החזר ומיחזור חובות מדינה ב–2015: 104 מיליארד שקל

לאחר מיחזור חלק מהחוב דרך הנפקת אג"ח - המדינה צפויה לשלם 51.1 מיליארד שקל בתשלומי ריבית על החוב והחזר כספים לביטוח הלאומי ■ מסע הלחצים להגדלת הוצאות ולקיצוץ מסים צפוי להימשך עד לאישור הסופי של התקציב בנובמבר

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר האוצר כחלון ושר הביטחון יעלון בדיון על אישור תקציב המדינה בכנסת, בשבוע שעברצילום: אמיל סלמן

הנתונים על גדילת ההכנסות ממסים, לצד קופת האוצר התופחת כביכול, מגבירים את הלחצים על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועל שר האוצר, משה כחלון, לתוספות תקציב או לקיצוצי מסים. הלחצים צפויים רק לגבור ולהתעצם עד למועד אישור התקציב בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, שמתוכנן לנובמבר.

עם זאת, התקציב שאושר בכנסת בקריאה ראשונה בשבוע שעבר צפוי להשתנות. כבר כעת ברור שיידרש עדכון ביעד גביית המסים. ההחלטה להוריד את המע"מ ואת מס החברות יעלו לקופת המדינה 5 מיליארד שקל ומיליארד שקל בשנה, בהתאמה.

כל שנה עולה רמת גביית המסים, בין השאר מכיוון שהמשק גדל וצומח. גביית המסים ב–2013 (240.6 מיליארד שקל) היתה גבוהה בכ–22.5 מיליארד שקל מהגבייה ב–2012 (218.1 מיליארד שקל). כמו כן, הגבייה ב–2014 (254.7 מיליארד שקל) היתה גבוהה ב–14.1 מיליארד שקל מהגבייה ב–2013.

לפי האוצר, הגבייה הצפויה ב–2015 (266.4 מיליארד שקל) גבוהה ב–11.7 מיליארד שקל מהגבייה ב–2014. על בסיס נתונים אלו, ועל בסיס הערכת האוצר כי המשק יצמח השנה ב–3.1% ובשנה הבאה ב–3.3%, קשה להבין מה גרם למשרד האוצר לקבוע יעד גביית מסים נמוך של 272.3 מיליארד שקל בלבד ל–2016 — יעד שגבוה ב–5.9 מיליארד בלבד מהיעד ל–2015. על בסיס נתוני גביית המסים בשמונה החודשים הראשונים של 2015, שפורסמו אתמול, ברור כי ההכנסות בפועל השנה יהיו גבוהות מ–266.4 מיליארד שקל במיליארדים רבים. מה עוד, על בסיס נתוני האוצר בארבע השנים האחרונות גביית המסים גדלה בקצב של 5% לשנה, ובשלושת החודשים האחרונים היא אף הואצה באופן דרמטי.

ההכנסות ב‐2016: 312.5 מיליארד שקל

אחרי ההוצאה על ביטחון ועל חינוך, ההוצאה השלישית בגודלה בתקציב היא החזר החובות. תשלום החובות של מדינת ישראל ב–2015 יגיע לנתון המדהים של 104 מיליארד שקל, שמתוכם כ–65 מיליארד שקל לפירעון הקרן וכ–39 מיליארד שקל לתשלומי ריבית. תשלום החובות ב–2016 צפוי להסתכם בכ–128 מיליארד שקל, שמתוכם כ–88.6 מיליארד שקל יופנו לפירעון הקרן וכ–39.4 מיליארד שקל לתשלומי הריבית.

ניתן רק לדמיין מה המדינה היתה יכולה לעשות בסכום האדיר של 128 מיליארד שקל ב–2016 אם ישראל היתה נטולת חובות — אך זהו אינו המצב. ישראל מחזירה חובות בהיקף של 51.1 מיליארד שקל בשנה בגין תשלומי הריבית וחובות לביטוח הלאומי. את שאר החובות היא ממחזרת על ידי הנפקת איגרות חוב בישראל ובעולם. לכן אומרים שתקציב החובות (51.1 מיליארד) הוא השלישי בגודלו מתוך כלל תקציבי המדינה (אחרי הביטחון והחינוך) ולא הגדול ביותר.

רוב התשלום לפירעון חובות בתוך ישראל (שהם רוב חובות המדינה — פירעון חובות חו"ל יסתכם ב–16 מיליארד שקל ב–2015 וב–14 מיליארד שקל ב–2016) מועבר ישירות לציבור כפדיון של פיקדונות בנקאיים ופדיון של אג"ח מיועדות ואג"ח סחירות, שמוחזקות בידי קופות הגמל, קרנות הפנסיה, חברות הביטוח, קרנות ההשתלמות, הבנקים, חברות ואנשים פרטיים.

להערכת האוצר, הכנסות המדינה ב–2016 יסתכמו ב–312.5 מיליארד שקל, כשכ–40% מתוך סכום זה (139.3 מיליארד שקל) יגיע ממסים ישירים, 133.7 מיליארד יגיעו ממסים עקיפים ו–32.8 מיליארד יגיעו מהכנסות אחרות (מענקים מחו"ל בסך 9 מיליארד שקל, הלוואות מהביטוח הלאומי בסך 18.3 מיליארד שקל ועוד). בנוסף, למדינה יהיו גם הכנסות מאיגרות ממשלה בסך 6.7 מיליארד שקל.

תקציב הרזרבה הכללית ב–2015 הוא 7.8 מיליארד שקל וב–2016 הוא יעמוד על 8.1 מיליארד שקל. הרוב המכריע של הרזרבה הכללית מיועד לפעילות המוסד והשב"כ, במסגרת משרד ראש הממשלה. תקציב הגופים האלה גדל מאוד בשנים האחרונות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker