אורה קורן

התוכנית האסטרטגית של התאחדות החקלאים פירסמה היום (א') את התוכנית האסטרטגית שלה. התוכנית כוללת נכונות של החקלאים להורדת מכסים כדי לפתוח את השוק לתחרות מיבוא, המלצות לצמצום פערי תיווך בין החקלאי לצרכן ומתן תמיכה לחקלאים בתמורה - בין השאר בביטוח הכנסה.

שר החקלאות, אורי אריאל
שר החקלאות, אורי אריאלצילום: מוטי מילרוד

אין בתוכנית ויתור מלא על התכנון בענפי החלב והביצים, אלא מעבר לתכנון "רך" בתוך רצועת אלכסון של יצור מינימום ומקסימום. עלות התכנית לפיכך כמיליארד שקלים בשנה בלבד, לעומת ההערכות שצפו עלות של כשלושה מיליארד שקל.

עם זאת, הסכום אינו כולל את הפיצוי שיקבלו חקלאים בגין הפחתות המכס, שייקבעו במשא ומתן מול כל ענף בניפרד. התכנית גם אינה כוללת טיפול בסוגיה של ביטול מועצות היצור החקלאיות, לגביה ישנם חילוקי דעות בקרב החקלאים.

יו"ר התאחדות החקלאים מאיר צור ומזכ''ל ההתאחדות, אבשלום וילן גיבשו את התכנית האסטרטגית, המיועדת להבטיח חקלאות משגשגת בעשור הקרוב, לגישתם.

לדבריהם, "ישנה קריאה דחופה לפיתוח של חזון חדש לענף, תוך תיעדוף צרכים בין בעלי משקים, עובדים שכירים (מקומיים וזרים, בנפרד), עסקים תלויים וצרכנים. יש לקחת בחשבון את מלוא פוטנציאל הענף, ולהתייחס לקשרים האפשריים בינו לבין ענפים טכנולוגיים, חינוכיים ותיירותיים, אשר עשויים להוביל למכלול הגדול מסך חלקיו".

הממשלה מתכוונת לבצע רפורמה מקבילה לטווח ארוך, שתכלול צמצום או ביטול מכסים, ביטול מיכסות יצור בענפי החלב והביצים, ביטול החובה בחוק להצטרף למועצות יצור חקלאיות ומעבר לתמיכות ישירות בחקלאים.

על פי התכנית, בתמורה יש להבטיח הדרגתיות בכל מהלך; ביטוח הכנסה בענפים רלבנטיים, כלי שיכול להיות הולם וראוי בענפים או אזורים מסויימים; דרישה לרישיונות יצור בענפים בהם יש אינטרס לבריאות הציבור, בדומה לרישיונות יצור בתחום הדלק שרשות המיסים נותנת בהתאם לחוק שנועד לאפשר פיקוח ובקרה על יצרני דלק שמבצעים פעולות שונות בתחום הדלק ורוכשים דלק ללא בלו מבתי הזיקוק (הכוונה בעיקר לסיטונאים ); מנגנון של מעקב ובקרה על היקפי ייצור (מעין רצועת אלכסון עם מינימום ומקסימום) כתחליף לתכנון נוקשה; בחינה של האפשרות לחייב רכישה מיצרנים קטנים, או לחילופין מגבלות רגולטוריות על רכישות מיצרנים גדולים.

התוכנית מציינת כי על פי הנתונים ה"יבשים", החקלאי הישראלי מקבל תמיכה ישירה בתוצרתו בשיעור הגבוה כמעט פי שניים מאשר מקבילו בעולם. עם זאת, לאור היחס הנמוך בין התמיכות הישירות לעקיפות בישראל, מתקבל כי ההפרש הוא של כ-13% בלבד. "אם נביא בחשבון שגובה התמיכה כאחוז מהתוצר ב-OCED כפולה מזו הנהוגה בישראל, נקבל כי החקלאי בעולם מקבל תמיכה הגבוהה בכ-80% מהחקלאי הישראלי", נכתב בתוכנית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker