דו"ח על ענף המחצבות: "משאבי מדינה בהיקף של מיליארדי שקלים - הופקרו" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח על ענף המחצבות: "משאבי מדינה בהיקף של מיליארדי שקלים - הופקרו"

הוועדה לבחינת הענף המליצה כי הטיפול השוטף יוצא מרשות מקרקעי ישראל ויועבר למשרד התשתיות, בעוד הרשות תמשיך להיות אחראית על פרסום המכרזים והתשלומים למדינה ■ שיטת המכרזים תשונה כך שיועדפו הצעות נמוכות, והריכוזיות בענף תטופל בתיאום עם רשות ההגבלים

4תגובות

הוועדה בראשות רם בלינקוב לבחינת ענף המחצבות הגישה לפני כשבוע את המלצותיה הסופיות לשר השיכון, אורי אריאל. ההמלצות כוללות הקמת ועדת קבע בין־משרדית של מומחים, שתרכז את הטיפול במחצבות. הוועדה תכלול נציגים ממשרדי האוצר, הפנים והגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ותנחה את יחידת המטה שתוקם במשרד התשתיות לטיפול ביישום ההמלצות. רמ"י תמשיך לפרסם את המכרזים, והכספים שמפעילי המחצבות ישלמו למדינה ימשיכו להיכנס לקופתה.

רמ"י התנגדה להמלצה שתפקיע מידיה את הטיפול במחצבות, והערימה קשיים על הוועדה. במכתב ששיגר בלינקוב לאריאל לפני כשבוע נכתב כי ההמלצה להוציא את המחצבות משליטת רמ"י נבעה מחשיפת כשלים בעבודת הרשות - שמצאה "ממצאים חמורים על דרך טיפול הגורמים ברמ"י במחצבות, ולפיהם משאבי מדינה בהיקף של מיליארדי שקלים - הופקרו".

ניר כפרי

בין השאר, נמצא כי חוזים המגלמים התקשרויות בין המדינה למפעילי המחצבות, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, אינם חתומים; כי חובות משמעותיים לרמ"י לא נגבו; כי אין בקרה מבנית על תקבולי המדינה מתמלוגים בהיקף של כ–200 מיליון שקל בשנה; כי אין ברשות תכנון לטווח ארוך; וכן כי קיים מחסור בחומרי גלם מסוימים לתשתיות - מה שמייקר שלא לצורך את עבודות התשתית. נמצא כי אין גורם אחד ברמ"י שמרכז את העבודה.

תשובת רמ"י לוועדה היתה כי בעיות אלה הן נחלת העבר, ועליה להמשיך להיות אחראית לענף.

המלצות נוספות כוללות שינוי שיטת המכרזים, ממצב שבו הזוכה הוא מי שמציע את התמלוגים הגבוהים ביותר למדינה - למי שיתחייב למכור במחיר הנמוך ביותר לאחר ששילם תמלוגים בסך 4 שקלים לטון למדינה. זאת, לאחר שהתברר כי התמלוגים הגבוהים מגולמים במחיר החומרים שמשרד התחבורה רוכש מהמחצבות.

דניאל בר און

עוד מציעה הוועדה לפעול להקטנת הריכוזיות בענף, בתיאום עם הממונה על ההגבלים. הענף נשלט במשך שנים על ידי ארבע חברות - שפיר הנדסה, אבן וסיד (רדימיקס), מחצבי אבן והנסון ישראל. חברות אלה מרכזות כ–80% מתפוקת הענף בישראל וכ–60% מהתפוקה בשטחים ובישראל. ענף המחצבות מגלגל כ–1.5 מיליארד שקל בשנה.

בלינקוב ציין כי בימים האחרונים התברר לו שאנשי אגף התקציבים בוועדה לא יחתמו על הדו"ח, מכיוון שלא מקובלת עליהם ההמלצה להוסיף תקנים למשרד התשתיות כדי לאפשר טיפול בנושא.

שר הבינוי ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, אורי אריאל, שמינה את ועדת בלינקוב, מסר כי "הגברת התחרות בענף המחצבות תשפיע באופן ישיר על הורדת מחירי הדיור, ועל כן ועדת בלינקוב ומסקנותיה הן חשובות וראוי שיישומו".

מרמ"י לא נמסרה תגובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#