כיל מוכנה להשקיע כ-6.5 מיליארד שקל ולקלוט עובדים אם הממשלה תסתפק בעד 42% מרווחיה - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כיל מוכנה להשקיע כ-6.5 מיליארד שקל ולקלוט עובדים אם הממשלה תסתפק בעד 42% מרווחיה

צוות מנכ"לים בהשתתפות בכירים ממשרדי הכלכלה, האוצר והמשפטים ידון הערב בהמלצות ועדת ששינסקי 2

10תגובות

צוות מנכ"לים בהשתתפות בכירים ממשרדי הכלכלה, האוצר והמשפטים ידון הערב (ב') בהמלצות ועדת ששינסקי 2 ובדרכים למנוע פיטורים המוניים בנגב. בנוסף ידון הצוות בבקשת כיל לאישור כרייה בשדה בריר, חרף התנגדות משרד הבריאות, ובחישוב התמורה לכיל ב-2030 בגין השקעותיה החדשות. ב-2030 יסתיים הזיכיון של כיל, והצוות כנראה לא ידון בבקשתה לחדש אותו ללא מכרז.

לקראת הדיון הבהירו בכיל כי החברה מעוניינת בהפחתת החלק של המדינה מרווחיה, שמבוסס על מס רווחי יתר, מס חברות מתוקף חוק עידוד השקעות הון ותמלוגים. לפי החברה, בעקבות המלצות ששינסקי יעלה חלקה של המדינה ברווחי כיל ל-67%, לעומת השיעור המירבי בעולם שנהוג בקנדה - 42%.

אליהו הרשקוביץ

כיום, חלקה של המדינה ברווחי כיל הוא כ-30%. על פי הערכות המדינה, בעקבות המלצות הוועדה יעלה חלקה של המדינה ברווחי כיל לכ-50% ולא ל-67%, כפי שנטען בחברה. אם רווחי כיל ישארו ללא שינוי, היא תצטרך להעביר למדינה תוספת של כ-400 מיליון שקלים בשנה או כ-6 מיליארד שקלים עד תום תקופת הזיכיון שלה.

על פי גישת כיל, לא משנה אם החלק של המדינה יחושב ממס ששינסקי, מחוק עידוד השקעות הון או מתמלוגים, אלא חשובה התוצאה. בחברה הדגישו כי אם זו תהיה הוגנת ותאפשר להתחרות - הם ישקיעו.

תוכנית ההשקעות של כיל שהוצגה לממשלה כוללת השקעות של 7-6 מיליארד שקלים ותוספת של כ-700 עובדים בדרום. מדובר בהשקעות שהוקפאו ויופשרו בתחום האשלג בסך 2.1 מיליארד שקלים, שתניב על פי הערכות כיל תוספת של 1,400 עובדים עקיפים וישירים (כ-220 ישירים); הקמת תחנת שאיבה חדשה בהשקעה של 1.8 מיליארד שקל; והקמת קומפלקס מפעלי יצור במישור רותם שיקבל את חומר הגלם משדה בריר, בהשקעה של 3.2 מיליארד שקל, ושיאפשר תוספת של 500 עובדים, מהם כ-85 עובדים ישירים.

תנאי נוסף של כיל להשקעות, בנוסף להפחתת החלק של המדינה, הוא האישור לכרייה בשדה בריר והקמת מפעל אמוניה לידו, שימכור את מוצריו לכיל במחיר תחרותי. כיל ביקשה בנוסף הכרה כלכלית בהשקעותיה, כך שאם לא יוארך הזיכיון שלה ב-2030, תקבל את שווי הנכסים הכלכלי הריאלי שלה, כהגדרתה, לא את זה הרשום בספרים. מדובר בפער של מיליארדי שקלים לטובת כיל בשינוי החישוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#