כחלון רוצה לאחד 15 גופים תחת רשות מזון לאומית אחת - "יותר קשה מהרפורמה בסלולר" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון רוצה לאחד 15 גופים תחת רשות מזון לאומית אחת - "יותר קשה מהרפורמה בסלולר"

כחלון ייאלץ לנהל מאבק מורכב במשרדי החקלאות והבריאות, שיאבדו מכוחם ■ המטרות: פחות תקלות בתחום המזון והורדת מחירים

6תגובות

סעיף מכריע בחשיבותו בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכולנו - שלא זכה לחשיפה רבה עד כה מכיוון שאינו מוכר יחסית - הוא הקמתה של רשות מזון לאומית, שבדומה לנהוג במדינות אחרות בעולם, תקדם מטרות חיוניות לציבור: הורדת מחירי המזון ושיפור איכותו.

היוזמה צפויה לגרור את שר האוצר המיועד, משה כחלון, למאבק מורכב במשרדי ממשלה רבים, לאחר שניסיונות קודמים להקים רשות כזאת טורפדו במשך עשורים רבים על ידי גורמים אינטרסנטיים שונים.

רויטרס

לפי ההצעה, תקים הממשלה צוות משותף למשרדי האוצר, החקלאות, הבריאות, הכלכלה והמשפטים, שיגבש תזכיר חוק להקמת רשות מזון לאומית, וזו תרכז את כל הסמכויות בנושאי המזון ותהיה לה אחריות לוודא את יישומן. הצוות יניח על שולחן הממשלה את הצעתו, שתיכלל בחוק ההסדרים המצורף לתקציב 2016, ותתחיל לפעול בתוך שנה מכינון הממשלה.

משמעות המהלך היא שגוף ממשלתי אחד יהיה אחראי על תקלות במזון בישראל, לעומת לפחות 15 רשויות שונות המפקחות כיום על ייצור מצרכי המזון ושיווקם. מכיוון שכל רשות אינה מעוניינת לוותר על הסמכויות, התקציבים והכוח הנגזרים מפעילות זו, נושאים רבים מפוקחים בכמה גופים במקביל, מה שיוצר עלויות כפולות וביורוקרטיה מסורבלת, בעוד שנושאים אחרים נופלים בין הכיסאות.

תעשייני המזון וארגוני הצרכנים קוראים כבר יותר מעשור להקמת רשות מזון לאומית שתגבש אסטרטגיה, רגולציה וכלי פיקוח על הענף, אך מאבקי כוח בין משרדי הממשלה, בעיקר משרדי החקלאות, הבריאות והתמ"ת, טירפדו את העניין עד כה - אף אחד מהם לא היה מוכן לוותר על סמכויותיו לטובת רשות לאומית, מחשש שיאבד ממעמדו. חסרונה של הרשות הורגש בעיקר בעת תקלות חמורות שלא היה מי שיטול אחריות להן, כמו פרשת רמדיה, או הסיליקון בחלב העמיד של תנובה.

רונן אנגל

בין השאר, רשות המזון תקבע באופן עצמאי את ההוראות לבטיחות מזון גולמי ומעובד, ותהיה אחראית על קביעת מדיניות לבטיחות ואיכות המזון. בנוסף, היא תקבע רגולציה בנושא - מהגידול החקלאי, דרך השיווק, האחסון, השינוע ועד ההצגה בנקודות המכירה - כדי להבטיח שהצרכן מקבל מזון שאינו מקולקל.

ההסכם אמנם אינו מתייחס לבזבוז מזון שנגרם בשרשרת הייצור, שרק בתחום הירקות והפירות מוערך בכ-6 מיליארד שקל בשנה, אך הרשות תידרש לעסוק גם במניעת הבזבוז. גם פעולות להערכת סיכונים בתחום המזון, בכלל זה ברגולציה על יבוא ופיקוח על ישומה יהיו תחת הרשות, וכן היא תהיה אחראית על פיקוח ואכיפה של הרגולציה.

כחלק ממימוש היעד להורדת מחירים, נדרשים כל הגופים המקצועיים במשרדי הממשלה לבחון כל החלטה ורפורמה לאור השפעתן על מחירי המזון.

גם הצרכנים וגם היצרנים רוצים רשות

מי צריך רשות מזון? קודם כל, הצרכנים. מבחינתם, הרשות תהיה כתובת לטיפל בתלונות, היא תתקן כשלים בשוק ותישא באחריות לתקלות. דוגמה לכשלים כאלה היא התקן המציין את תפוגת תוקף המוצר. כיום, בחלק מהמקרים מופיע תאריך תפוגה ובחלקם מצוין כי המוצר טוב לשימוש עד תאריך מסוים. הצרכן לעתים אינו יודע כי במקרה השני השימוש במוצר ראוי גם לאחר התאריך המוטבע על האריזה.

גם יצרני המזון דורשים שנים רבות את הקמת הרשות, בתקווה שתשים קץ להוראות הרגולטוריות הסותרות של משרדי הממשלה. מבחינת הממשלה, הגורם המרכזי בתקינה במזון הוא משרד הבריאות, ולאחר יישום ההסכם הקואליציוני תעבור האחריות לרשות המזון הלאומית.

התעשיינים לחצו גם הם במשך שנים להקמת רשות מזון אחת, שתבטל את הרגולציות הסותרות המונחתות גם עליהם ממשרדי הממשלה השונים. עם זאת, יצרני מזון לא ימהרו לברך על ההחלטה להקמת הרשות, עד שיתבררו מלוא הפרטים לגביה. מבחינתם, יש בכך גם סיכון - למשל, בהחלשת כוחם להשפיע על חסמי יבוא דרך מכון התקנים ורגולציות אחרות, שהרשות תבטל. לדוגמה, התעשיינים אינם מוכנים להכרה חד צדדית של ישראל בבדיקות מכוני תקנים בחו"ל ללא הכרה הדדית בבדיקת מכון התקנים הישראלי למוצרי יצוא. החלטות משרד הכלכלה בנושא לא יושמו במלואן בשנה האחרונה בדיוק בגלל התנגדות זו.

תפוחים

הרעיון עלה כבר 
לפני 50 שנה

כבר ב-1966 התקבלה החלטת ממשלה למיזוג הרשויות הממשלתיות העוסקות בפיקוח על המזון לרשות ממשלתית אחת, שתכלול נציגים של משרדי הממשלה השונים. הצעות חוק הוצעו, ועדות ביקורת הוקמו והמליצו להקימה, אך עדיין לא הוקמה רשות מזון בישראל.

גם בינואר 2012 הועלתה לוועדת שרים לחקיקה הצעה חוק להקמת רשות מזון לאומית, אך היא נדחתה לאחר שמשרדי הממשלה התנגדו לה. חלקם טענו שהיא פופוליסטית, אינה מגובשת מספיק, ושהיא נועדה לעלות על גל המחאה נגד יוקר המחיה.יוזמה קודמת להעביר הצעה דומה בממשלה התקיימה בנובמבר 2010.

בתגובה לכתבת TheMarker ב-2012, מסר משרד הבריאות כי הוא ניסח הצעת חוק שנבחנת על ידי משרד המשפטים. "לא ניתן להקים רשות מזון ללא שינוי חקיקה, ולכן נפעל להביא הצעת חוק זו לאישור כל משרדי הממשלה הנוגעים לה", נמסר אז. שנתיים לאחר מכן, לאחר שהנושא לא קודם, נשאלה שרת הבריאות דאז, יעל גרמן, בעניין, והשיבה: "הקמת רשות מזון לא עומדת בראש מעייניו של משרד הבריאות בימים אלה".

"מה שקרה זה שמשרד הבריאות לא רצה לריב עם משרד החקלאות, אז הוא זנח את הנושא על חשבון בריאות הציבור", אומרת גלית אבישי, יו"ר מוסדות הארגון של אמון הציבור, שעמדה מאחורי הצעת החוק בנושא, שהוגשה על ידי ח"כ חיים כץ (הליכוד). לדבריה, "משרד החקלאות התנגד להקמת רשות מזון כי הוא לא רצה לוותר על הסמכויות שלו ועל הקשר הטוב שלו עם החקלאים. הקמת רשות מזון מרכזית משמעותה היא שסמכות ההכרעה בפן הביצועי תילקח מהם, ומכאן גם היכולת שלהם לפרגן לגופים שהם רוצים לפרגן להם - כמו במקרה של שימוש בחומרי הדברה שהוצאו מהחוק במדינות רבות".

"כמו עולם שלישי"

הסיבות להקמת רשות מזון לאומית רבות. לדברי אבישי, "אחת המסקנות אחרי פרשת רמדיה היתה שללא גוף אחד שמרכז את כל הסמכויות בתחום המזון, הסיכוי שפרשה דומה תחזור גבוה מאוד. רשות מזון שווה בטיחות מזון, וביזור סמכויות בתחום הוא הפקרות. איכות המזון תהיה גבוהה יותר עם רשות לאומית, ויירדו הסיכויים להימצאות חומרי הדברה בעייתיים במזון, לשיווק מזון שפג תוקפו ולחיידקים מסוכנים במזון. הנושא הזה חשוב בעיקר היום שיש קושי כלכלי לעסקים והסיכוי שהם מעגלים פינות בנושאי איכות גבוה יותר. אפילו נוהל ריקול (החזרה יזומה) של מוצר פגום בתחום המזון מתנהל כיום כמו במדינת עולם שלישי".

יהודה מאירוביץ', לשעבר סגן מנהל השירותים הווטרינריים לענייני מינהל וכוח אדם במשרד החקלאות, אומר כי "הקמת רשות מזון לאומית היא אחד הדברים החשובים לציבור, גם מבחינת הוזלה ניכרת של המוצרים מן החי ובכלל, וגם כי יהיה פיקוח אחד אפקטיבי. כיום כל רשות מפקחת על כמה דברים, יש אינספור תקנים ופיקוחים כפולים, תקנים כפולים וכוח אדם מיותר, אף אחד לא רוצה לעלות על השני ותמיד יש בטווח נושאים שנופלים לקרשים. הכל בגלל אותם משרדי ממשלה שהפעילו את כל מי שצריך כדי שהם יאבדו מנכסיהם. עם ישראל יהנה גם ממוצרים טובים יותר וממחירים נמוכים בהרבה".

הגופים שתומכים בהקמת רשות מזון סבורים ברובם כי כחלון יצליח במשימה. "אם שר האוצר הצהיר על זה כיעד, הסיכוי שזה יקרה מאוד גבוה", אומרת אבישי. גם מאירוביץ' מאמין בכוחו של כחלון: "הוא הפך להיות הכי חזק בממשלה, בייחוד אם אביגדור ליברמן לא נכנס לממשלה. אני בטוח שכחלון כשר האוצר ירים את הדבר הזה".

"אין סיכוי שזה יקרה"

לעומת זאת, בכיר במשרד החקלאות סקפטי במיוחד לגבי המהלך. "אין סיכוי שזה יקרה", הוא אומר, "משרד החקלאות בחיים לא יסכים לוותר על הסמכויות שלו, וכך גם משרדים אחרים. צפוי לכחלון מאבק גדול יותר מענף הסלולר". לדבריו, "מאז שנות ה–60 מדברים על הקמת רשות, וגם הפעם זה לא יקרה. הקמת רשות לאומית משמעה היא שסביר שעליה יפקח משרד הבריאות והיא תקח את סמכויות האכיפה והפיקוח ממשרדים שונים. אני לא רואה את זה קורה.

"משרד החקלאות יאבד את הסמכויות בשירותים הווטרינריים, יחידת הפיצוח והיחידה להגנת החי וצומח, משרד הבריאות את מינהל המזון, ויכול להיות שגם חלקים במשרד הכלכלה שאחראיים על נושאי תקינה וחלק מפעילויות מכון התקנים אולי יצטרכו לעבור תחת השליטה של הדבר הזה. להרבה אנשים יש אינטרס לעצור את זה. יהיו התנגדויות של כל המשרדים בעניין. בניגוד למקרה הסלולר, פה לכחלון אין אינטרס למצוא חן בעיני הצרכנים, כי הצרכן הממוצע בכלל לא יודע במה מדובר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#