מנכ''ל אשרא: התשובה לחרם על ישראל - הסטת היצוא מאירופה - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ''ל אשרא: התשובה לחרם על ישראל - הסטת היצוא מאירופה

מנכ"ל חברת הביטוח הממשלתית, צחי מלאך, סבור כי הגדלת היצוא לאסיה ואפריקה היא הדרך להתמודד עם ה-BDS ■ תיק הביטוח הריכוזי של אשרא, שחציו חשיפה לסין, אמר: "זו בעיה, אך הסיכון קטן"

5תגובות

מנכ"ל חברת הביטוח הממשלתית אשרא, צחי מלאך, מציע ליצואנים הישראליים להסיט את היצוא מאירופה ליעדים אחרים, בתגובה לאיומי החרם על תוצרת ישראלית.

על רקע הלחצים של ארגונים התומכים בפלסטינים להחרים את ישראל (BDS), אומר מלאך בראיון ל-TheMarker: "ישראל צריכה לגוון את יכולות היצוא שלה. הקריאות לחרם מחייבות את היצואנים הישראליים לעשות מאמץ להתרחב לשווקים נוספים, כדי לפזר סיכונים. זו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם איומים אלה".

צחי מלאך
עופר וקנין

גיוון של יעדי היצוא ממפעלים הממוקמים בהתנחלויות - וגם ממפעלים בתוך תחומי הקו הירוק - עשוי להתרחש גם כתגובה על הקשיים שמערים האיחוד האירופי על יצוא מההתנחלויות.

היצוא הישראלי לאסיה נמצא בעלייה מתמשכת, בעיקר החל מהמשבר הכלכלי העולמי ב-2009. לפי ניתוח ראשוני של מכון היצוא לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2015, אסיה הפכה בפעם הראשונה ליעד היצוא השני של ישראל, אחרי האיחוד האירופי, ודחקה את ארה"ב למקום שלישי.

היצוא לאיחוד האירופי הסתכם ב-2015 בכ–13.6 מיליארד דולר - ירידה דולרית של כ-11%, שנרשמה על רקע הירידות בשער היורו מול הדולר וצלילת מחיר הנפט העולמי. היצוא לאיחוד האירופי מהווה כ-30% מסך יצוא הסחורות של ישראל.

היצוא לאסיה, לעומת זאת, עלה ב–2015 לכ-11.5 מיליארד דולר, עלייה של כ–16% לעומת 2014. יצוא זה היווה כ–25% מסך יצוא הסחורות. כך, לראשונה צפויה אסיה לעקוף את ארה"ב, שהיצוא אליה היה 11 מיליארד דולר (24% מכלל היצוא). הגידול ביצוא לאסיה נובע מזינוק חד ביצוא לוייטנאם, בעיקר בענף הרכיבים האלקטרוניים. בנטרול ענף זה, עלה היצוא לאסיה בשיעור של כ-4%.

היעדים שאליהם מציע מלאך להסיט את היצוא כוללים את הודו ומדינות אפריקה. "הפוטנציאל הרב ביותר לגידול ביצוא נמצא כיום באפריקה", אומר מלאך. "כל היצואנים בעולם מנסים להיכנס לאפריקה ולעשות שם את הקפיצה שהיתה בסין ב-20 השנה האחרונות. ליצואנים הישראליים יש יתרון על הנייר, בזכות הידע שלהם בתחומי החקלאות, טכנולוגיות המים, ההשקיה ומתקני טיהור השפכים.

הפגנה פרו-פלסטינית בפריז
אי־אף־פי

"אשרא מאפשרת ליצואנים שנכנסים לאפריקה להקטין סיכון באמצעות ביטוח סיכוני אשראי - כלי חשוב שיצואנים רבים מנצלים, אך ניתן לנצל אותו הרבה יותר". מלאך מעריך שבשנים הקרובות הצמיחה באפריקה תהיה מהירה, ואומר כי כמעט לכל מדינה באפריקה יש תקציבים להשקעות לטווח של כעשר שנים בתחומי תשתיות המים והאנרגיה הירוקה - תחומים שלישראל יש יתרון בהם.

אשרא מבטחת השקעות במדינות אפריקה לפי קריטריונים המשמשים במדינות מפותחות אחרות. "אנחנו חברים באיגוד ברן, שמאגד חברות אשראי של המדינות המפותחות", אומר מלאך. "מהאיגוד אנחנו מקבלים מידע על החשיפה של כל מדינה מפותחת לכל מדינה באפריקה ואסיה. אנחנו רואים היכן המדינות מוכנות להיחשף יותר. בנוסף, אנו מקבלים מידע על פיגור בתשלומים. כך מתאפשר לנהל סיכון על פי מה שקורה בחו"ל".

במקביל להתעניינות באפריקה, מבקש מלאך להגדיל את הביקוש של יצואנים ישראליים להודו. "מהרגע שנכנסתי לתפקיד, לא קיבלתי בקשה אחת ליצוא להודו", הוא אומר. "זו כלכלה עם פוטנציאל גדול, שטוב להיחשף אליה".

מלאך מציין כי אחד החסמים ליצוא להודו הוא היעדרו של פרוטוקול פיננסי שיכול להגן על יצואנים, כמו זה שקיים עם סין. "העסקים בהודו נעשים על ידי הממשלות המקומיות של המחוזות, ולא על ידי השלטון המרכזי, ואילו ישראל כורתת הסכמים עם הממשל המרכזי". מלאך מוסיף כי יעדים נוספים שהיצוא מישראל אליהם יכול לצמוח הם צ'ילה - שגם אליה אין לאשרא חשיפה כלל, פפואה גיניאה החדשה והונדורס.

הסיכון לאי-תשלום ביצוא לסין - קטן

אשרא - החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ, היא חברה ממשלתית העוסקת בקידום היצוא הישראלי, באמצעות מתן שירותי ביטוח אשראי והשקעות בעסקות יצוא לטווח בינוני וארוך ליצואנים ישראליים. החברה מבטחת סיכונים פוליטיים הקשורים לשלטון במדינת היעד (כגון מלחמה או הלאמה) וסיכונים מסחריים, הקשורים לחברה שמולה מתבצעת העסקה (פשיטת רגל, למשל).

כדי לבחון את היצוא למדינות מסוימות, אומר מלאך: "אנחנו בדרך כלל שואלים אם המדינה רוצה לשלם אבל לא יכולה, או להפך. סין היא מהמדינות שבעתיד אולי יוכלו לשלם ולא ירצו, אם למשל יהיו בה חילופי שלטון. אני לא רואה מצב שבו היא לא תוכל לשלם - יש לה רזרבות מט"ח בטריליונים".

מלאך מוסיף כי הסיכון לאי־תשלום ביצוא לסין קטן, נוכח היחסים ההדוקים בין המדינות ומה שהוא מגדיר כ"רצונם של הסינים ללמוד מישראל".

לדבריו, "בהשוואה לתועלת למשק מהרחבת העסקים בסין - יש להגדיל אותם אף יותר. סין מהווה 50% מהתיק שלנו, ויותר מ-700 מיליון דולר חשופים לסין (ראו תרשים). זהו מצב בעייתי, אך הסיכון קטן".

גורם נוסף שמסכן את היצואנים - ומכאן גם את אשרא, הוא הירידה במחירי הנפט. לדברי מלאך, "על כל יצואן לבצע בחינה מחדש של עסקיו במדינות הצפויות להיפגע מירידה במחירי הנפט". הפגיעה מירידת מחיר הנפט יכולה להיות ישירה וגם עקיפה - בשל השפעות אפשריות על שערי המטבעות ועל הסביבה הגיאו־פוליטית.

"היצואנים יכולים להגן על עצמם באמצעות רכישת הגנות מפני שינויי מטבע, למשל", אומר מלאך. "המדינות שצפויות להיפגע בצורה משמעותית מהמשך ירידת מחירי הנפט הן יצרניות הנפט הגדולות - מקסיקו, רוסיה, ונצואלה וניגריה - ומדינות שהכנסותיהן מתבססות בצורה קריטית על נפט, ובהן אינדונזיה, אזרבייג'אן, בוליביה, קמרון, אקוודור, קזחסטאן, גאנה, אנגולה, קונגו וקולומביה. המטבעות של מדינות אלה עלולים להיחלש מול הדולר בעקבות ירידת מחיר הנפט".

לגבי דרישות יצואנים להתערבות מוגברת של המדינה במטרה לבלום את התחזקות השקל אומר מלאך: "לממשלה ולבנק ישראל אין יכולת להשפיע על שער החליפין, ולכן תהיה זו טעות להתערב בשוק המט"ח ולנסות להיאבק בכוחות השוק האדירים שבו. את התמיכה ביצוא צריך לעשות באמצעים אחרים - למשל, הגדלת הפריון באמצעות הכשרה טכנולוגית. ניתן להתחיל ללמד בבתי הספר את המקצועות הטכנולוגיים והתעשייתיים.

"בטווח הקצר, הדרך לתמוך ביצוא היא לתמוך ביצואנים ישראליים ולתת להם הזדמנות שווה מול יצואנים בחו"ל - דבר שאנחנו עושים באשרא. כשיצואנים ישראליים מתמודדים במכרזים בחו"ל מול חברות ממדינות אחרות, אנו נאבקים כדי להעניק להם את התנאים שהמכרז דורש. אם המכרז דורש מימון לעשר שנים, אנחנו ניתן להם את המימון הזה".

המטרה: להקל על היצואנים הקטנים

בימים אלה מפעילה אשרא תוכנית ערבויות חדשה הממוקדת בסיוע ליצואנים קטנים ובינוניים, המייצאים בסכום של עד 50 מיליון דולר בשנה. מטרת התוכנית היא להקל על היצואנים, הנדרשים להעמיד ביטחונות לטובת הבנקים, כתנאי לקבלת מימון לעסקות יצוא, אף שדרישה זו עלולה להיות חסם משמעותי בעבורם.

במסגרת התוכנית, תקצה אשרא ערבות לטובת הבנק המממן, כתחליף לכ-75% מהביטחונות שנדרש היצואן להעמיד. היצואן יידרש לשאת בכ-25% בלבד מסכום הערבות. התוכנית אושרה על ידי שר האוצר, משה כחלון, והחשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו.

לדברי מלאך, "תוכנית הערבויות היא אחד המהלכים המשמעותיים ביותר שעשתה ממשלת ישראל בשנים האחרונות לתמיכה ביצוא. התוכנית צפויה להקל על כ–3,000 יצואנים קטנים, שמייצאים בהיקף של עד 2 מיליון דולר בשנה ומהווים כ–70% מהיצואנים בישראל".

משרד האוצר הקצה בשלב ראשון מסגרת של 100 מיליון דולר לתוכנית, והיעד של אשרא, לדברי מלאך, "הוא להגיע לכך שתוכנית הערבויות תהיה 30% מהתיק". לפי מלאך, זהו השיעור המקובל בחברות אשראי מסחרי בחו"ל.

התיק הנוכחי של פוליסות שאושרו באשרא מסתכם ב-1.5 מיליארד דולר. שליש ממנו הם כחצי מיליארד דולר. מלאך מציין כי באחרונה הגדילה החשבת הכללית את מסגרת הערבויות ליצוא מ-2.7 מיליארד דולר ל-3.5 מיליארד דולר, ובכוונתו למצות את כל הסכום.

ב–2014 טיפלה החברה ב-112 בקשות, וב-2015 ב-159 בקשות. היעד ל-2016 הוא לטפל ב–170 בקשות לפחות - ללא קשר לתוכנית הערבויות. "בערבויות אני יכול למצוא עצמי עם אלף לקוחות מ-3,500 היצואנים", אומר מלאך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#