האוצר: הפריון בישראל נמוך - ובשנים האחרונות הפער מול לעולם המפותח רק גדל - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר: הפריון בישראל נמוך - ובשנים האחרונות הפער מול לעולם המפותח רק גדל

בין הסיבות המרכזיות לפריון הנמוך: ההון הנמוך לעובד והכלכלה השחורה

9תגובות

פריון העבודה בישראל נמוך בהשוואה לרמה הממוצעת במשקים המפותחים בעולם. בעשור האחרון הפיגור בפריון לעובד בישראל בהשוואה לארה"ב גדל בכ-10% - כך קובעת הסקירה השבועית של הכלכלן הראשי באוצר שפורסמה היום (א'). הסקירה קובעת כי בעיית הפריון הנמוך במשק הישראלי "הינה בעלת חשיבות מקרו כלכלית רבה היות והפריון לעובד משפיע באופן ישיר ומשמעותי על רמת החיים הממוצעת, אם דרך השכר נטו ואם דרך השירותים הציבוריים המוצעים לציבור הרחב".

לטענת הסקירה, שילוב של מספר גורמים מסביר את פריון העבודה הנמוך בישראל: מלאי ההון הפיזי, המצב הביטחוני, הוותק של כוח העבודה, מגמות בשוק העבודה, הכלכלה השחורה וסיבות מדידה טכניות. חלק מגורמים אלה לא ניתן או לא רצוי לשנות. על מנת להגדיל את הפריון לעובד יש להתמקד במקביל במספר גורמים מרכזיים ותלויי מדיניות כגון שילוב בשוק העבודה של המגזר הערבי והמגזר החרדי, וצמצום הכלכלה השחורה, כך לדברי הסקירה.

בלומברג

הסקירה מציינת כי לפי נתוני ה-OECD, פריון העבודה בישראל, שנמדד כתוצר לשעת עבודה, נמוך יחסית למרבית המדינות המפותחות. ב-2013 עמד הפריון לעובד בישראל על 36.7 דולר לשעה, נמוך בכ-24% מהממוצע במדינות המפותחות. הפריון הגבוה ביותר נרשם בלוקסמבורג, מעל ל-90 דולר לשעה, ובנורווגיה, כ-85 דולר לשעה. ממוצע ה-OECD הוא 48.2 דולר לשעה. בתחתית רשימת המדינות המפותחות צ'ילה עם קרוב ל-30 דולר לשעה ומכסיקו עם כ-20 דולר לשעה.

"פריון העבודה בישראל נמוך מהרמה הממוצעת במשקים המפותחים" - כך קובע הכלכלן הראשי של משרד האוצר בסקירה השבועית שפירסם אתמול האגף. "סוגיה זו היא בעלת חשיבות מקרו־כלכלית רבה, היות שהפריון לעובד משפיע באופן ישיר ומשמעותי על רמת החיים הממוצעת", נכתב בדו"ח.

הסיבות לרמת הפריון הנמוכה הן שילוב של כמה גורמים — שבהם מלאי ההון הפיזי, המצב הביטחוני, הוותק של כוח העבודה, מגמות בשוק העבודה, היקף הכלכלה השחורה וסיבות מדידה טכניות. כדי להעלות את רמת הפריון לעובד, מציעים באוצר פתרונות מוכרים - שילוב בשוק העבודה של המגזר הערבי והמגזר החרדי, וצמצום הכלכלה השחורה.

על פי נתוני OECD, פריון העבודה בישראל (שנמדד כתוצר לשעת עבודה) היה 36.7 דולר ב–2013 — רמה נמוכה בכ–24% מהממוצע בקבוצת המדינות המפותחות, כשישראל מכה את התיאוריות הכלכליות: "על פי התיאוריה הכלכלית והניסיון הכלכלי, מדינות שבהן פריון העבודה נמוך יחסית צפויות לצמוח בקצב מהיר יותר ולהדביק את הפער", כותבים באגף הכלכלן הראשי. "עם זאת, זהו אינו המצב בישראל, שבה נרשמה בשנים האחרונות הן רמה נמוכה והן קצב גידול נמוך יחסית. למעשה, בעוד הפריון לעובד בישראל היווה כ–70% מהפריון לעובד בארה"ב בתחילת שנות ה–90, הוא היווה פחות מ–60% מהפריון לעובד בארה"ב נכון ל–2012".

ישראל נמצאת באחד המקומות האחרונים בפריון העובדים הממוצע לשעה (מקום 24 מתוך 34), והפריון הממוצע לשעת עבודה בה הוא כשליש יחסית ללוקסמבורג ונורווגיה, שם הפריון הוא כ–90 דולר לשעה — וגבוה יותר אך במעט ממדינות כמו יוון, פורטוגל, צ'כיה או מקסיקו (שסוגרת את הטבלה).

בניסיון להבין מדוע רמת הפריון בישראל נמוכה יחסית, ובמה ניתן לטפל כדי להעלות אותה לרמת OECD לפחות, נבדקו באוצר כל הפרמטרים שמשפיעים על הפריון, וכיצד ניתן לטפל בהם.

1. הון לעובד: מלאי ההון הפיזי (מכונות, תשתית כגון כבישים וכו') חלקי מספר העובדים: העובדה שבישראל ההון הפיזי נמוך יחסית למספר העובדים מסבירה על פי הבדיקה כ–5 דולרים מהפער מול רמת הפריון הממוצעת ב–OECD. לכן, עידוד השקעה פרטית או ממשלתית (לדוגמה, כפי שחוק עידוד השקעות הון היה אמור לעשות) יעלה גם את רמת הפריון.

2. ההוצאה הביטחונית באה על חשבון הוצאות אזרחיות: לו תחליט הממשלה על הסטת תקציבים מהביטחון, ניתן יהיה לסייע להעלאת הפריון — אלא שמדובר בנתון שיהיה קשה לשינוי במצב הגיאו־פוליטי הנוכחי.

3. ניסיון העבודה הממוצע לעובד נמוך יחסית: באוצר טוענים כי "הגיל הצעיר יחסית של האוכלוסייה העובדת והשירות הצבאי מביאים לכך שלעובד הממוצע בישראל ותק נמוך יחסית, והוא עובד פחות שנים". הדבר מגדיל את הפער בפריון ב–2.6 דולרים לשעה במונחי כוח קנייה — אך גם את הנתון הזה לא בהכרח ניתן לשנות.

4. מאפייני האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית בשוק העבודה: השכר והפריון הנמוך של אוכלוסיות אלה מוריד את הפריון בכ–2 דולרים. באוצר אומרים כי ניתן ורצוי לפעול לשינוי המצב — הן על ידי עידוד יציאה לעבודה והן על ידי העלאת רמת הכישורים של אותן אוכלוסיות. מה שמוביל אותנו לנקודה הבאה.

5. "ירידה בשיעור האבטלה עלולה להוריד את השכר ופריון העבודה הממוצע": אם כן, האבטלה הנמוכה היא אליה וקוץ בה. מצד אחד, יותר אנשים בישראל עובדים, בעיקר מאז קיצוץ הקצבאות ב–2003. מצד שני, רוב העובדים נכנסים לשוק במשכורות נמוכות מאוד. לתפישת האוצר, יש להמשיך ולהעלות את שיעור ההשתתפות בתעסוקה — בעיקר בקרב נשים ערביות וגברים חרדים — אך לטפל גם בהרחבת הכישורים, כדי למנוע כניסת עובדים רבים חסרי כישורים לתחתית שוק העבודה.

6. היקף הכלכלה השחורה בישראל: הכלכלה הלא מדווחת לא נכללת בחשבונאות הלאומית, ועל כן מורידה את הפריון (המחושב). באגף הכלכלן הראשי חושבים כי ניתן וצריך לטפל בנושא זה באופן יסודי, גם בשל השלכות רוחב שאינן קשורות רק לפריון.

7. שיטת החשבונאות הלאומית: המעבר לשיטת החשבונאות הלאומית החדשה צפוי לצמצם את הפער בפריון לעובד, עקב שינוי בהגדרת נכסים לא מוחשיים.

8. גורמים שתורמים לפריון בישראל — ההון האנושי והמבנה הענפי של המשק: שני הנתונים האחרונים מפרטים גורמים שמעלים את רמת הפריון בישראל, ויש לשמור עליהם. הראשון שבהם הוא רמת ההון האנושי; כוח העבודה הישראלי מאופיין בשיעור משכילים גבוה. הגורם השני הוא המבנה הענפי של הכלכלה, שעל פי האוצר תורם לפריון לעובד, שכן הכלכלה הישראלית מתמקדת בענפים שמתאפיינים בפריון עבודה גבוה.

"מהבדיקה עולה כי אין גורם אחד שיכול להסביר את רוב ההפרש בין הפריון לעובד בישראל לממוצע OECD; שילוב של כמה גורמים מביא לתוצאה הזאת", מסכמת הסקירה. "חלק מהגורמים לא ניתן או לא רצוי לשנות, ובמידה רבה יש לקחת את השפעתם כנתונה. כך, למשל, השינויים שנרשמו בשנים האחרונות בשוק העבודה הם חיוביים לכלכלה הישראלית, למרות שהשפעתם על הפריון לעובד היא שלילית. יש מקום לבדיקה מעמיקה יותר, על מנת לייצר מסקנות מדיניות".

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#