יצוא ההיי-טק טיפס ל-50% מסך יצוא הסחורות מישראל - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יצוא ההיי-טק טיפס ל-50% מסך יצוא הסחורות מישראל

הגירעון בסחר הסחורות ברבעון הראשון הנמוך ביותר מזה 5 שנים

הגירעון בחשבון הסחורות של ישראל ברבעון הראשון של 2015 הסתכם ב-0.7 מיליארד דולר, ירידה של כ-70% ביחס לרבעון המקביל ב-2014. זהו הגירעון הנמוך ביותר לרבעון מזה חמש שנים. כך קובעת הסקירה השבועית של הכלכלן הראשי באוצר, שפורסמה היום. הסקירה מדגישה כי הירידה בגירעון נבעה מירידה ביבוא הסחורות שקוזזה חלקית בירידה ביצוא הסחורות.

סך יצוא הסחורות הסתכם ברבעון הראשון של השנה ב-14.8 מיליארד דולר, ירידה של 6.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. חלק משמעותי מהירידה ניתן ליחס לירידה ביצוא היהלומים, בעוד היצוא התעשייתי נותר ללא שינוי כמעט. מנגד, היצוא החקלאי איבד כ-20% מערכו, בשל המשבר ברוסיה וירידה בערך היורו ביחס לדולר.

בהשוואה לרבעון האחרון של 2014 רשם יצוא הסחורות ברבעון הראשון של 2015 ירידה של 0.9%, בשל המשך הירידה, 12.6%, ביצוא החקלאי. היצוא התעשייתי רשם ירידה מתונה של 0.6%, ונותר ברמה גבוהה יחסית. נרשמה עלייה גדולה, 13.6%, ביצוא ההיי-טק, שקיזזה את הירידות שנרשמו ביתר רמות הטכנולוגיה, כאשר ירידות משמעותיות נרשמו ביצוא ענפי הטכנולוגיה המעורבת הייטק, 12.0%, וענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית, 14.8%. העלייה ביצוא ההיי-טק הגדילה את משקלו בכלל היצוא התעשייתי ל-50%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2009.

ברבעון הראשון של 2015 נרשם גידול משמעותי, ביחס לרבעון הרביעי של 2014, ביצוא כלי תחבורה והובלה, בעיקר מתחום הטייס והחלל, 87%, ביצוא התרופות, 33%, וביצוא הרכיבים והלוחות האלקטרוניים, 15%, כולם מתחום תעשיות ההיי-טק. מנגד נרשמה ירידה של 15% ביצוא הכימיקלים, שתרמה לירידה משמעותית ביצוא ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית.

בלומברג

היצוא החקלאי, 2% מכלל יצוא הסחורות מישראל, מצוי במגמת ירידה מהרבעון השלישי של 2013. בתקופה זו ירד היצוא החקלאי בכ-30%. רמתו הנוכחית של היצוא החקלאי הינה הנמוכה ביותר מאז סוף 2006. הירידה ביצוא החקלאי ברבעון הראשון של 2015 אפיינה את כל ענפי החקלאות, כאשר כמעט בכולם נרשמה ירידה דו ספרתית, הן ביחס לרבעון המקביל אשתקד, והן ביחס לרבעון האחרון של 2014.

סך יבוא הסחורות ברבעון הראשון של השנה היה 15.5 מיליארד דולר. ירידה של 14.7% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2014. הירידה באה לידי ביטוי בכל רכיבי היבוא. בלטו הירידות ביבוא חומרי אנרגיה, כ- 40%, וביבוא מוצרי השקעה, כ- 20%. חלק מירידה זו ניתן ליחס לתיסוף החד בדולר לעומת השקל במחצית השנייה של 2014. ברבעון הראשון של 2015 עמד שער הדולר על 3.94 שקל, בעוד ברבעון הראשון של 2014 עמד השער על 3.5 שקל. תיסוף של 12.6%.

בהשוואה לרבעון האחרון ב-2014, היבוא ברבעון הראשון של 2015 ירד ב-6.9%, בשל ירידה של כ-10% ביבוא מוצרי השקעה ומוצרי צריכה, וירידה של כ-17% ביבוא חומרי אנרגיה. הירידה ביבוא חומרי אנרגיה נמשכת מהרבעון הראשון של 2012. הרמה הנוכחית של יבוא חומרי אנרגיה היא הנמוכה ביותר מאז הרבעון השני של 2009. הסיבות לירידה ביבוא חומרי אנרגיה הן התחלת הפקת הגז בתמר, כאשר הירידה במחירי הנפט במחצית השנייה של 2014 תרמה להאצה במגמת הירידה.

רכיב נוסף שתרם לירידה ביבוא, היה מכוניות הנוסעים, הן למטרות השקעה (ציי רכב וליסינג) והן לצריכה של משקי בית. שינויי תעריפי המיסוי הירוק, שנכנס לתוקף בתחילת 2015, גרם להקדמת רכישת מכוניות נוסעים לסוף 2014. כתוצאה, ברבעון הראשון של 2015 נרשמה ירידה חדה ביבוא מכוניות נוסעים של כ-50%. זאת לאחר מספר רבעונים של גידול.

הקיפאון היחסי שנרשם בשנים האחרונות ביצוא הסחורות גרר שינוי במנועי הצמיחה של המשק. כך בשנות הצמיחה המהירה ב-2007-2004 ו-2010-2009, היווה היצוא את אחד ממנועי הצמיחה העיקריים, כשתרם 6.0%-2.0% לצמיחה. אולם, החל מ-2011 תרם היצוא כ-0.3%-0.6% בלבד. התפתחות דומה נרשמה גם בתרומת ההשקעה בנכסים קבועים לצמיחה. בשל התפתחויות אלו, ועל אף שתרומת הצריכה הפרטית והצריכה הציבורית נותרו ללא שינוי, נרשמה בשנים 2014-2012 ירידה בשיעורי הצמיחה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#