עתירה לבג"ץ נגד תעשיית הבשר: לאסור על משלוחי עגלים וטלאים חיים לישראל - תעשייה ומקרו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עתירה לבג"ץ נגד תעשיית הבשר: לאסור על משלוחי עגלים וטלאים חיים לישראל

באחרונה מתחזקת בישראל ההכרה בצורך בצמצום סבלם של בעלי החיים שאנו אוכלים ■ הסדר הפטם, שהוצא מחוק ההסדרים אחרי לחץ המגדלים, הוא פתרון אחד, פתיחת היבוא לבשר טרי מסמנת פתרון נוסף ■ ב-2014 הגיעו לישראל 278 אלף פרים וכבשים לשחיטה

4תגובות
ירון קמינסקי

מה המשותף לרפורמת הפטם וליבוא עגלים מאוסטרליה? שניהם כרוכים בהתעללות מיותרת בבעלי חיים חסרי ישע. בימים אלה ייבחנו בשני מקומות - בממשלה, במסגרת רפורמת הפטם ובבג"ץ - דרכים לשינוי המצב.

בשנים האחרונות מתחדדת בעולם הקולינרי ההכרה בצורך להבטיח חיים טובים לבעלי החיים, לפני שאנו שוחטים אותם למאכל - מעין ניקוי מצפון. ישראל רחוקה שנות אור מהגישה הזאת, אבל ניצנים ראשונים שלה הופיעו בדיונים על רפורמת הפטם.

הכוונה אינה לשימוש בנושא צער בעלי חיים, שאותו מעלים פוליטיקאים כעלה תאנה להצדקת תמיכה פוליטית עיוורת בלובי החקלאי, אלא לקולות שנשמעו בראשונה גם במסדרונות משרד האוצר. שם דיברו בשבועות האחרונים על הצורך לשנות את הדרך שבה מחסלת תעשיית העופות עשרות מיליוני אפרוחים, כדי להצדיק את קרטל הפטם.

במשרד האוצר מצפים כי שינוי הגישה להמתת אפרוחים יחלחל להסדר הפטם שיוצג לממשלה, על בסיס התחייבות המגדלים להוריד את מחיר העוף ב-10%, מהלך שוועדת הכלכלה אימצה לאחר שחיסלה את רפורמת הפטם שהציע האוצר להכליל בחוק ההסדרים. בינתיים, המגדלים טוענים כי הדרך היחידה שהם מכירים להורדת מחיר היא להגדיל היצע, ולצורך זה יש לגדל כמות גדולה יותר של אפרוחים למניעת מצב של מחסור פתאומי. המשמעות היא שיהיה צורך לחסל "עודפי" אפרוחים בכמויות גדולות.

הפתרון שרוצים לראות במשרד האוצר מבוסס על המתה מינימלית של אפרוחים והגדלת יבוא בתקופות של מחסור. ואולם לא בטוח שהחקלאים, שהמלה יבוא מעוררת בהם חלחלה, יצליחו לשלב אותו בפתרון שיציגו.

על פי נתונים שהוצגו בוועדת הכלכלה בדיוני רפורמת הפטם, מדובר ב–20 מיליון אפרוחים שיושמדו. יתר על כן, שיטת ההשמדה בישראל אכזרית במיוחד, וגם כאן ניתן לדרוש שיפור. בין השאר, ראוי להעניק מענקי מחקר ופיתוח (מו"פ) למציאת דרכים אנושיות יותר להמתת אפרוחים.

עמותת אנונימוס

הובלה ממושכת
 כרוכה בהתעללות

שאלת ההומניזציה בתעשיית המזון מן החי בישראל הגיעה גם לפתחו של בג"ץ. עמותות אנונימוס ותנו לחיות לחיות הגישו בשבוע שעבר עתירה לבג"ץ, המבקשת לשים קץ ליבוא עגלים וטלאים חיים במסעות ממושכים מאוסטרליה ומאירופה. "זה אכזרי ואף לא הגיוני להוביל בעלי חיים על פני יבשות וימים, מתבוססים בהפרשותיהם בבטן אונייה צפופה, רק כדי לשחוט אותם בישראל", ציינה העתירה.

העמותות עתרו נגד מינהל השירותים הווטרינריים, בבקשה לאסור מתן רישיונות ליבוא בעלי חיים לשחיטה, בטענה שההובלה הממושכת כרוכה בהתעללות המהווה עבירה על חוק צער בעלי חיים. פעילי הקמפיין "ישראל נגד משלוחים חיים" גם קיימו השבוע מיצג מחאה מול בית המשפט.

"עגלים וטלאים מאוסטרליה מבלים שבועות תמימים במסע ממקומות גידולם לכאן — אך ורק כדי להישחט כאן בסוף דרך ייסורים זו", נכתב בעתירה. "תחילה מעמיסים אותם על משאיות ומובילים אותם בנסיעות ארוכות ומתישות אל נמלי הים באוסטרליה. לאחר מכן מובילים אותם במשך שבועיים־שלושה על גבי אוניות דחוסות אל נמל אילת. באוניות הם סובלים מזוהמה, צפיפות, פחד, וסבל חריף מטראומות שנגרמו במהלך ההעמסות והנסיעות", נכתב.

על פי העתירה, ב–2014 יובאו לישראל 228,711 עגלים וכבשים מאוסטרליה ומאירופה. לטענת העמותות, ההתעללות בבעלי החיים ממשיכה גם עם הגעתם לנמלי ישראל, ולמשרד החקלאות הועברו שורה של תלונות על הכאת בעלי חיים בפריקה מהאוניה, ועל הובלה בתנאים שאינם עומדים בדרישות חוק צער בעלי חיים. ואולם, המשרד נמנע מאכיפת החוק ולא הגיש כתבי אישום באף אחד מהמקרים.

שינוי אסטרטגי

לפי נתונים שנוספו לעתירה, 62% מצריכת בשר הבקר בישראל ב–2013 היתה של בשר בקר קפוא, 19% מעגלים ילידי ישראל ו–19% מעגלים מיובאים. במאי 2014 אישרה הממשלה לבטל את המס על יבוא עגלים, להקצות מכסה פטורה ממכס ליבוא בשר טרי, ולהעביר עשרות מיליוני שקלים לתעשיית הבשר המקומית כפיצוי על פתיחת היבוא.

אך מה שהתרחש בעקבות הורדת המכס על יבוא בשר טרי פותח פתח לשינוי אסטרטגי בתעשיית הבשר בישראל, שעיקרו מעבר ליבוא בשר טרי במקום בעלי חיים. בנוסף לסיבה ההומנית, יש לכך גם היבט צרכני מובהק. כפי שעולה מסריקת מדפי הבשר ברשתות השיווק, הבשר המקומי של תנובה (אדום־אדום) יקר מהבשר המיובא. כלומר, בשר שמבוסס על עגלים מיובאים שגודלו בישראל עד שנשחטו, יקר יותר מבשר טרי מיובא.

הסיבה לכך נעוצה בכשרות. חלק ניכר מהבקר אינו כשר למאכל, אין לו שוק משמעותי בישראל ולטענת מגדלים ויצרנים, לא פעם הוא נזרק. לכן היצרנים מפצים עצמם על הבזבוז של החלק הלא־כשר בהעלאת מחיר החלק הכשר. מנגד, בחו"ל החלק הלא־כשר נמכר כמו כל חלק אחר לצרכנים מקומיים, שאין בינם לכשרות היהודית דבר.

כמו שמשק החלב ידע להכליא בין פרות, וכך לגדל פרה המניבה חלב בכמויות גבוהות במיוחד - כך ניתן לפתח זנים של בקר מקומי לשחיטה ולגדל אותם כאן, לטובת התעשייה המקומית. זה כבר נעשה, אולם יש להרחיב את היריעה, כך שאספקת הבקר המקומי תחליף את יבוא העגלים.

בנוסף, יש להגדיל את המכסות הפטורות ממכס ליבוא בשר טרי, שנראה כפתרון אטרקטיבי במיוחד לענף. שופרסל היתה הרשת הראשונה שהחלה ליבא בשר טרי, ואחריה השיק רמי לוי מהלך דומה. גם תנובה נכנסה לתמונה כדי לא לאבד שטחי מדף ברשתות. מעמדה של תנובה בשוק הבשר הטרי יצטרך לעלות לדיון במשרדי האוצר והחקלאות. אלה יצטרכו לבחון אם ראוי לתת לתנובה מכסה ליבוא בשר ללא מכס, כשהיא ממילא כבר מחזיקה בנתח שוק משמעותי בשוק הבשר הטרי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם