במחלוקת משפטית, קיבלה שלשום התייחסות מצד בית המשפט העליון, שעשויה לסלול את הדרך לתביעות נגד מונופולים שמנצלים לרעה את מעמדם בשוק.

ההתייחסות ניתנה בהחלטה של השופטת אסתר חיות בהליך משפטי המתנהל בין פרופ' ירון זליכה, דיקן הפקולטה למינהל עסקים וראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, לתנובה. זליכה טוען כי תנובה גבתה בעבר מחיר מופרז על שמנת מתוקה 38% וגבינה לבנה 5%, בשעה שלא היו נתונים בפיקוח מחירים. זליכה הגיש בעניין בקשה לאישור תביעות ייצוגיות נגד תנובה. בית המשפט המחוזי בירושלים חייב את תנובה למסור לו מסמכים הנוגעים לעסקיה, למוצרים שמכרה ולתמחורם, כדי לאפשר לזליכה לנסות לבסס את טענותיו. תנובה עירערה לבית המשפט העליון על ההחלטה.

חלב תנובהצילום: דן קינן

עתה קיבל בית המשפט העליון חלקית את ערעורה של תנובה, והחליט כי המסמכים יימסרו לא לידי זליכה - אלא לבית המשפט המחוזי, שיעיין במסמכים ויכריע אם יש למסור אותם לזליכה. הפרטים יימסרו תחת הבטחה לחיסיון - שמשמעותו שלא ייעשה בהם שימוש למעט להוכחת טענת התובעים.

אף שחיות קיבלה חלקית את הערעור של תנובה, החלטתה דוחה רבות מהטענות שהעלתה החברה. יתר על כן, ההחלטה של חיות מתבססת על גילוי דעת שהוציא ב-2014 הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, דיויד גילה, ונחשב לאבן דרך באכיפה נגד מונופולים - בכך שקבע לראשונה כי למונופול אסור לגבות מחיר מופרז, וכי מונופול שימכור מוצר בפער הגדול מ-20% עלול להיקנס.

חוק ההגבלים העסקיים אוסר גביית מחיר לא הוגן על ידי מונופול, אך מונופולים טענו בעבר כי הכוונה למחיר טורפני - מחיר נמוך שנועד לסלק מתחרים מהשוק, כך שלאחר מכן יוכל המונופול להעלות את המחיר. בגילוי הדעת שלו, גילה הנהיג פרשנות נוספת, שלפיה מדובר גם במחיר מופרז שמשלם הצרכן. החלטת בית המשפט העליון מתבססת על עמדת גילה, ובכך קובעת, לפחות במשתמע, כי יש מקום לדון במחיר מונופוליסטי מופרז.

הפרשנות של גילה, שעליה מתבסס עתה בית המשפט העליון, התקבלה באופן שנוי במחלוקת במגזר העסקי. תנובה טענה כי אין מקום לתת צווי גילוי מסמכים לתובעים ייצוגיים הטוענים לגביית מחיר מונופוליסטי מופרז, כל עוד בתי המשפט לא הכריעו סופית, בפסיקה, את המחלוקת בשאלה אם יש עילה לתביעה המבוססת על כך. השופטת חיות קבעה עתה כי עמדתה זו של תנובה "מעוררת קושי רב... והיא אף אינה רצויה בהינתן עמדתו של הממונה על ההגבלים העסקיים בנושא".

ירון זליכהצילום: אילן אסייג

"הרף הראייתי אינו גבוה מהמקובל"

ההליך המשפטי שמנהל זליכה הוא המקרה הראשון מסוגו של תביעה ייצוגית בגין מחיר מופרז, לכאורה, של מונופול בענף המזון. את התביעה, בסך כחצי מיליארד שקל, הגיש זליכה נגד תנובה לבית המשפט המחוזי בירושלים ב-2014. זליכה ביסס את תביעתו על חוק ההגבלים העסקיים, הקובע כי אסור למונופול לנצל מעמדו המונופוליסטי לרעה ולגבות מחיר בלתי הוגן על מוצר במונופולין. תנובה הוכרזה ב-1998 מונופול בחלב ובמוצרי חלב, ואלה כוללים שמנת מתוקה וגבינה לבנה. לפי נתונים המצורפים לתביעה, בשוק הגבינות הלבנות מחזיקה תנובה נתח של כ-50%, ובשמנת מתוקה - כ-70%.

כדי לבסס את טענותיו דרש זליכה מתנובה לגלות לו מסמכים מסוימים. תנובה ניסתה למנוע מסירת פרטים על מחירי מוצריה, וטענה בין השאר כי אינה חייבת להציג מסמכים המפרטים עלויות ותמחור לזליכה, מכיוון שלא הוכרע בעבר אם יש בחוק עילת תביעה בגין מחיר מופרז של מונופול. השופטת חיות, כאמור, דחתה תביעה זו, ש"משמעותה המעשית היא שבהיעדר הכרעה סופית במחלוקת לעניין קיומה של עילת תביעה בגין גביית מחיר מונופוליסטי מופרז, דינן של בקשות האישור בעילה זו להידחות על הסף. תוצאה כזו היא מרחיקת לכת, משום שהעילה לא נשללה בפסיקה", קבעה חיות. השופטת הזכירה שבגילוי הדעת של גילה, הוא ציין כי השיטה העיקרית לזיהוי מחיר מונופוליסטי מופרז היא "כימות הפער בין מחירו של המוצר ובין עלות ייצורו".

פסיקתה של חיות דוחה טענות רבות של תנובה נגד חשיפת המסמכים, בנימוקים של פגיעה באינטרסים מסחריים מול מתחריה ובעילות משפטיות שונות. לטענתה, זליכה הציג חוות דעת כלכלית המהווה תשתית ראייתית ראשונית טובה דיה לקיום התביעה. השופטת קבעה כי המסמכים שביקש זליכה רלוונטיים לתביעה. בתוך כך, נדחתה טענת תנובה שלפיה מסירת הנתונים מטילה עליה נטל לא סביר.

"לא מצאתי ממש בטענתה של תנובה כי בהליכים לאישור תובענה ייצוגית שעניינה גביית מחיר מונופוליסטי מופרז, נדרש בעל הדין המבקש גילוי מידע, לעמוד ברף ראייתי גבוה מהמקובל", הוסיפה השופטת חיות. "זאת נוכח פערי המידע המובנים הקיימים בין המעלה טענה מעין זו לבין בעל המונופולין שכלפיו היא מופנית".

את זליכה מייצגים עורכי הדין רנן גרשט, מתן רינג ושירן גורפיין ממשרד נאור גרשט. הקרן למימון תובענות ייצוגיות בראשות ד''ר עלי בוקשפן החליטה לממן את התביעה. את תנובה ייצגה עו"ד טל אייל בוגר, ממשרד פישר בכר חן.

זליכה אמר בתגובה: "אחת המטרות העיקריות שבגינן הגשנו את התביעה היא לסלול את הדרך עבור תביעות ייצוגיות נוספות בתחום ההגבלים העסקיים בכלל, ובתחום המחירים המופרזים בפרט. המשק הישראלי הוא הכי לא תחרותי במערב. מונופולים, אוליגופולים וגזלנים מסתובבים בחופשיות".

לדבריו, שלוש הרגלים המקובלות במערב לטיפול בהגבלים עסקיים אינן מתפקדות כיאות בישראל - והן אכיפה עצמית של מונופולים, הממונה על ההגבלים ותביעות ייצוגיות. "לא זו בלבד שישנם מונופולים שלא אוכפים את חוקי ההגבלים על עצמם, אלא שברוב חוצפתם הם מוסיפים הגבלים נוספים חדשות לבקרים, כמו שראינו בהסדר הכובל ובמחירים המופרזים בשוק הגז", אמר בנוגע לבעיית האכיפה העצמית.

בנוגע לרשות ההגבלים, הוסיף זליכה כי הממונה על ההגבלים ורגולטורים אחרים עומדים בשנים האחרונות בפני מתקפה דו־צדית, מצד פוליטיקאים ובעלי הון. על תביעות ייצוגיות אמר כי אין עדיין בישראל די הלכות משפטיות בתחום ההגבלים, ו"לכן אני שמח שבית המשפט העליון קבע לבקשתנו תקדים חשוב ביותר, שישרת תביעות ייצוגיות רבות נוספות", אמר. "המונופולים לא יוכלו עוד להסתתר מאחורי עוולותיהם, ובחסות החושך להמשיך עם ההגבלים העסקיים שרומסים כל חלקה טובה בצרכנות הישראלית".

מתנובה נמסר בתגובה: "אנחנו שמחים שבית המשפט העליון הכיר בטענותינו לסודיות המסמכים, והורה לבית המשפט המחוזי לעבור על כל המסמכים, ולהחליט לגבי כל מסמך בנפרד אם יש הצדקה להעבירו לתובע".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker