האיחוד האירופי מקדם את סימון מוצרי ההתנחלויות, ומצהיר: "אנחנו נגד חרם"

השר ארדן ירכז את הטיפול הממשלתי באיומי החרם על ישראל ביחידה חדשה שמוקמת במשרד לעניינים אסטרטגיים ■ אילינוי ודרום קרוליינה החלו לקדם חקיקה האוסרת על שיתוף פעולה ממשלתי עם חברות המעורבות בחרם על ישראל

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורה קורן

השר לעניינים אסטרטגיים, גלעד ארדן, מקים במשרדו יחידה לטיפול בחרם הבינלאומי על ישראל, לאחר שקיבל תקציבים וסמכויות בנושא — כך אמרו אתמול מקורות מדיניים. ארדן יגבש אסטרטגיה לטיפול בחרם, שצובר תאוצה לאחר הקמת הממשלה החדשה. ככל הנראה, מכיוון שבמדינות המערב גוברות ההערכות כי בהרכב הנוכחי של הממשלה קטנים ביותר הסיכויים לקיומו של משא ומתן לשלום בין ישראל לרשות הפלסטינית. בממשלה מעריכים כי השפעת החרם כיום שולית, אך יש לו פוטנציאל להפוך לאיום אסטרטגי.

החרם על ישראל אינו חדש, ולמעשה מתקיים בצורות שונות זה עשרות שנים, אך באחרונה הוא משנה את פניו. עד לשנות ה–90 של המאה הקודמת התקיים החרם הערבי, במסגרתו מדינות ערביות איימו להחרים חברות בינלאומיות אם יפעלו בישראל, והצליחו להניא מכך רבות מהן. בנוסף, חברות ערביות התנו רכישה מחברות מערביות בכך שבמוצרים לא יהיו רכיבים ישראליים. ואולם כוחו של חרם זה החל להתפוגג בעקבות הסכם אוסלו הראשון בין ישראל לאש"ף, שנחתם ב–1993.

גרסה אחרת של החרם היא הלחצים שמפעילים גופים פרו־פלסטינים (BDS) להחרים מוצרים שמקורם בשטחים, או חברות ישראליות שפועלות גם בשטחים. אלה בעיקר מחוללים מהומות מול סניפים של חברות ישראליות בחו"ל, או מול רשתות המוכרות מוצרים מההתנחלויות.

בנוסף, האיחוד האירופי מקדם מזה כעשור חקיקה ופרשנויות לחקיקה שנועדו להוציא את השטחים מתחולת ההקלות הכלכליות לישראל. דובר הנציגות האירופית בישראל הדגיש בשיחה עם TheMarker כי "האיחוד מתנגד רשמית לחרם מכל סוג שהוא, כולל חרם על ישראל" — ואולם האיחוד, שאינו מכיר בשליטת ישראל בשטחים, הוציא את ההתנחלויות מהסכמי הסחר שלו עם ישראל ומקשה על כניסת מוצרים מהשטחים לתחומו. כך, אלה לא ייהנו מהקלות מכס, ובחודשים הקרובים צפויים להיות מסומנים ברשתות שיווק ברחבי אירופה, כדי שצרכנים יוכלו לזהותם ולהחליט אם לרכוש אותם.

החרם על ישראלצילום: אי־אף־פי

הקרב על התקשורת

נראה כי את התרומה הגדולה ביותר להתגייסות נגד החרם סיפק מנכ"ל אורנג', סטפן רישאר, שבשבוע שעבר אמר בקהיר כי אם היה יכול, היה מפסיק את פעילותו בישראל. בעקבות דבריו, נעשה ניסיון ללכד את הגופים היהודיים בארה"ב לפעולה נגד החרם תחת המטרייה של אילי ההון שלדון אדלסון, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וחיים סבן, בעלי אורנג'.

גם יהודי אירופה לא טומנים ידם בצלחת. ארגון ההסברה היהודי־אירופי איפ"א (Europe Israel Press Association) מארגן בימים אלה משלחת לישראל, שבה ישתתפו כ–15 עורכים וכתבים כלכליים בכירים ביותר מבריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, בלגיה ופולין, במטרה להבהיר לאירופים מה הם מפסידים כשהם מחרימים את ישראל.

הרב מנחם מרגולין, מייסד EIPA ומנכ"ל איגוד הארגונים היהודים באיחוד האירופי (EJA), אמר כי האיגוד נטל על עצמו לטפל גם בהסברה הישראלית, שכן האנטי־ישראליות נהפכה זה מכבר לאנטישמיות החדשה המתדפקת על דלתותיהם של יהודי אירופה. כחלק מהיוזמה מתנהל בשנים האחרונות דיאלוג בגובה העיניים עם מאות עורכים, כתבים, בלוגרים ופרשנים באמצעי התקשורת המובילים ברחבי אירופה. מרגולין אמר כי הפעילות נעשית במימון יהודי אירופה, והגיע הזמן שממשלת ישראל תתמוך בה באמצעות תקציב הביטחון, מאחר שהנושא נוגע לביטחונם של יהודי אירופה ושל ישראל.

הפגנה נגד ישראל בברליןצילום: רויטרס

על פי הערכות שהושמעו באחרונה מצד כלכלנים ואנשי עסקים, כולל בכנס הרצליה, השפעת החרם על ישראל שולית, ועיקר הפגיעה היא תדמיתית. רוב החברות שנכנעות לחרם הערבי הן אירופיות, ומקצתן אמריקאיות. חברות אינטרנט והיי־טק, כדוגמת גוגל ופייסבוק, אינן מושפעות ממנו ופועלות בישראל על בסיס שיקולים כלכליים. מנגד, חברות תשתית וביטחון באירופה רגישות יותר לנושא המדיני וללחצים מצד גופים פרו־פלסטינים.

אדם שהיה מעורב בעסקה לרכישת מטוסי אימון מאיטליה לחיל האוויר הישראלי, שנחתמה לפני כחצי שנה, מספר כי "כשתפרנו את העסקה נזהרנו שלא להכניס רכיבים בריטיים במטוסים, מאחר שבריטניה אוסרת יצוא חלקי ציוד ביטחוני שיכול לשמש לתקיפה".

המגבלה הבריטית היא מעין חרם הנובע מאידיאולוגיה פוליטית, שעיקרה חוסר רצון להיות מעורבים במתקפה ישראלית נגד פלסטינים. גם החרם הערבי חי ובועט. כך, השבוע בכנס הרצליה חשף יו"ר יצרנית המטוסים איירבוס, ליאן מקארתור, כי חברות זרות עדיין נכנעות לחרם, גם אם אינן מצהירות על כך.

חרם נגד חרם

החרם הערבי מונע השקעות בישראל, ומקורות כלכליים מעריכים כי העובדה שחברות נפט מהגדולות בעולם לא הגיעו לישראל לחפש גז במימיה, היא תולדה של החרם הערבי — לא של מדיניות הממשלה.

מנגד, חברת תשתיות הולנדית הפועלת גם במדינות ערביות ניגשה באחרונה למכרז להקמת רציף חדש בנמל אשדוד — כך אמרה אתמול עו"ד הנרייט פוקס, שותפה וראש מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד פרל, כהן, צדק, לצר, ברץ. "לא נתקלתי בשום היבט שלילי מצד חברות הולנדיות גדולות הפועלות בישראל. להיפך, הן מתיחסות לעסקים עם ישראל בצורה חיובית מאוד", אמרה. "יכול להיות שאם החברה תבוא לנמל בדובאי עם אסדה שהיתה בישראל לא ייתנו לה להיכנס, אבל החברות יודעות איך לפצל פעילות בין ישראל למדינות ערביות בחלקים נפרדים בקבוצה", הוסיפה.

"נתקלתי בהשפעה פוליטית על העסקים לאחר שבנו את חומת ההפרדה בין ישראל לשטחים", אמר עו"ד מנחם פדר ממשרד עורכי הדין כספי. בניית החומה החלה לפני יותר מעשור. "החברות הזרות בתחום התשתיות החלו לצאת מישראל באופן תמוה. ראינו דברים שלא היה להם הסבר. פתאום באמצע תהליך חברה רוצה למכור את החלק שלה, אחרי כמה שנים שבהן השקיעה בפיתוח רעיון. זה מהלך לא רגיל בעסקים, ושותפים ישראלים העריכו שמדובר בלחצים מדיניים", הוסיף.

עם זאת, לדבריו, נראה כי מסתמנת מגמה של חקיקה נגד חרם על ישראל במדינות ברחבי ארה"ב, כך שבקרוב הדיון בנושא יוכרע בבתי מחוקקים. "מדינת אילינוי העבירה בשנה שעברה פה אחד חוק שמונע ממערכת הפנסיה שלה להשקיע בחברות שמסרבות לעשות עסקים עם ישראל", אמר פדר. "בשבוע שעבר העבירה דרום קרוליינה חוק נגד ה–BDS, האוסר על רשויות המדינה להתקשר עם עסק המחרים עסקים אחרים, בין השאר על בסיס מוצא לאומי. לפי חוק זה, רשויות המדינה לא יכולות להתקשר עסקית עם גוף שמחרים את ישראל", הוסיף.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker