האם ישראל מעורבת בפרשת שוחד במסגרת עסקת ציוד ריגול במקדוניה?

ראש מפלגת הברית הסוציאל דמוקרטית למקדוניה פירסם שיחות שהוקלטו באופן בלתי חוקי שלדבריו מפרטות כיצד ראש שירותי המודיעין, עוזרו ואזרח מישראל מארגנים את הכסף - שכלל "הרבה אפסים"

אורה קורן
אי-פי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

יו"ר המפלגה הגדולה באופוזיציה במקדוניה האשים את ראש שירותי המודיעין במדינה בנטילת שוחד גדול במסגרת עסקת ציוד ריגול עם ישראל ב-2011.

זוראן זאב, ראש מפלגת הברית הסוציאל דמוקרטית למקדוניה, פירסם שיחות שהוקלטו באופן בלתי חוקי שלדבריו מפרטות כיצד ראש שירותי המודיעין סאסו מיכאלקוב, עוזרו ואזרח מישראל מארגנים את הכסף שנועד לקבלת השוחד. זאב לא פירט את הסכום, אבל אמר שהוא כולל "הרבה אפסים".

מיכאלקוב הכחיש את האישומים ואמר כי מדובר ב"תרומה" של 5.5 מיליון יורו שהוא קיבל עבור "רכישת ציוד ליחידות משטרה מיוחדות", לפי סוכנות הידיעות המקדונית Netpres.

אילוסטרציהצילום: אלביט מערכות

ההקלטה היא האחרונה בסדרה של חומר האזנות שזאב פירסם שלטענתו חושף שחיתות ברמות הבכירות ביותר בממשלה.

זאב טוען כי ראש הממשלה ניקולה גרובסקי עומד מאחורי ההקלטות, שמקור העביר אליו. גרובסקי מכחיש והאשים את זאב בתכנון הפיכה נגדו.

ישראל הצטרפה ב-2009 לאמנה של ארגון המדינות המפותחות (OECD) למניעת שוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות לצד 37 מדינות נוספות. האמנה נועדה להילחם בתופעה של מתן שוחד לעובדי ציבור במדינות זרות כדי לקדם זכייה במכרזים או עסקות בינלאומיות.

חברות בטחוניות ישראליות נחשדו בעבר במתן שוחד לפקידי ממשלה במדינות מתפתחות, כדי לזכות במכרזים. במיוחד בלטו פרסומים על חקירות שוחד בהודו, כאשר השוחד הוסווה כעמלות תיווך גבוהות. מאז הצטרפות ישראל לאמנה נדרשו החברות להפעיל בין עובדיהן הדרכות למניעת שוחד.

ב-2012 פורסם דו"ח השחיתות הבינלאומי שקבע כי ישראל מדורגת במקום ה-34 מתוך 35 מדינות באותה שנה בכל הקשור ליצוא השחיתות, על בסיס אכיפת האמנה הבינלאומית למניעת שוחד בעסקאות בינלאומיות. שלוש שנים לאחר שחתמה על האמנה למניעת שוחד בינלאומי, ישראל דורגה עם שבע מדינות נוספות בקטגוריה של אפס ביצועי אכיפה, שעיקרם פתיחת תיקי חקירה נגד חברות שמשחדות גורמים זרים בחו"ל לקידום עסקיהן.

גם בדו"ח מ-2013 היתה ישראל בקטגוריה של אפס ביצוע לצד המדינות רוסיה, טורקיה ומקסיקו. ההערכה של עורכי המחקר היא כי הוא משקף בעיות אכיפה, לא מצב של אפס שוחד.

הדו"חות גובשו על ידי עמותת שקיפות בינלאומית (אינטרנשיונל טרנספרנסי, המפרסמת גם את מדד השחיתות העולמי) בתיאום עם ארגון ה-OECD. לפיו, העובדה שאחרי שלוש שנים ישראל לא פתחה באף חקירה, מעידה על בעיית אכיפה מצד גורמים ממשלתיים. לצורך השוואה, בשנים 2009-2012 התגלו 320 מקרי שוחד בעולם, בהם 114 בארה"ב ו-83 בגרמניה.

ממשרד החוץ נמסר כי הנושא לא מוכר והועבר לבדיקה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker