זמזום של תחרות? ברשתות השיווק מתכוננים למאבק 
על מחיר הדבש - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זמזום של תחרות? ברשתות השיווק מתכוננים למאבק 
על מחיר הדבש

המחיר ברשתות הוא כ–40 שקל לק"ג דבש, אך שופרסל התחילה למכור דבש של המותג הפרטי 
ב–30 שקל לק"ג למחזיקי כרטיס האשראי שלה ■ דן אנד ברדסטריט: המשווקים והרשתות מתחלקים ברווח של 15 שקל לק"ג ■ משרד החקלאות מתכנן לפרק את הקרטל בענף

3תגובות

ערב ראש השנה תשע"ו נמצא ענף הדבש על פרשת דרכים. משרד החקלאות מתכוון להעביר את החוק לשבירת קרטל מועצת הדבש, וברשתות השיווק נערכים למאבק על מחיר הדבש במותגים הפרטיים של שופרסל ורמי לוי, שהודיעו על אסטרטגיה של חיזוק המותג הפרטי שלהן. כלכלנים מזכירים כי בעוד החקלאי מקבל 19 שקל לק"ג דבש, הצרכן רוכש אותו ב–40 שקל.

שופרסל מציעה למחזיקי כרטיס האשראי שלה ק"ג דבש של המותג הפרטי ב–30 שקל, לעומת מחיר של כ–40 שקל לק"ג ללקוחות שאינם מחזיקים בכרטיס. בשאר הרשתות המחירים לק"ג דבש נעים סביב 39–40 שקל, לפי המחירונים באתרי הרשתות. כניסת המותג הפרטי לשופרסל ולרמי לוי, והכוונה של שתיהן לקדם אותו כך שיתפוס נתח משמעותי ממכירותיהן, צפויות להשפיע השנה גם על מכירות הדבש ברשתות, ואולי לזעזע מעט את המבנה השמרני של הענף.

להערכת צח ברקי, סמנכ"ל ומנהל אגף כלכלה, מידע ומחקר בחברת המידע הכלכלי דן אנד ברדסטריט, מכוורת יד מרדכי, המחזיקה ב–60% משוק הדבש, אמנם לא תאבד את הדומיננטיות שלה, אבל המותג הפרטי צפוי לנגוס בעיקר בנתח שלה, אלא אם תגיב בתחרות מחירים משמעותית.

ענף הדבש קטן יחסית מבחינת הפדיון הקמעוני, הנע סביב 150 מיליון שקל בשנה - כך לפי נתוני השוק המבורקד, המהווה על פי ההערכות כ–80% מכלל שוק הדבש המקומי. מכוורת יד מרדכי שבשליטת שטראוס מחזיקה כאמור ב–60% מהשוק, עמק חפר מחזיקה ב–20% מהשוק (כולל ייצור למותג הפרטי שופרסל), וצפויה להגדיל חלקה עם הייצור למותג הפרטי של רמי לוי, ועין חרוד מחזיקה ב–5% מהשוק. בשאר הענף מחזיקות מכוורות קטנות, ובהן משק קורט, דבש שלנו, משק לין, מכוורת גליל (קיבוץ שמיר) וברקו. כ–40% מהמכירות הקמעוניות השנתיות בענף מתבצעות לקראת ראש השנה.

לדברי ברקי, יצרני הדבש מקבלים מהמשווקים כ–19 שקל לק"ג דבש. עלויות ההובלה מעלות את המחיר לכ–25 שקל. בהפרש בין מחיר זה למחיר לצרכן מתחלקים משווקים וקמעונאים.

כיום שולט בענף קרטל מגדלי הדבורים, שמחליט בין השאר אם להכניס מגדלים חדשים לענף. פתיחת הענף למגדלי דבורים חדשים תקטין כנראה את היבוא, המגיע לכ–20% מהצריכה המקומית. לדברי ברקי, עד כה היבוא לא הוריד מחירים בענף, מכיוון שעל חלוקת מכסות היבוא הפטורות ממכס ממליצה מועצת הדבש למשרד החקלאות — וזה נשמע בדרך כלל להמלצותיה. במסגרת הקרטל היא יכולה גם להבטיח שמירה על רמות מחירים בכלל הענף. מועצת הדבש צפויה להציע תיקונים להצעת החוק, כחלק ממתווה להשארתה כגוף שמנהל את הענף. המשא ומתן בין הצדדים צפוי להתחיל לאחר פגרת הכנסת, ודיונים בנושא כבר התחילו בוועדת הכלכלה.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי "חלוקת רישיונות ליבוא דבש נעשית בהתאם להסכמי הסחר של ישראל ונקבעת על ידי הגרלה, מכיוון שכמות הרישיונות מוגבלת והביקוש עולה על ההיצע. מרבית הניגשים להגרלה הם סוחרים בענף המזון. מועצת הדבש אינה מעניקה היתרים להשתתף בהגרלה. האפשרות של סוחרי מזון שאינם מתחום הדבש להגיש בקשות ליבוא דבש ולהשתתף בהגרלה, מעידה על הכוונה להגביר את התחרות בענף. בפועל, חלק מהמכסות הניתנות למשווקים קטנים אינן 
מנוצלות בפועל".

משרד החקלאות רוצה את הסמכויות לעצמו

חשיבות ההסדרה של ענף הדבורים חורגת מתחום הדבש. לדבורים חשיבות מרכזית בהאבקת גידולים חקלאיים. הענף מתנהל באמצעות הקצאת היתרים ורשיונות להצבת כוורות בשטחי מרעה קבועים על ידי מועצת הדבש, שבה חברים הדבוראים, המשווקים, התנועות המיישבות ומשרד החקלאות. על פי הצעת החוק של משרד החקלאות, שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת ושהמשרד כנראה יפעל להחיל עליה דין רציפות ולהמשיך בחקיקתה, סמכויות ההסדרה בענף, כולל הצבת הכוורות בשטחים נתונים, יעברו למשרד. החוק נועד להגדיל את מספר הדבוראים בענף על בסיס כללים שקופים ושוויוניים להגברת התחרות ולהורדת מחירים.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי הצריכה המקומית השנתית נאמדת ב–4,000 טונה מדי שנה בממוצע. ב–2014 סך תצרוכת הדבש נאמדה ב–4,100 טונה דבש, לעומת תצרוכת של 4,036 טונה דבש ב–2013. תפוקת הדבש בישראל ב–2014 הגיעה ל–3,200 טונה, לעומת 3,400 טונה ב–2013 (ירידה של כ–6%). הירידה בייצור נבעה מפגעי מזג האוויר וממחסור בפריחה באביב. בכך היווה הייצור המקומי כ–78% מסך התצרוכת המקומית ב–2014, לעומת כ–84% מסך התצרוכת המקומית ב–2013.

יבוא הדבש לישראל ב–2014 הסתכם ב–900 טונה, לעומת 636 טונה ב–2013. הגידול בדבש המיובא ב–2014 נועד לספק את הביקוש, על רקע הירידה בתפוקה בשנה זו. בכך היווה היבוא כ–22% מסך התצרוכת ב–2014, לעומת 16% ב–2013. לדברי ברקי, יבוא הדבש מתבצע במכסות פטורות ממכס. הוא הוסיף כי היבוא לישראל מתבצע מהאיחוד האירופי וממדינות דרום אמריקה (מרקוסור) בהתאם להסכמי סחר, שלפיהם יבוא דבש ממדינות אלה פטור ממכס באופן מלא. המכסות השנתיות ליבוא פטור ממכס מהאיחוד האירופי מסתכמות בכ–500 טונה וממדינות דרום אמריקה - 
כ–300 טונה.

מכס גבוה מוטל על יבוא דבש ממדינות שעמן אין לישראל הסכמי סחר חקלאיים, כמו סין, וזאת במטרה למנוע דבש נחות מבחינת האיכות ובמחיר, דבר שעלול לפגוע ביצרנים המקומיים.

קובי קנטור

בשנים שבהן יש ירידה בתפוקה המקומית (כתוצאה מפגעי מזג אוויר או גורמים אחרים), מועצת הדבש יכולה להמליץ בפני משרדי החקלאות והאוצר על הגדלת מכסות היבוא הפטורות ממכס. כך קרה ב–2014, כששר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, חתם על צווים למכסות נוספות של כ–500 טונה (מ–1,200 טונה יבוא ל–1,700 טונה). בפועל לא היה צורך בסופו של דבר 
בכל הכמות.

על פי נתוני מועצת הדבש פועלים כיום בישראל כ–500 דבוראים, מהם כ–100 דבוראים אחראים ליותר מ–80% מהתפוקה הענפית. יתר הדבוראים כוללים עסקים קטנים יותר, מכוורות בוטיק, חובבים, וכאלה שבעבורם דבש אינו תחום העיסוק העיקרי. דבוראים אלה מפעילים כ–102 אלף כוורות הפזורות בכ–6,300 נקודות ברחבי הארץ. היבול הממוצע בכל כוורת נאמד בכ–31 ק"ג ב–2014 (102 אלף כוורות יצרו 3,200 טונה). עם היצרנים הגדולים נמנים הקיבוצים יד מרדכי, עין חרוד ודן, לצד בועז כנות ממושב אבידור המייצר בעבור יד מרדכי.

פדיון הייצור המקומי במונחי מחיר למגדל הדבורים נאמד ב–2014 ב–60 מיליון שקל, ירידה קלה ביחס ל–2013. הירידה בפדיון מקורה בירידה בתפוקת הדבש ב–2014, ולא בירידה במחיר הדבש למגדל. מחיר הדבש ליצרן ב–2014 היה כ–19 שקל לק"ג דבש גולמי, בדומה למחירו ב–2013.

ענף הדבש בישראל מוטה מכירות לשוק המקומי ואינו מייצא. שינויים תכופים במזג האוויר, לצד הצטמצמות שטחי המרעה, מובילים לתפוקה נמוכה לכוורת, של כ–31 ק"ג בממוצע לשנה, לעומת כמות גבוהה 
יותר באירופה.

לדברי ברקי, ענף הדבש נחשב ליציב יחסית מבחינת סגירת ופתיחת עסקים ואינו מאופיין בתחלופת עסקים גבוהה. על פי נתוני מועצת הדבש קיימים כיום בענף כ-500 דבוראים, בעוד שלפני עשור היו כ–450 דבוראים, עלייה שנתית ממוצעת של כ–1% במספר העסקים בענף (4–5 עסקים חדשים שמתווספים מדי שנה). בקרב 100 הדבוראים הגדולים נסגרים מדי שנה שניים־שלושה עסקים. את מקומם בענף תופסים עסקים חדשים - בדרך כלל אותם עסקים נמכרים לבעלים חדשים או מועברים 
לדור ההמשך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#