זריקת עידוד לתעשייה - או צעד מסוכן? רשות החדשנות הלאומית יוצאת לדרך - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זריקת עידוד לתעשייה - או צעד מסוכן? רשות החדשנות הלאומית יוצאת לדרך

הרשות לחדשנות טכנולוגית, תאגיד שיחליף את משרד המדען הראשי, קיבלה תוספת אחריות בתחומי התעסוקה וצמצום הפערים - וגם יכולת לגייס הון באג"ח ולהשקיע בקרנות ■ התאחדות התעשיינים ביססה את מעמדה כנציגת מגזר הטכנולוגיה המתקדמת ברשות, על חשבון איגוד ההיי־טק

תגובות

הכנסת אישרה אמש (ד') את החוק להפיכת לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה לרשות לאומית לחדשנות טכנולוגית. החוק נועד להפוך את פעילות המדען הראשי לדינמית יותר - כך שהיא תתאים לשינויים המהירים בתחום ההיי־טק, כולל אפשרות לגיוס הון מחוץ לתקציב הממשלתי, מהנפקת אג"ח.

בד בבד הוטלה על המדען תוספת אחריות, והוא נדרש מעתה לתרום לתעסוקה ולצמצום הפערים בחברה, נוסף על תפקידו המסורתי לקידום מחקר ופיתוח בתעשייה. לפי החוק, על הרשות יהיה לדווח לממשלה על הישגיה בתחומים אלה מדי שנה.

תומר אפלבאום

את המהלך קידמו המדען הראשי עצמו, אבי חסון; שר הכלכלה אריה דרעי; משרד האוצר, שמחזק את מעמדו ברשות החדשה; יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, שניהל דיונים ענייניים וממוקדים וחברי הכנסת מיקי רוזנטל אראל מרגלית, שגם הוא תרמו להכנסת שינויים חשובים בהצעה המקורית.

גם התאחדות התעשיינים השיגה דריסת רגל גדולה יותר ברשות. לאחר דין ודברים שזיכו אותה על ידי כמה מהמשתתפים בדיונים, מקורבים לרגולטורים ופוליטיקאים, בתואר "סופר־כוחנית וסופר־קטנונית", ביססה ההתאחדות באמצעות החוק את מעמדה כנציגת ההיי־טק.

הנפגע העיקרי מכך הוא האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שנכשל בקבלת הכרה בחוק במעמדו כאיגוד המייצג את ההיי־טק. "בניגוד להתאחדות התעשיינים, הם לא הביעו התנגדות לחוק, אז לא היה צורך למכור להם משהו בתמורה", סיכם מקור במשרד המדען את המקח והממכר שנלוו להליך החקיקה.

הקמת הרשות הותירה את קהילת ההיי־טק המקומית מפולגת בשאלה אם חסון הוא רפורמטור שמחלץ את קטר ההיי־טק והחדשנות התקוע - או מדען ראשי שרוצה להטביע חותם, אך יוצר גולם שיקום על יוצרו. על דבר אחד כולם מסכימים: הקמת רשות החדשנות היא קו פרשת מים, שמה שיהיה אחריו אינו דומה למה שהיה לפניו. 40 תוכניות תמיכה יישארו, ברובן ללא שינוי, למעט עדכונים אולי - אך אליהן יצטפו תוכניות ומהלכים שאמורים לחדש את הפער בין ההיי־טק הישראלי ל הנעשה בתחום במדינות אחרות, שהצטמצם בשנים האחרונות.

"סינגפור, נורווגיה, פינלנד, שוודיה ומדינות נוספות הקימו גופים יחודיים לקידום ההיי־טק הלאומי", אומר חסון. "המדען הראשי שלנו היה חדשני בכלים שהפעיל בשנות ה–90 - כמו חממות, מגנ"ט (מחקר ופיתוח גנרי טרום תחרותי) וקרנות יוזמה ובירד, אבל מאז נשארנו מאחור. יש הבדל בין משימות המדען לפני 20 שנה, אז היה צריך ליצור יש מאין, לאתגרים כיום", הוסיף.

לדברי חסון, רשות החדשנות הטכנולוגית נועדה לענות לאתגרים ב–20 השנים הבאות. "צמיחת ההיי־טק נמצאת בהאטה, ובמקביל התחרות גוברת ממדינות מפותחות ומתפתחות, שכולן הבינו שחדשנות היא שם המשחק", אומר חסון. "אם לא ננקוט צעדים ברורים, נישחק.

"המשימה היא כבר לא להביא עוד חברות רב־לאומיות, אלא להגדיל את ההשפעה הכלכלית של אלה שכבר פה על המשק, לראות כיצד הן יוצרות כאן חברות מייצרות וכיצד מצמיחים כאן חברות יותר גדולות", הוסיף.

חסון טוען שתפקידה של רשות החדשנות חורג מעבר לתחום הצר של ההיי־טק. בשנים האחרונות אמנם תמך המדען בחדשנות גם בתעשייה המסורתית, אך לא נוצר המהפך הדרוש להפיכתה של התעשייה הזאת למנוע צמיחה יציב. "משימה נוספת היא לחבר חלקים רחבים יותר במשק למנוע הצמיחה", הוא אומר. "כיום פחות מ–9% מהמועסקים במשק עובדים בהיי־טק. ישנה כלכלה דואלית שמתבטאת גם בשכר.

תומר אפלבאום

"אחת המטרות של הרשות תהיה לבדוק איך מרחיבים את החדשנות לתעשייה המסורתית, למגזר הציבורי ולשירותים. נצטרך לחשוב חשיבה כלכלית מורחבת - למשל איך אנחנו תורמים להגדלת ההשתתפות בכוח העבודה של אוכלוסיות שאינן מיוצגות מספיק. אנחנו עוברים לעולם יותר מורכב עם משימות מגוונות יותר".

להמחשת השינויים אומר חסון כי עד כה, כשקידם מחקר ופיתוח בתעשייה המסורתית, לקח אחד ממסלולי התמיכה הקיימים להיי־טק והתאים אותו לתעשייה המסורתית. לאחר הקמת הרשות, היא תוכל לטפל טוב יותר בצרכים היחודיים של התעשייה המסורתית, להציע לה חונכות, או להצמיד לחברה איש היי־טק.

"בעולם החדש של הרשות יהיה אגף שזו תהיה המשימה שלו - עם תקציב ייעודי ועם ועדה ייחודית - שיפעיל שלושה־ארבעה מסלולים לתעשייה מסורתית. אחר יהיה אחראי על חברות רב־לאומיות, ועוד עובד ירכז את הטיפול בחברות הזנק (סטארט־אפ)", אומר חסון. "אנחנו לא יודעים להגדיר מה יהיו הצרכים בעתיד, אבל אנחנו בטוחים שיהיו שינויים מהירים, שנצטרך להגיב להם במהירות, ואת זה הרשות תאפשר".

הקרב על ועדת האיתור

הרשות תוקם כתאגיד שאינו עצמאי לחלוטין ממשרד הכלכלה, ותפעל על פי ההגדרה בחוק "לעידוד הצמיחה, הגדלת הפריון וקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה בישראל". המדען הראשי וקומץ עובדי לשכתו יישארו עובדי משרד הכלכלה - ושר הכלכלה ימשיך למנות את המדען הראשי.

המדען הראשי יעמוד בראש הרשות. היא תכלול מועצה שתפעל כדירקטוריון בחברה, ומנכ"ל שינהל את פעילותה. ועדות המחקר שמחלקות את התקציב לחברות ימשיכו לפעול. המדען הראשי יכהן גם כראש המועצה וכיו"ר הוועדות. לתפקידיו יתווסף מעקב אחר תהליכים ושינויים בחדשנות טכנולוגית בישראל ובעולם, לרבות השפעתם על יצירת מקומות עבודה וצמצום פערים חברתיים.

מועצת הרשות תפקח על התנהלות הרשות, ובין השאר תדון בתכניות העבודה של הרשות, תאשר אותן ותפקח על ישומן. בנוסף תקבע המועצה מסלולים להענקת הטבות ותקבע את השכר והתנאים של עובדי הרשות. במועצה יכהנו שמונה חברים - המדען הראשי, עובד לשכתו, עובד משרד הכלכלה, נציג אגף תקציבים במשרד האוצר, נציג החשב הכללי במשרד האוצר ושלושה נציגי ציבור, שימונו על ידי שרי הכלכלה והאוצר מתוך רשימה שתגבש ועדת האיתור.

על הרכב ועדת האיתור התחולל מאבק של ממש בין התאחדות התעשיינים לאיגוד ההיי־טק (IATI), המייצג מגוון גופי היי־טק, בהם קרנות הון סיכון, חברות מו"פ בינלאומיות וחברות היי־טק ישראליות. מקורות שהשתתפו במגעים אמרו כי נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ניהל מלחמת חורמה כדי שהארגון המתחרה לא יקבל מעמד רשמי בהצעת החוק, והדבר עלה בידו. לדבריהם, תמורת זה אף הסירה ההתאחדות את התנגדותה המקורית להקמת הרשות.

עופר וקנין

עם זאת, לדבריהם, ברוש רצה שוועדת האיתור תכלול שלושה חברים בלבד - לעומת חמישה בהצעה המקורית - כדי לחזק את מעמדו. עמדתו לא התקבלה, והוחלט על ארבעה נציגים, נשיא ההתאחדות, או מי מטעמו; נציד שימנה שר האוצר; נציג שימנה שר הכלכלה; והמדען הראשי. בדקה התשעים לחץ משרד האוצר אף להעמיק את מעורבות ההתאחדות ברשות, כשדרש שנציג שר הכלכלה בוועדת האיתור ימונה בתיאום עם ברוש. בוועדת הכספים העריכו, כי ההצעה נועדה למנוע מצב שבו שר הכלכלה ממנה נציג מאיגוד ההיי־טק. ההצעה נדחתה בועדה, אך נציגי האוצר הפעילו לחצים להכניסה להצבעה בכנסת.

לוועדת האיתור יכולה להיות השפעה גם על עבודת הרשות. התאחדות התעשיינים הוכיחה באחרונה, במאבק על תפקיד מנכ"ל מכון התקנים, שכשהיא מעוניינת במועמד כלשהו, היא מצליחה להביא למינויו, דרך נציגה בוועדת האיתור.

בנוסף, ברוש לחץ להוסיף סעיף שמחייב לקבל את אישור רוב נציגי הציבור לחלק מהמהלכים, כמו כניסת המדען לקרנות בשוק הפרטי - ודרישתו התקב

לה. מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה כי הסרת ההתנגדות נבעה "משום הגמישות הניהולית של הרשות והיכולת לקבל החלטות לטובת המו"פ בתעשייה במנותק מהביורוקרטיה הממשלתית".

שותפות מוגבלת בקרנות הון סיכון

המימון לרשות יגיע מתקציב המדינה, אך הרשות תוכל לראשונה, באישור משרד האוצר, גם לגייס הון באמצעות אג"ח למימון מסלולים מיוחדים. החזר החוב לא יהיה מכספי הרשות, אלא מתקציב המדינה.

ועדה מיוחדת ברשות תנהל את הנכסים שתצבור מהפעלת מסלולים מיוחדים. הכוונה, לדוגמה, לחלקה כשותפה מוגבלת (לא מנהלת, משתתפת ברווחים ומסכנת רק את סכום השקעתה במקרה של חובות) בקרנות הון סיכון שבהן תוכל להשקיע. ההשקעה במסלול המיוחד לא תעלה על 10% מתקציב הרשות.

גם עניין השותפות המוגבלת היה נתון למאבק בין התאחדות התעשיינים לאיגוד ההיי־טק. בחוק נקבע, כי הרשות תמסור להתאחדות התעשיינים הודעה על כוונתה להיכנס לשותפות מוגבלת. איגוד ההיי־טק התקומם, והפשרה שהושגה היתה שההודעה תימסר גם ל"גופים נוספים".

לאחר מאבק על עתיד העובדים בגופים הכפופים למדען הוסכם כי אלה שירצו להישאר ברשות יוכלו להשתלב בה, וזכויותיהם יישמרו. את המאבק ניהלו בעיקר החכ"ים גפני ומיקי רוזנטל, שסיכמו עם האוצר כי העובדים יאוגדו בהסכם קיבוצי בתוך שנה. לאחר הסיכום חזר בו האוצר מההסכמה וניהל מאבק עד לאישור החוק בכנסת.

הרשות תוכל, ככל הנראה, לתת בנוסף למענקים והקלות הנהוגים כיום גם הלוואות, פטורים, הנחות, וערבויות. ייאסר עליה להשקיע בחברות תמורת מניות, אך היא תוכל להשתמש בכלים נוספים, כמו השקעה בקרנות הון סיכון, כדי לקדם חדשנות בקצב ובגמישות שמתאימים לשוק - בהתאם למדיניות הממשלה או שר הכלכלה.

המסלולים החדשים של הרשות, הכוללים הנפקת אג"ח והשקעה משותפת עם גופים פרטיים, עוררו ביקורת בקרב בכירים בהיי־טק הישראלי. החשש התמקד בכך, שהרשות תעסוק ברווחים במקום להשתתף בסיכונים ותאבד את הנייטרליות שלה.

"סיפורי מעשיות - ולא בעיות אמתיות"

יגאל ארליך, שכיהן בשנות ה–80 וה–90 כמדען הראשי והקים את הקרן ההממשלתית יוזמה, קרן ההון סיכון הראשונה בישראל, אומר כי הוא מתנגד להקמת הרשות. לטענתו, דברי חסון שלפיהם הרשות צריכה לקום כי קשה להזיז דברים בממשלה הם "סיפורי מעשיות שנועדו להצדיק את השינוי, ולא משהו אמיתי". ארליך מוסיף כי המדען הראשי תמיד תמך כעיקרון בתוכניות מו"פ ולא בחברות או קרנות, מתוך הנחה שמדובר בתחום עתיר סיכון, והמדען יודע לבדוק תכניות מו"פ - ולא להעריך איזו חברה תצליח. לדבריו, "כשהמדען יוכל להשקיע בקרנות, הוא ימצב את עצמו כשחקן בשוק ויאבד את הנייטרליות שלו במידה רבה. במקום להיות מממן נייטרלי, הוא הופך למתחרה בשוק - ומכניס את הרשות להשקעה בתחומים מסוכנים".

לגבי הקמת הרשות אומר ארליך כי "לא היה שום מקרה חיצוני שמצדיק את המהלך. התירוצים מעידים כנראה על בעיית ניהול של המדען, לא על בעיה אמיתית. מחליפים מנגנון שיודע לעבוד במנגנון שלא ידוע איך יעבוד עם פוטנציאל לצרות".

חסון משיב כי יעדי המדען בחוק נותרו כשהיו, למעט תוספת פריון שנכללת בחוק החדש, שנועדה לאפשר פיתוח כלים חדשים, עם יכולות שלא ניתן לקבל בתוך הממשלה. "המודל של תאגיד סטטוטורי בא למקסם את הדברים, ולהגביר את הקצב והיעילות", הוא אומר. "נוצר מבנה משולב, שבו ההתנהלות היא עסקית יותר, והמדיניות היא ממשלתית - ואין הפרדה ביניהן".

לדבריו, ברשות השקיפות הציבורית תהיה גבוהה יותר, מכיוון שכל מסלולי התמיכות יפורסמו באתר המדען, כולל ההתפתחות ההיסטורית שלהם, וגם תקצירים של דיוני המועצה יפורסמו, אם כי לא ברמה שתפרט מה אמר כל משתתף. לראשונה יהיו נציגי ציבור במועצה שקובעת מסלולי תמיכות - כשעד כה ההחלטות התקבלו בתוך גופי הממשלה בלבד.

צפוי מאבק על 
מינוי המנכ"ל

אחד המאבקים העתידיים בנוגע לרשות יהיה על מינוי המנכ"ל. בלשכת המדען מצפים למנכ"ל ברמה גבוהה, למשל מי שכיהן בחברת היי־טק בינונית או גדולה, כדוגמת נייס או קבוצת רד - ולא לבכירים לשעבר שפרשו לפני שנים מניהול פעיל.

ביקורת נוספת נמתחה בדיונים על האפשרות של הקלה על הוצאת ידע וייצור לחו"ל. "זה לא נכון שיש פגיעה בנושאים האלה", אומר חסון. "נאמר באופן מפורש שהמועצה תיתן העדפה להסדרים של ייצור והשארת ידע בישראל ותוכל להעביר יצור לחו"ל רק במקרים מיוחדים", הוסיף. עם זאת, החוק מאפשר כרסום נוסף בשמירה על ידע ויצור בארץ, ופותח פתח לכניעה ללחצים של חברות גדולות בעסקות גדולות.

בנוגע לטענה לגבי אובדן הניטרליות שלו בעקבות השקעות הון בקרנות השיב חסון כי מדובר בהיתר להשקעות חריגות, שיתממשו להערכתו אחת לכמה שנים, וכי לשם כך נדרש אישור מורכב ותקציב תוספתי ממשרד האוצר. לדבריו, בשנים האחרונות השקיע המדען במודל כזה בקרן אורבימד לביוטכנולוגיה. קרנות דומות יוכלו לקום, לדוגמה, להשקעה בתעשייה מסורתית, או לתמיכה ביזמות ערבית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#