ההכנסות ממסים מתחילת השנה גבוהות ב-8% מבתקופה המקבילה ב–2014

בעקבות העלאת מס רכישה: זינוק של 90% בהכנסות ממיסוי מקרקעין באוגוסט לעומת 2014 ■ הגירעון בתקציב ב-12 החודשים האחרונים 
ברמה של 2.1% ■ גביית המסים גדלה בקצב של 4% בשנה מ–2011 עד 2014 - ומיוני 2014 הואץ קצב הגידול לכ–10% בשנה

מוטי בסוק
משה כחלון בשבוע שעברצילום: אמיל סלמן
מוטי בסוק

הכנסות המדינה ממסים באוגוסט — 23.4 מיליארד שקל — היו גבוהות יותר ריאלית ב–9.6% מההכנסות באוגוסט אשתקד, והפתיעו לטובה גם את האופטימיים שבין ראשי האוצר. הכנסות המדינה ממסים בשמונה החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב–184 מיליארד שקל (גבוה ריאלית ב–8% מבאותם חודשים בשנה שעברה).

מומחי מס מעריכים כי גביית המסים ב–2015 תהיה גבוהה בלפחות 10 מיליארד שקל מהיעד הסופי של האוצר והממשלה ל–2015, שעודכן פעמיים כלפי מעלה במהלך השנה (266.4 מיליארד שקל). ההערכה אינה כוללת את הפחתת המע"מ ומס החברות לאחרונה.

ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו בחודש שעבר ב–1.3 מיליארד שקל — עלייה ריאלית של 92% לעומת אוגוסט 2014. נרשמה עלייה בשיעור דומה במס שבח ובמס רכישה. הגידול בכביית מס שבח מוסברת בארבע עסקות חריגות בקרקעות (לתעשייה ולמגורים) הגידול במס רכישה מוסבר בהיקף גבוה של מכירת קרקעות על ידי חברות בנייה בחודש יוני, ובעסקות ב"דירה נוספת" שנעשו באותו חודש, כשתשלום המס בגין חלק מאותן עסקות 
התקבל ביולי.

ההכנסות ממס ערך מוסף באוגוסט 2015 הסתכמו ב–7.1 מיליארד שקל — גידול של כ–14.7% לעומת אוגוסט 2014. הגידול נובע מירידה בהחזרי מע"מ של מספר מצומצם של יצואניות גדולות, על רקע ירידה בניקפי היצוא של אותן חברות. מתחילת השנה, ההחזרים עלו בשיעור של כ–3% במצטבר. ההכנסות ממס קנייה ויבוא באוגוסט הסתכמו ב–1.6 מיליארד שקל — עלייה של 6% לעומת אוגוסט אשתקד.

מנתונים שפירסמה אתמול חטיבת מידע ניהולי באגף החשב הכללי באוצר עולה כי באוגוסט נמדד גירעון נמוך מאוד בפעילות התקציבית של הממשלה, בסך 2.2 מיליארד שקל, וזאת בשל הוצאות קטנות מהמתוכנן והכנסות גבוהות מהצפוי.

בפעילות למימון היה לממשלה גירעון של 1.8 מיליארד שקל באוגוסט. בינואר־אוגוסט 2015 היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך 3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת גירעון גבוה בהרבה — 9 מיליארד שקל — בתקופה המקבילה אשתקד, ובהשוואה לגירעון מתוכנן בסך 32.7 מיליארד שקל לשנת 2015 כולה 
בתקציב 2015.

הגירעון המצטבר ב–12 החודשים האחרונים נשאר ללא שינוי, כמו ביולי, והוא עומד על 2.1% תוצר. זאת, לעומת יעד גירעון גבוה בהרבה, של 2.9%, שהממשלה אישרה לאחרונה ל–2015. משמעות הדבר היא שבחודשים הקרובים הממשלה צפויה לשפוך הרבה מאוד מיליארדים של שקלים מעבר לתכנון התקציבי 
המקורי שלה.

עלייה של 5.6% בהוצאות הממשלה

בין ינואר לאוגוסט פעלה הממשלה ללא מסגרת תקציב מאושרת. בהתאם לחוק יסוד משק המדינה, הוציאה הממשלה כל חודש 1/12 מתקציב המדינה המאושר ל–2014. סך הוצאות הממשלה (ללא פירעון קרן) הסתכמו באוגוסט 2015 ב–26.8 מיליארד שקל — מתוך כך 24.2 מיליארד שקל הוצאות משרדי הממשלה, 2.4 מיליארד שקל תשלומי ריבית על החוב הממשלתי ו–200 מיליון שקל בתשלומי ריבית וקרן למוסד לביטוח לאומי.

מתחילת השנה, הוצאות משרדי הממשלה הסתכמו ב–172.2 מיליארד שקל — עלייה של 5.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב–4.6% ואילו הוצאות מערכת הביטחון עלו ב–8.8%. בשמונת החודשים הראשונים של השנה, הממשלה הוציאה 39.8 מיליארד שקל על שכר, 20.5 מיליארד על קניות, 26.5 מיליארד על הוצאות ריבית ועוד 46.1 מיליארד שקל על פירעון הקרן לחובות.

לדברי האוצר, באוגוסט נרשם עודף של 2.6 מיליארד שקל בגביית מסים, לעומת ההערכות המוקדמות של המשרד, כשחלק מהעודף נובע מגידול חד־פעמי בגבייה לעומת אוגוסט אשתקד. הגידול מוסבר בחלקו בהמשך העלייה בהכנסות ממיסוי מקרקעין בגלל הקדמת רכישות דירות על ידי משקיעים ובירידה בהחזרי מע"מ. לדברי האוצר, נתוני המגמה בארבע השנים האחרונות מצביעים על גידול מתמשך בגביית המסים בקצב שנתי ממוצע של כ–5%. מסוף 2011 ועד יוני 2014, הגבייה גדלה בקצב של 4% בשנה, ואילו מיוני 2014 ועד אוגוסט 2015 הואץ קצב הגידול 
לכ–9%–14% במסים ישירים ו–5% 
במסים עקיפים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ