מקור ממשלתי בכיר: "מברכים על השקעות סיניות" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עסקת תנובה

מקור ממשלתי בכיר: "מברכים על השקעות סיניות"

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, בכנס לקידום יחסי ישראל־סין: "לקשרים בין חברות ישראליות לסיניות חשיבות מכרעת עבור ישראל בתקופה זאת, שבה הכלכלה העולמית כולה נעה מזרחה" ■ מנהל מכון היצוא: "יותר חברות מסין מחפשות בישראל בסיס להשקעה"

תגובות

בממשלה מקדמים בברכה את רכישת תנובה על ידי ברייטפוד הסינית, אף שלא מתייחסים לכך במפורש בפומבי. מקור ממשלתי בכיר אמר ל–TheMarker כי "אנחנו לא מתערבים בעסקה שמתבצעת בין שתי חברות פרטיות, אך העמדה הרשמית של ראש הממשלה והממשלה היא שאנחנו מברכים על השקעות סיניות בישראל וישראליות בסין". לדברי המקור, "אין חשש מהשתלטות סינית על הכלכלה הישראלית. אם נגיע להשקעות בהיקפים גבוהים במיוחד, נבחן את הסוגיה מחדש".

אתמול נערך הכנס הראשון של צוות המשימה הממשלתי לקידום יחסי ישראל־סין בדגש על תחומי השקעות, מחקר ופיתוח (מו"פ) ותיירות. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, המכהן גם כיו"ר צוות המשימה, אמר בכנס כי "להידוק הקשרים הכלכליים בין ישראל לסין השפעות מאקרו־כלכליות מרחיקות לכת על המשק הישראלי. העלייה הדרמטית בהיקף ההשקעות הסיניות בישראל ב–2014 הובילה ותמשיך להוביל ב–2015 להקמת חברות ישראליות חדשות, ליצירת תעשיות ומגזרים חדשים בשוק המקומי, לפיתוח מוצרים חדשים לשוק הסיני ולביסוס מעמדה של ישראל ככוח יוזם וחדשני בשוקי אסיה".

לדברי קנדל, "לקשרים בין חברות ישראליות לסיניות, בעידוד ובתמיכת הממשלות משני הצדדים, חשיבות מכרעת עבור ישראל בתקופה זאת שבה הכלכלה העולמית כולה נעה מזרחה. אנחנו יותר מדי מכוונים לשווקים במערב, וזה מסכן את הכלכלה. צריך להוסיף את היצוא למזרח".

ישראל הדרי

אחת הדוגמאות שהביא קנדל לקפיצת המדרגה ביחסים העסקיים בין ישראל לסין היתה החלטתה של חברת התעופה הסינית היינאן להתחיל לטוס לישראל בספטמבר 2015. היעד הממשלתי הוא הכפלת מספר התיירים הסינים בישראל, מ–25 אלף ב–2013 ל–100 אלף ב–2019. התחומים המועדפים על ידי המדינות לשיתוף פעולה כוללים היי־טק, חקלאות, אנרגיה מתחדשת, מים, פיננסים וסביבה. לדברי קנדל, החיבור בין חברות ישראליות לחברות ולמשקיעים סינים ייעשה באמצעות פרויקטים גדולים, כמו למשל עיר המים ששתי המדינות החליטו להקים - עיר שטכנולוגיות המים שלה יתבססו על חברות ישראליות.

לדברי עופר זקס, מנכ"ל מכון היצוא, "סין נהפכת לאחד המשקיעים הגדולים בעולם. יותר חברות סיניות מחפשות בישראל בסיס להשקעה, לא לעסקה חד־פעמית, כמו חואוי שפתחה מרכז מו"פ גדול עם 350 איש, רובם ככולם ישראלים. עליבאבא נמצאת פה, וגם ברייטפוד. כמו חברות רב־לאומיות אחרות, יש פה חברות סיניות שמסתכלות על ישראל, וזה טוב לכלכלה". עוד אמר זקס כי צריך לראות איך מגוונים את יעדי היצוא ושיתופי הפעולה, לאור המשברים שחוו יצואנים ישראלים לארה"ב, אירופה ורוסיה בשנים האחרונות.

יו"ר מכון היצוא, רמזי גבאי, אמר כי "השוק הסיני הוא יעד אסטרטגי עבור היצואנים הישראלים. הצורך של סין בהמשך שדרוג התשתיות הטכנולוגיות מהווה הזדמנות לחברות הישראליות, בעיקר בתחומים כמו טכנולוגיות המים, הסביבה, המוליכים למחצה, הציוד הרפואי, הציוד לתעשיית ההיי־טק, התוכנה ועוד. מכון היצוא שם לו למטרה לסייע בידי היצואנים הישראלים ליצור את הקשרים הרלוונטיים כדי לפרוץ לשוק הסיני".

היחסים בין ישראל לסין קיבלו תנופה בעקבות ביקורו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בסין במאי 2013. בפגישה בין נתניהו לראש ממשלת סין לי קצ'יאנג, הוחלט על הקמת צוות משימה לקידום הקשרים הכלכליים בין המדינות. הצוות עובד בשיתוף פעולה עם ה–National Development and Reform Comission הסיני, גוף התכנון במדינה, כדי להקל על ישראלים וסינים לעשות עסקים יחד.

במאי 2014 אישרה ועדת השרים לענייני סין, בראשות נתניהו, תוכנית פעולה כוללת לקידום והרחבת הקשרים הכלכליים בין המדינות, במטרה להכפיל תוך חמש שנים את היצוא הישראלי לסין להיקף של כ–5 מיליארד דולר בשנה. לצורך ביצוע התוכנית הקצתה המדינה כ–50 מיליון שקל בשנה לשלוש שנים. במסגרת התוכנית, בנובמבר 2014 נחנכה בעיר צ'נגדו, בירת מחוז סצ'ואן, קונסוליה ישראלית רביעית בסין והראשונה במערב המדינה.

על פי נתוני מכון היצוא, היקף הסחר ללא יהלומים (יבוא ויצוא) של ישראל מול סין הסתכם ב–2014 בכ–8.52 מיליארד דולר, עלייה של 4% לעומת 2013. יצוא הסחורות הסתכם בשנת 2014 בכ–2.57 מיליארד דולר, ללא שינוי בהשוואה לאשתקד. יבוא הסחורות הסתכם ב–2014 בכ–5.95 מיליארד דולר, עלייה של 5% לעומת 2013. סין מהווה את יעד היצוא הרביעי של ישראל בעולם והראשון באסיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#