המוקש של תקציב הביטחון - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המוקש של תקציב הביטחון

המבחן המרכזי של שר האוצר במסגרת אישור התקציב החדש - שהאופן שבו יתמודד עמו ישליך על כל הקדנציה שלו - יהיה ההתמודדות עם תקציב הביטחון

2תגובות

הנושא הראשון שעמו יצטרך להתמודד שר האוצר החדש, ולמעשה הממשלה החדשה כולה, הוא גיבוש תקציב המדינה וחוק ההסדרים. התקציב החדש צריך להיות מאושר בכנסת עד 100 יום מהקמת הממשלה החדשה - ואם לשפוט לפי ניסיון העבר, הנבחרים אוהבים לנצל את כל הזמן שעומד לרשותם. בשלב זה עדיין לא ברור אם התקציב יהיה ל-2015 בלבד, או שיגובש תקציב דו־שנתי גם ל-2016.

תקציב 2015 יאושר רק באוגוסט 2015, המועד שבו בשנה רגילה מאשרים את תקציב השנה הבאה (2016) - כך שתקציב דו־שנתי יחסוך לאוצר, לממשלה ולכנסת עבודה על שני תקציבים. עם זאת, בשל קוצר הזמן, קשה יהיה בתקציב דו־שנתי באוגוסט להכניס את סדרי העדיפויות של הממשלה החדשה. אישור תקציב 2015 בכנסת באוגוסט ותקציב 2016 בתחילת נובמבר יאפשר לאוצר עוד חודשיים וחצי לתכנון.

מוטי מילרוד

המבחן המרכזי של שר האוצר במסגרת אישור התקציב החדש - שהאופן שבו יתמודד עמו ישליך על כל הקדנציה שלו - יהיה ההתמודדות עם תקציב הביטחון. תקציב הביטחון, 16%–18% מתקציב המדינה, 6%–7% מתוצר המשק - גדל ב-2014 ב-7 מיליארד שקל בשל צוק איתן. בתקציב 2015, שאושר בכנסת בקריאה ראשונה בלבד, הוא היה אמור לגדול ב–6 מיליארד שקל. 1.7 מיליארד שקל הוכנסו לבסיס התקציב - ועוד 4.3 מיליארד הוספו בתוספת חד פעמית ("קופסה").

אלא שמערכת הביטחון טענה כי התוספת אינה עונה לדרישותיה, ותבעה תוספת נוספת של 5.6 מיליארד שקל. כלומר הגדלת תקציבה ב-2015 בסכום אדיר של 11.6 מיליארד שקל - ל-70.4 מיליארד שקל. אם שר האוצר החדש ייעתר לדרישה, או לחלקה, הוא יצטרך לומר על חשבון מה תבוא - חינוך, בריאות או תשתיות. בכל מקרה, תשובת השר תסמן את התפישה הכלכלית־חברתית שלו.

בדיוני התקציב יתמודד משרד האוצר גם עם יעד גביית המסים. זו אינה הכרעה משרדית־ביורוקרטית גרידא, אלא הכרעה מאקרו־תקציבית מהמעלה הראשונה. יעד גבוה יותר יאפשר סל הוצאות גבוה יותר לממשלה. ב–2014 גבתה המדינה מסים בסך 254.7 מיליארד שקל. בתקציב המדינה ל–2015, שנתקע עם הקדמת הבחירות, יעד גביית המסים נסגר באוקטובר ברמה שמרנית - 261.8 מיליארד שקל - 7.1 מיליארד שקל בלבד מעבר לסך הגבייה בשנה הקודמת.  

אין ספק כי בתקציב החדש יעד גביית המסים יהיה גבוה יותר, בשל המידע שהצטבר בינתיים. בין השאר, גביית מסים נאה בינואר ובפברואר, ותחזית צמיחה שעודכנה מ–2.7% ל–2.9%–3.0%. בנק ישראל סבור כי הצמיחה השנה תהיה גבוהה עוד יותר, 3.2%, ובשוק ההון מצפים אף לצמיחה של 3.5%–3.6% . לאור כל אלה, ההערכה כעת בקרב הגורמים הקובעים באוצר היא כי היעד המעודכן של גביית המסים ל-2015 יהיה גבוה ב–10 מיליארד שקל לפחות מהיעד שנקבע בתקציב הקודם ל-2015, ואולי אף יותר - מה שמשחרר לאוצר כ–10 מיליארד שקל, אולי יותר, בצד ההוצאות, ומחייב את בכירי האוצר להחליט להיכן ילך הכסף.

שר האוצר הבא ינסה מאוד להצליח במקומות שבהם תיכנן לרשום הישגים גם קודמו, יאיר לפיד, כמו פתרון מצוקת הדיור, צמצום הפערים בחברה והקטנת יוקר המחיה. חשוב מאוד שהוא יקדיש תשומת לב רבה עם תחילת כהונתו לבניית מערכת יחסי עבודה טובים מאוד עם ראש הממשלה, עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה והצוות הכלכלי שלו, וכמובן עם נגידת בנק ישראל. הצלחת האוצר תלויה בשיתוף הפעולה הזה.

משימה דחופה נוספת היא ביצוע שינויים אישיים בצמרת הגבוהה של המשרד, ובראש ובראשונה כמובן בעמדת המנכ"ל  - לאחר שהמנכ"לית יעל אנדורן התפטרה - ושיפור המוראל ועבודת הצוות הבין־אגפית במשרד. לאור לקחי השנתיים האחרונות, לבחירה נכונה של המנכ"ל הבא יש חשיבות רבה מאוד. האוצר זקוק לרענון, מבני ואישי, וחשוב מאוד כי בנושאים האלה ייעשו המהלכים הנכונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#