מחדל המזון הגדול של ישראל - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחדל המזון הגדול של ישראל

הפער הבלתי נתפש בין הילדים שהולכים לישון רעבים לבין השמדת האוכל העצומה והשיטתית בעיקר בחסות משרד החקלאות - מצריך התערבות ממשלתית מהירה

תגובות

איך יכול להיות שבישראל של 2015, ילדים מחפשים אוכל בזבל, גונבים אוכל או הולכים לישון רעבים - והמדינה מאפשרת השמדת אלפי טונות של ירקות, פירות ומזון מעובד מידי שנה?

על פי דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת ל-2014, 10% מהילדים במשפחות נתמכות קיבצו נדבות בשנה האחרונה, 9% נאלצו לאסוף אוכל מהריצפה או מפחי אשפה כי היו רעבים ו-8% נאלצו לגנוב אוכל, כדי להתגבר על המחסור במזון.

לא רק זאת, 25% מהילדים במשפחות נזקקות הלכו לישון רעבים כמה פעמים בחודש, ו-22% מגיעים לבית הספר ללא אוכל, בגלל המחסור בבית. 56% מהקשישים סובלים ממחסור בארוחות מזינות, כי אין ביכלתם לשלם עבור המצרכים הנדרשים.

אילן אסייג

אל שבישראל מושמד אוכל הנאמד במיליארדי שקלים בכל שנה. פירות וירקות מושמדים בכ-7 מיליארד שקל, וכלל המזון, כולל חלב, בשר, דגנים ודגים - במיליארדים רבים נוספים.

אחת הבעיות היא שהממשלה עצמה אינה יודעת כמה אוכל נזרק לשווא, אולם מנתונים ממקורות שונים ניתן להעריך את האבדן בסכום של כ-20 מיליארד שקל. מקור האבדן, בין השאר, בטיפול לא נכון במוצרים טריים, בהשמדת אלפי טונות בחסות מועצת הצמחים ומשרד החקלאות, או חקלאים פרטיים, כדי לשמור על מחיר גבוה בשוק ובהשמדה של כ-2% מהתוצרת, הנובעת מחוקי ההלכה (מעשר, לדוגמה).

ליצרנים חלק לא מבוטל בכך, ברישום שהצרכן אינו מבין את משמעותו לגבי תאריך התפוגה של המוצר. הצרכן עצמו אחראי מרכזי אף הוא להשמדה, כיוון שהוא זורק 10%-14% מהמזון שהוא רוכש.

אוליבייה פיטוסי

הממשלה אחראית

הניגוד המזעזע והבלתי נתפש בין הרעבים לבין האוכל המושמד בכמויות אדירות הוא באחריות הממשלה. ליתר דיוק - משרד החקלאות, אך גם משרדי הבריאות והרווחה, לצד משמידי אוכל גדולים כמשרד הביטחון והמשטרה וגופים מוסדיים כבתי חולים. אוכל שיכול היה להזין ילדים מורעבים נזרק לפח, ובינתיים, אלה הולכים לישון רעבים.

גם אוכל שפג תקפו נזרק, למרות שלא פעם מדובר בהטעיה מצד היצרנים. אלה סומכים על בורות הציבור שלא יודע להבחין בין אוכל שפג תוקפו והוא מסוכן לבריאות, לבין אוכל שעדיף להשתמש בו עד תאריך מסויים, אבל גם אחריו הוא ראוי למאכל. גופי צרכנות וחינוך לא מלמדים את הציבור מה ההבדל ומשרד הבריאות לא מפקח בתוקף על הסימונים.

ובאשר למשרד החקלאות, שבידיו המידע המדוייק כיצד לשמור על הירקות, זה לא ממהר לשתף את הציבור. (לדוגמה, אם תעטפו את המלפפונים במגבת לפני שתכניסו אותם לשקית במקרר, תגדלו שחייהם התארכו פי שלושה).

מחדל המזון הממשלתי העצום חוצה משרדים ויתכן אף שהוא חוצה את גבולות החוק בחלק מהמקרים. הממשלה חייבת לתקן את העיוות, וזו ההזדמנות של שר החקלאות החדש. הוא יוכל לבצע מהפך במדיניות המשרד המנומנם, שמתרפק ברומנטיקה על החקלאים במקום על החקלאות, ומשמר מועצות יצור חקלאיות קרטליסטיות, שמתמחות בוויסות יצור והעלאת מחיר המזון כשהן רואות לנגד עיניהן רק את החקלאי.

משרד החקלאות צריך למפות את רשימת הגידולים, לצמצם גידולים בהם ישנם עודפים, או לפזר אותם אם אפשר על יותר חודשים בשנה, או לשמור עודפים בטכנולוגיות קירור מתקדמות. מנגד עליו לעודד חקלאים להיכנס לתחומים רווחיים בהם ישנו מחסור בגידולים. לאור רגישות החקלאות לתנודתיות מזג האויר יש להציע ביטוח מחיר לחקלאי ובעיקר לעודד העברת עודפים לנזקקים, או ליצוא.

שר החקלאות יוכל להפוך את המשרד השולי לאחד המרכזיים במדינה, אם יצליח לרתום את עובדיו לחזון החדש של חקלאות מודרנית ותחרותית. בד בבד יש להקים את הרשות עליה הצביע מבקר המדינה בדו"ח שפירסם השבוע, שתתאם בין משרדי הממשלה ותגבש מדיניות לצמצום עודפים, הקטנת אבדן מזון והעברת עודפים לנזקקים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#