"מהלך שיחסוך למשק הישראלי מאות מיליוני שקלים בשנה": רגולציית היבוא תצומצם ב-2016

הרגולציה תקוצר ביבוא צמחים, בעלי חיים ומוצרים מן החי, דגים חיים, ציוד חקלאי וכל בקשה למכסות יבוא של תוצרת חקלאית - לצד עובדים זרים ■ וגם - האם מחירי האננס צפויים לרדת?

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורה קורן

משרד החקלאות מרכז מאמצים להורדת רגולציה בתחום היבוא ב-2016, כדי להוריד את מחירי המוצרים שבאחריותו. המהלך הוא חלק מתוכנית ממשלתית לקיצוץ של 25% בביורוקרטיה הכרוכה בעלויות ובהליכי יבוא ממושכים.

הנושאים שייבדקו ב-2016 כוללים יבוא בעלי חיים, מוצרים מן החי, דגים חיים, צמחים וציוד חקלאי. בנוסף, ייבחנו נושאי יבוא כוח אדם, בקשות למכסות יבוא של תוצרת חקלאית, רישוי והסמכת רופאים וטרינרים ותכנון ובנייה של מבנים חקלאים.

במשרד החקלאות מקווים כי הורדת עלויות היבוא של היבואנים תגולגל להורדת מחירים לצרכנים. התוכנית כוללת תיאומים עם משרדי הכלכלה והגנת הסביבה בתחומים משיקים. הבדיקה שתיערך תזהה את החובות שמוטלים על היבואן, העלויות הכרוכות בכך ומשך הזמן הנדרש ממנו.

כחלק מהמאמץ המשרדי, הוקם בתוך החטיבה לאסטרטגיה צוות מיוחד המונה שני אנשים ויתרחב לארבעה אנשים תוך חודשים ספורים, שאחראי להוביל את תהליך הפחתת הרגולציה. בראש הצוות עומד עורך הדין גיא מור, שנמנה על הצוות הממשלתי לקיצור ביורוקרטיה. מור אמר כי "המהלך במשרד החקלאות צפוי לחסוך למשק הישראלי מאות מיליוני שקלים בשנה".

שר החקלאות, אורי אריאל, אמר כי "המהלך להפחתת עלויות הרישוי והרגולציה הינו צעד משמעותי שמקדם משרד החקלאות מול חקלאיים, יבואנים ותעשיינים, במטרה להקל בכל הקשור להוזלת עלויות הרישוי הקיימות במטרה לעודד צמיחה". לדבריו, "המשרד ממשיך לפעול למען הפחתת מחירי המזון והתוצרת החקלאית". ישראל מדורגת במקום ה-98 במדד איכות הרגולציה של הפורום הכלכלי העולמי.

לצורך המחשה, ב-2015 פעל משרד החקלאות בצורה דומה להפחתת רגולציה ביבוא חומרי הדברה. היקף שוק חומרי ההדברה, תשומה חיונית לחקלאי, עומד על כמיליארד שקל בשנה. כל חומר הדברה (המוגדר ברגולציה "תכשיר כימי לצמחים") חייב ברישיון מהשירותים להגנת הצומח כדי שיהיה מותר למכור, להחזיק או להשתמש בו. הרגולציה הנוכחית נועדה להבטיח שחומרי ההדברה יהיו יעילים במניעת מזיקים ובטוחים דיים כדי לא ליצור סכנה לבני אדם.

אננס
אננסצילום: בלומברג

תהליך הרישוי הנוכחי נע בין ארבע שנים במקרה של חומר פשוט לשבע שנים אם מדובר בתכשיר מורכב יותר. בשלב הראשון, יש להגיש בקשה לערוך ניסוי בתכשיר, וועדה לניסויים של הרגולטור מחליטה אם לאשר לבצע ניסוי ובאילו תנאים. זמן ההמתנה לדיון בוועדה לניסויים הוא כחצי שנה, כשאחריה מבוצע ניסוי יעילות במשך שנתיים.

לאחר מכן, התכשיר נדרש לקבל אישור מוועדה בין משרדית לתכשירים, כשזמן ההמתנה המקובל הוא בין שנה לשנתיים. לעיתים קרובות, הוועדה דורשת השלמות ותיקונים בתיק, דבר שמחייב לגשת שוב לוועדה. אם מתקבל אישור הוועדה הבין משרדית, מבוצע בתכשיר ניסוי בטיחות, שאורך בין שבועות לחודשים, לפי סוג הגידול החקלאי, ותוצאות ניסוי היעילות נבדקות במעבדה. השלב הבא הוא דיון בוועדה הבטיחות ובוועדה לאישור תווית - התווית של התכשיר מחייבת את המפיץ ואת החקלאי.

במסגרת התוכנית לקיצור ביורוקרטיה הוחלט על קיצור תהליך הרישוי ושיפור הרגולציה. הוחלט לקבוע מסלול ירוק לפטור מהליך הרישוי, כאשר התכשיר מיועד באופן בלעדי ליצוא. אם לתכשיר רישוי ממדינה שתאושר, כמו מדינות מפותחות, ניתן יהיה להתבסס עליו בחלק מהתהליך.

בנוסף, נמצא שחלק ניכר מהבקשות מוחזרות למגיש הבקשה לתיקונים ולהשלמות. לכן הרגולטור יבצע בדיקה וניסוח מחדש של הטפסים והנהלים השונים - בשיתוף עם ציבור המפוקחים - כדי לתקן הנחיות לא ברורות או לא מפורטות מספיק. צעד משלים הוא בחינת איחוד תהליכים וועדות כדי לצמצם את מספר הגורמים והשלבים הכרוכים ברישוי תכשיר.

כמו כן, הוחלט על פיתוח מערכת מחשוב קצה לקצה שתאפשר למגיש הבקשה להגישה מקוון ולעקוב אחר הטיפול בבקשה. המעבר מתיקי נייר למערכת המחשוב יוזיל עלויות גם למשרד החקלאות, ייעל את עבודת הרגולטור ותקצר את משך הטיפול בבקשות. על פי ההערכות במשרד החקלאות, התוכנית צפויה לקצר את משך התהליך בכ-30%. הפעולות והצעדים במסגרת התוכנית יצמצמו את העלויות הבירוקרטיות הכרוכה בקבלת רישיון מהרגולטור - הגשת מסמכים, רכישת חומרים, עריכת ניסויים, ביצוע תיקונים והשלמות בתיק הבקשה.

לקראת הקיץ עולה כל שנה השאלה מדוע אין יבוא אננס מתאילנד, יצואנית אננס גדולה, מה שיכול להוריד את מחירו הגבוה. גם אישור יבוא אננס ממדינה חדשה אורך כמה שנים כיום, והתהליך יקוצר ב-2016.

בשלב ראשון היבואן צריך להגיש בקשה ליבוא לרגולטור, שבודק בהליך ממושך אם קיימת אפשרות ליבוא מבחינת השפעה על החי והצומח בישראל, תהליך שנמשך כמה שנים. לאחר מכן נדרש היבואן להגיש בקשה לרשיון מקדמי ליבוא ולהציג טיפולים שנעשו בתאילנד. לאחר בדיקות הרגולטור מוגשת בקשה למתן רשיון יבוא. כשהאננס מגיע לנמל הוא עובר בדיקה לוודא שאין בו מזיקים ושהניירת תואמת את המוצר המיובא, בדיקה שמתארכת לגבי פירות שונים שמיובאים גורמת לא פעם לפגיעה בפרי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker