כך יסייעו המלצות ועדת ששינסקי 2 למגזר העסקי ולפריחת הנגב המזרחי - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך יסייעו המלצות ועדת ששינסקי 2 למגזר העסקי ולפריחת הנגב המזרחי

יישום המלצות הוועדה יפנה מיידית 200 מיליון שקל לנגב, רובם למשיכת השקעות לחלקו המזרחי ■ עם קצת יצירתיות ממשלתית וחזון - יוכלו ההמלצות להיות קו פרשת המים בפיתוח האזור

5תגובות
בלומברג

המלצות ועדת ששינסקי 2 למיסוי משאבי הטבע הן בשורה מצוינת למגזר העסקי ולנגב המזרחי, הסובל ממיעוט השקעות ומהיצע דל של מקומות עבודה. הן יכולות להיות מנוע למשיכת משקיעים במגוון תחומים ובתנאים מפתיעים לאזור, ועם מעט יצירתיות לשמש הזדמנות לגיבוש תוכנית ממשלתית לפיתוחו, כולל הגדלת השקעות בחינוך וביצירת הזדמנויות תעסוקה - לא רק בתעשייה, אלא גם בתיירות ובשירותים אחרים.

יישום ההמלצות יניב תוספת מסים של 400 מיליון שקל, מחצית כבר הובטחו על ידי שר האוצר, משה כחלון, לשר הכלכלה, אריה דרעי, המופקד גם על משרד הנגב והגליל, והם יוקצו להשקעות בנגב. מכיוון שמשרד הכלכלה מנסה זה כשנתיים להביא השקעות לאזור דימונה וערד ללא הצלחה עד כה, ניתן להניח שרוב הסכום יופנה להגדלת האטרקטיביות של ההשקעות בנגב המזרחי. כך, בעוד שכיל מאיימת להשקיע בחו"ל, למשרדי הממשלה יהיה מימון מובטח למשוך השקעות במגוון ענפים בנגב המזרחי. כיל היא חברה בת של החברה לישראל, שבשליטת עידן עופר.

בנוסף, דווקא האיומים של כיל בעצירת השקעות ובפיטורי עובדים הם הזדמנות מצוינת לגיבוש מדיניות חדשה לעידוד הנגב המזרחי. שהרי ממשלה שרוצה למשול, תרצה להקטין את מנופי הלחץ של כיל עליה, ואת השוט שבו היא מנפנפת, של פיטורי עובדים.

בלומברג

גם הלחצים הפוליטיים של ראשי רשויות בנגב יתהפכו אל מול אותה תוכנית. לכן טועה מי שסבור שעצירת ההשקעות של כיל בישראל והגדלתן בחו"ל היא אסון. להפך, ככל שיגדלו השקעות כיל בנגב, יגדלו מנופי הלחץ שלה והיא תוכל לסחוט עוד ועוד ויתורים מהממשלה. לכן הצומת שבו נמצא כעת הממשלה - של אימוץ המלצות ששינסקי 2 או התקפלות וויתורים לכיל - הוא אחד הדברים הטובים שקורים לנגב, אם הממשלה תדע למנף את ההזדמנות.

הגירה חיובית לנגב

התוכנית הממשלתית אמורה להיות כוללת ולא להתבסס רק על משיכת מפעלים לנגב, לכן צריך לגבשה בשיתוף עוד משרדים הנוגעים בדבר. לדוגמה, יהיה בה מקום בולט גם למשרדי החינוך והתיירות.

מרק ישראל סלם

כמו כן, הממשלה צריכה לגבש חבילת צעדים כחלק מהתקציב הייעודי. את המימון אפשר יהיה לחלץ בקלות יחסית ממשרד האוצר, שמעוניין בכל מאודו לנטרל את מנופי הלחץ של כיל על הממשלה.

התוכנית יכולה לכלול תוספת תקציב לרשויות מקומיות לצורכי חינוך ולפיתוח תשתיות, כולל תשתיות תיירות, שיעסיקו את המקומיים. תגבור החינוך יכלול מקצועות מוכווני מחשב, שהם העתיד של התעשייה, בין אם היא מסורתית או מתקדמת. הפיתוח יסתנכרן עם תוכניות הפיתוח סביב באר שבע והעברת בסיסי צה"ל לנגב.

את ההשקעות בתעשייה, בתיירות ובתחומים נוספים ניתן יהיה למשוך על בסיס הטבות מס מוגדלות (5% מס חברות), הניתנות כיום רק למפעלים גדולים במיוחד שמייצאים לחו"ל. הממשלה יכולה גם להחליט שהיא פותחת חלון הזדמנויות לשלוש שנים להשקעות, שייהנו ממס חברות מופחת, מס דיווידנדים מופחת ומענקי השקעות. אלה יינתנו הפעם לא רק לחברות מייצאות, אלא לכל חברה שתוכיחו היתכנות כלכלית לטווח בינוני וארוך.

עשרות ואולי מאות עסקים יוכלו ליהנות מההטבות האלה ולהקים חברות צומחות ומשגשגות, שיעסיקו מאות ואלפי עובדים במגוון עסקים, לא רק בתחום הכימיקלים. הכשרה מקצועית למבוגרים ותוכניות לימוד מותאמות בבתי הספר יבטיחו את מאגר העובדים כולל דור ההמשך של אותם עסקים. היעד של פיתוח תשתית תחבורתית, תעסוקתית, תרבותית וסביבתית יהיה הבטחת הגירה חיובית לנגב המזרחי.

כדי להאיץ את ההשקעות ההטבות יהיו מדורגות. מי שיגיש בקשה בשנה וחצי הראשונות, יקבל הטבות גדולות ממי שיגיש את התוכניות בשנה וחצי האחרונות. ואולם, גם המאחרים יקבלו הטבות משמעותיות יחסית לתנאי ההשקעה במרכז הארץ או בצפון.

לא להיבהל מהאיום

הממשלה רק צריכה מעט חזון ואומץ, כפי שנדרש מכל מנכ"ל של חברה מצליחה. המס הנוסף שיושת על כיל יפנה מאות מליוני שקלים בשנה לקופת המדינה, בהנחה שהיקף המכירות ומחירי האשלג לא ישתנו דרמטית. אמנם יהיו ככל הנראה הרבה קופצים על הכספים הללו, אך נראה שאיש לא יתנגד להשקעתן בפיתוח הזדמנויות בנגב.

כיל היא המעסיק המרכזי בנגב כיום, והממשלה צריכה לקבוע יעד כמותי של הפחתת התלות בה בשנים הבאות. זו צריכה להיות תגובת הממשלה לדרישות של כיל, שנדונות בימים אלה בצוות הארבעה, הכולל את מנכ"לי משרד ראש הממשלה והכלכלה, אלי גרונר ועמית לנג (בהתאמה), את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, ואת ראש אגף תקציבים, אמיר לוי.

אוליבייה פיטוסי

הצוות דן בעיקר במכלול בקשותיה של כיל, שמעל כולן מרחף האיום שיכול להפוך להזדמנות, של עצירת השקעותיה בישראל. הצוות הוסמך לדון בהשקעות עתידיות במשאבי טבע בנגב, בדגש על צמיחה ותעסוקה. ההמלצות מבטיחות שהתעסוקה לא תיפגע. ואולם, כיל הבהירה שאם ההמלצות לא יכללו שינוי משמעותי, היא לא תשקיע בנגב. שינוי משמעותי פירושו - כל מה שיקטין בצורה משמעותית את תשלומי המס שלה למדינה, מ–400 מיליון שקל. אם הצוות יאמץ את הגישה, שעצירת ההשקעות פירושה גם עצירת בניין הכוח של כיל נגד הממשלה - הוא עשוי לא להיבהל מהאיום.

עניין מרכזי בנושא השקעות כיל הוא שיערוכן במקרה שלא תזכה בהארכת הזיכיון ב–2030. החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, מגבשת את נוסחת החישוב, וזו תיבחן בצוות, אך ספק אם הגיבוש יושלם בקרוב.

עוד הוסמך הצוות לדון בעתודות הפוספטים, שם קוד לעניינה של כיל לקבלת אישור כרייה בשדה בריר שליד ערד. משרד הבריאות מונע שנים את ההיתר מחשש לבריאות התושבים. אין סיבה להפקיר עתה את בריאותם כדי שכיל תגדיל השקעותיה בנגב. גם מכיוון שהם לא בני ערובה, וגם מכיוון שהמטרה היא למנוע את הגדלת ההשקעות של כיל בנגב.

הצוות גם יבחן את השפעת תיקוני החקיקה על מפעלי המגנזיום והברום של כיל. התיקונים כבר הבטיחו את רווחיות המפעלים, המעסיקים את רוב עובדי כיל בנגב.

עוד ידון הצוות בהשקעות עתידיות של כיל באזור ים המלח. לכאן עלולה להסתנן חוות הדעת של מנכ"ל משרד הכלכלה, שמציעה לקבוע שהפעילות התעשייתית של כיל מתחילה עם כניסת חומר הגלם למפעלים. לקביעה זו יש משמעות הנאמדת ב–300 מיליון שקל בשנה, הטבת מס שכיל תקבל אם ההמלצה תתקבל. מנגד, קיימת המלצת ועדת ששינסקי 2, המבוססת על חוות דעת של קרן המטבע הבינלאומית, שקובעת שהפעילות התעשייתית נחשבת מהמוצר הסחיר הראשון, כלומר מהשלב שבו יוצא חומר הגלם מאותו מפעל בצורת מוצר סחיר.

החוליה שתוביל לכניעה

חוות הדעת של לנג מבוססת על פחד, כפי שהעידו מקורות במשרד הכלכלה - ולא על ניתוח כלכלי אמיתי. פחד מקריסת התעסוקה בדרום שתובא לפתחו, כמי שמנהל את המשרד האחראי גם על התעסוקה. כמו פוליטיקאים, גם מנכ"לים שכירים מעדיפים לפעמים שרעידות האדמה הנדרשות לא יתרחשו במשמרת שלהם. ואולם, לא בטוח שדרעי חולק אתו את אותו הפחד.

כרגע ידוע רק על תמיכת לנג בפרשנותו מול הדרג המקצועי במשרדי האוצר והמשפטים המתנגדים. עמדת משרד ראש הממשלה לא ברורה, והחשש הוא ששם נמצאת החוליה שתוביל לכניעה לכיל. אחד התרחישים הוא שלנג ידבוק בעמדתו ויציג את הרעיון שהגה כעמדת מיעוט, אם לא יזכה בתמיכת משרד ראש הממשלה. כשהשרים יקבלו את המלצות הצוות, הם יידרשו להחליט איזו המלצה הם מאמצים, ואיזו תישאר עדות אילמת לכניעה.

השרים וראש הממשלה צריכים לקבל החלטה פה אחד. ראוי שבשלב זה לפחות, יצביע אחד מהם על האפשרות לראות בהמלצות ששינסקי 2 ובאיומי כיל הזדמנות למהפך, ולרתום אליו את ראשי הרשויות בדרום להגשמתו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#