החשש: ראש הממשלה יקבור את 
המלצות ועדת ששינסקי 2

לממשלה אסור להיבהל מהאיומים של כיל ומהלחצים שהיא מפעילה כדי לטרפד את המלצות הוועדה ■ כפי שניסח זאת יו"ר ועדת הכספים, משה גפני: "צריך לקבל החלטה שמירב הכסף יילך לאזרחי המדינה. מה שהיה לא יכול להיות עוד"

אורה קורן
אורה קורן

האם משרד ראש הממשלה יטרפד את המלצות ששינסקי 2, או יעקר אותן לטובת כיל? זה החשש המלווה את פעילות הצוות שנועד לקבוע את הנוסח הסופי של המלצות ועדת ששינסקי 2, העוסקות במיסוי חברות המנצלות משאבי טבע. הצוות הוקם ביוזמת משרד ראש הממשלה ולאחר לחץ ניכר מראשי כיל, החברה הבת של החברה לישראל, שבבעלות עידן עופר.

צוות הארבעה, שהוקם לפני חודשיים, כולל בכירים בארבעה משרדים: האוצר, המשפטים, הכלכלה וראש הממשלה. יישום החוק, כפי שהוא מנוסח כיום, יטיל על כיל תשלומים למדינה בסך 400 מיליון שקל בשנה, בנוסף לכמיליארד שקל שהיא כבר משלמת.

עובד במפעל כיל אשלגצילום: בלומברג

ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה לשאלה אם השינויים שבכוונת המשרד להכניס יהיו קטנים או מהותיים. גם עמדת מנכ"ל משרד הכלכלה נטתה בעבר לטובת כיל, אולם ייתכן כי שר הכלכלה, אריה דרעי, ינטרל נטייה זאת. בשיחות של דרעי עם שר האוצר, משה כחלון, הבהיר כחלון כי הוכנסו בהמלצות שינויים שימנעו פיטורי עובדים, והבטיח שכ–200 מליון שקל מההכנסות מכיל יעברו למשרד לפיתוח הנגב והגליל, שדרעי עומד גם בראשו.

צוות הארבעה שמע את החברות שעלולות להיפגע מההמלצות, כיל, חיפה כימיקלים וערבה מיינס, וממתינה לעדכון החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, לגבי שיערוך ההשקעות של כיל עם תום תקופת הזיכיון שלה. כיל הזהירה כי אם השינויים לא יהיו משמעותיים, היא לא תחדש את השקעותיה בנגב.

מה חשוב לכיל

פרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדה לקביעת חלק המדינה במשאבי טבע לאומיים (ששינסקי 2), מדגיש בכל הזדמנות שמה שמעסיק את כיל יותר מכל זה שיערוך השקעותיה בתום תקופת הזיכיון. שטר הזיכיון קובע כי השיערוך יהיה על פי שוויין הכלכלי של ההשקעות. האם זה יהיה הוויתור של ועדת הארבעה לכיל? אלא שהמלצות ועדת ששינסקי 2 כלל אינן הופכות את ההשקעות ללא־כדאיות. הן מקטינות מעט את הרווחים המופלגים של כיל, אך בד בבד מעודדות השקעות באמצעות מדרגת מס מוקטנת שהוכנסה בעקבות לחצים שהפעילה כיל.

כיל מזהירה שההמלצות יובילו לפיטורים. כדי למנוע זאת, החריגו ההמלצות את מפעלי התעשייה של כיל, המעסיקים את רוב עובדיה, והן לא יחולו עליהם. כך שאם כיל תפטר עובדים, יהיה זה ללא קשר להמלצות. כיל לוחצת לקבל הקלות, ולא משנה לה איך - אם באמצעות שינוי ההמלצות, או בנושאים שאינם קשורים להן כלל - כדי שכדאיות השקעותיה בנגב תגדל.

כיל מזכירה בכל הזדמנות את "הרעת התנאים" שספגה מאז 2011. זו כוללת את הוצאת פעילות הכרייה שלה מחוק עידוד השקעות הון. כמו כן, כיל נטלה על עצמה את רוב עלויות קציר המלח בים המלח. כיל מזכירה גם כי הפסידה בבוררות על תמלוגים למדינה, אך ההפסד רק חשף כי היא הונתה לכאורה את המדינה במשך שנים. בדיון בוועדת הכספים בסוף השבוע אפשר להבין במשתמע מדברי יו"ר כיל, ניר גלעד, כי החברה תקדם בברכה הקלות בפסק הבוררות לגבי חובת תשלום התמלוגים על מוצרי ההמשך שלה, כמו תרכובות ברום.

כיל גם רוצה לכרות פוספטים בשדה בריר ליד ערד, חרף התנגדות משרד הבריאות, מחשש לבריאות תושבי האזור. לחלופין היא מציעה שינויים "קטנים" בהמלצות, שיעלו למדינה מיליארדי שקלים. למשל, שההמלצות יתייחסו לערך הכלכלי של נכסיה, במקום לערכם החשבונאי. גלעד גם אמר כי המדינה יכולה לפרסם את המכרז להמשך הזיכיון בים המלח כבר עכשיו ולא ב–2030 (עם תום הזיכיון של כיל), ובכך להגביר את הוודאות לגבי עתיד השקעותיה של החברה. אפשר לתהות מי יתמודד עתה על זיכיון, שיתפנה בעוד 15 שנה.

כיל היא המעסיקה הגדולה בנגב, ויכולה ללחוץ על המדינה לקבל את דרישותיה. עם זאת, הממשלה לא צריכה להתרגש - לא מהאיומים ולא מהמצגות של כיל - שמידת דיוקם אינה ברורה. לממשלה נתונים מדויקים על הרווח התפעולי של כיל מכריית האשלג בישראל, שגבוה בהרבה מהרווח התפעולי הכללי שלה, 35%. כיל גם מחלקת דיווידנדים במאות מיליוני שקלים בשנה, ואין סיבה להקל עליה. ייתכן אף שעדיף שתדבק באיומיה ולא תשקיע בנגב. כך ניתן יהיה לקדם השקעות אחרות, שיקטינו את התלות של הנגב בכיל ואת מנופי הלחץ של החברה על הממשלה.

כפי שאמר משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, בסוף השבוע: "צריך לקבל החלטה שמירב הכסף יילך לאזרחי המדינה. מה שהיה לא יכול להיות עוד. צריך להגיע למסקנה שהמפעלים לא ייפגעו, שהעובדים יישארו במקומם. צריך לא לאפשר לחברות (כיל והחברות הבנות, א"ק) להשתמש בעובדים".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ