בנט הוביל רפורמות במכון התקנים וביבוא - אך ניצל רק מעט מהפוטנציאל שהיה לו - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנט הוביל רפורמות במכון התקנים וביבוא - אך ניצל רק מעט מהפוטנציאל שהיה לו

שר הכלכלה קידם שורה של קיצורי דרך לאישור רפורמות בקבינט יוקר המחיה, אך כמי שבניגוד לקודמיו היה משוחרר ממחויבות לתעשיינים - כהונתו היתה מאכזבת

9תגובות

לפני כשנתיים נראה היה שהתעלומה הגדולה של בחירות 2013, נפתלי בנט, יו"ר המפלגה הצעירה הבית היהודי, עשוי להיות הבשורה הגדולה שתפיח רוח חיים במפרשים הנפולים של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. בנט שינה את שם המשרד למשרד הכלכלה - ובכך נראה שנתן לכך את האות.

המשרד נחשב עשרות שנים לעושה דברם של התעשיינים, ללא קשר לצדק חברתי - אך הם מעולם לא היו המילייה שבו בנט התחכך או שממנו שאב את כוחו הפוליטי. בנט הגיע לתפקיד עם הון רב שעשה במו ידיו בעסקי ההיי-טק, ונראה שחש חופשי כציפור. לכן נראה היה שיוכל לנהל את המשרד לפי עדיפויותיו - ולא של התעשיינים.

בנט הגיע חמוש ברוח לחימה לקידום דברים כמו הורדת יוקר המחיה, עסקים קטנים, תעסוקה ותחרותיות. ההתחלה היתה מבטיחה, אך מהר מאוד האנרגיות תועלו לכיוונים אחרים, פוליטיים וביטחוניים בעיקר, ונראה היה שהרפורמות ירדו לעדיפות שנייה. אמנם היו לו הישגים יפים יחסית לקודמיו, אך לאור הפוטנציאל, כהונתו היתה מאכזבת מעט, מכיוון שהוא עשה עשירית ממה שיכול היה לממש.

תומר אפלבאום

עם זאת, על שמו רשומות שתי רפורמות חשובות ושורה של קיצורי דרך לאישור רפורמות נוספות בקבינט יוקר המחיה שבראשותו - שלהחלטותיו תוקף של החלטת ממשלה. הקבינט החליף דיונים ממושכים רצופי התנגדויות פוליטיות, ולא בהכרח ענייניות, סביב שולחן הממשלה.

מכון התקנים

באוגוסט 2013 העביר בנט בוועדת הכלכלה את הרפורמה במכון התקנים. בראש הוועדה אמנם עמד ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה), אך מי שיזם ודחף את הרפורמה היה ללא ספק שר הכלכלה.

הרפורמה נועדה לפרק את חסמי היבוא שהמכון אחראי להם. אלה כוללים בראש ובראשונה תקנים שנועדו להגן על התעשייה המקומית - ולא על הצרכנים - מפני יבוא בעייתי. חסם בעייתי אף יותר הוא הדרישה לשלם עבור בדיקות עמידה בתקן של מוצרי יבוא, אף שאלה עברו בדיקות תקן ונושאים תעודות ממכוני תקנים מובילים בעולם - בעלויות שמגיעות לעשרות אלפי שקלים ומהוות ללא ספק חסם יבוא בפני יזמים קטנים ובינוניים.

איפה זה עומד? הרפורמה התחילה, חלק מהתקנים הבעייתיים הוסרו ואחרים בתהליכי בדיקה לצורך הסרה. עם זאת, מדובר בחלק קטן מהתקנים. גם התאמת התקינה הישראלית במלואה לתקינה הבינלאומית נתקלת במקלות בגלגלים מצד מכון התקנים.

אף שמכון התקנים ומשרד הכלכלה הודיעו ש-90% מהתקנים הרשמיים הם בינלאומיים, מבקר המדינה מצא בדו"ח השנתי ל-2014, כי רק 5% אומצו כלשונם. לדבריו, "יישום מדיניות התקינה אינו תואם את רוח החוק, שנועד להסיר חסמי יבוא, להגביר את התחרותיות ולאפשר את שילובה של ישראל בשווקים הבינלאומיים. דבר זה עלול לפגוע בצרכן הישראלי הן בשל רמת המחירים המושפעת מכך והן בשל הצמצום במגוון המוצרים המיובאים".

עם החלפת הממונה על התקינה, בחודשים הבאים, המהלך עשוי לצבור תאוצה - תלוי כמובן בעמדת השר החדש במשרד.

היבוא

רפורמה חשובה נוספת שקידם בנט היא רפורמת היבוא, על בסיס המלצות של ועדה משותפת למשרדי האוצר והכלכלה בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג. הרפורמה משיקה לזו של מכון התקנים - ונועדה להסיר חסמי יבוא ולאפשר יבוא מקביל לתחומים שכיום נשלטים על ידי יבואן בלעדי.

המלצות ועדת לנג קבעו בין השאר כי ישראל תתאים את שיטת היבוא לנעשה במדינות המפותחות - משיטת פיקוח טרום יבוא לשיטה של יבוא על בסיס הצהרת יבואן שהמוצר המיובא עומד בתקנים ובדרישות, לצד פיקוח בשווקים. זאת, בכל הקשור למוצרים שאין מניעה בטיחותית או בריאותית להקל ביבוא שלהם.

עוד המליצה הוועדה כי משרד הכלכלה יתאם בין 37 רגולטורים האחראים כיום על היבוא בתחומם, כדי ששיקולים של תחרות, יוקר מחיה והתאמה לנעשה בעולם יילקחו בחשבון. רשות ההגבלים תפעל לקידום יבוא מקביל בכל מקום שתזהה כי יבואן בלעדי או דומיננטי מנסה לחסום יבוא מקביל. כמו כן, ישונה הרכב ועדות התקינה של מכון התקנים כדי לתת לאינטרסים הממשלתיים, כהגברת התחרות, משקל גבוה יותר.

זווית נוספת של רפורמת היבוא היא רפורמת הקורנפלקס, שלה אחראים בעיקר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, ומשרד הבריאות, ושמטרתה היא להקל על יבוא מוצרי מזון על פי קריטריונים זהים לאלה של ועדת לנג.

איפה זה עומד? ליישום ההמלצות הוקם צוות ייעודי, שבו נציג מאגף תקציבים, מנהל המכס, נציג משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד הכלכלה, והוכנה תוכנית יישום. לפני כשנה יצא מכרז במשרד הכלכלה למינוי ממונה על היבוא, שיהיה אחראי על היישום, והוא צפוי להתמנות בעוד כחודשיים, לאחר מכרז פומבי. 

באחרונה התקיים סבב פגישות מקצועיות עם נציגי 37 הרגולטורים במשק לקידום יישום המלצות, שבו נקבע כי כל רשות מוסמכת תציג לצוות בראשות לנג במהלך מארס 2015 את המיפוי של כל דרישות חוקיות היבוא - ותניח את היסודות לתוכנית העבודה והשינוי בהתאם להמלצות הוועדה. כל רגולטור יציג מיפוי כלל הדרישות ליבוא שבאחריותו, פערים ברגולציה מול המדינות המפותחות, מוצרים שבכוונתו להקל על היבוא שלהם ועקרונות לתוכנית העבודה לשינויי חקיקה שתוגש ביולי-אוגוסט לממשלה.

בכמה משרדים מתבצעת עבודה מתקדמת יחסית, בהם במשרד התחבורה, בנושא יבוא חלפים לרכב; ובמשרד הבריאות בנושא יבוא מוצרי מזון וקוסמטיקה.

הפטור החקלאי

את רפורמת הפטור החקלאי הובילו יחד הממונה על ההגבלים ואנשי בנט, ובהמשך גם ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה). היא נועדה לאכוף את חוק ההגבלים על משווקים שאינם חקלאים (סיטונאים). עד לשינוי החוק, הם יכלו לתאם מחירים, ולחצו על החקלאים מצד אחד ועל המחיר לצרכן מהצד השני.

איפה זה עומד? הרפורמה תיכנס לתוקף במארס 2015.

היטלי יבוא

באוגוסט 2013 אישר קבינט יוקר המחיה הצעה שהעלה בנט - לחייב את הרגולטור האחראי על היטלי יבוא לשקלל שיקולי תחרותיות ויוקר המחיה לפני המלצה להטיל היטל. כיום מחויב הרגולטור לשקול רק שיקולי מחיר ושיקולים הקשורים לחברה המבקשת את ההיטל המייקר מוצרי יבוא. ההחלטה נועדה להקשות על תעשיינים לחסום יבוא מתחרה בתואנות שוא.

איפה זה עומד? מתבצע.

רשות ההגבלים

בנט קידם בקבינט יוקר המחיה שורת הצעות לשינוי חקיקה לחיזוק רשות ההגבלים, שאיפשרו לתת לה כלים נוספים לפעולה, כמו עיצומים כספיים, או קבעו צורך להתייעץ אתה בהקצאת שטחי מסחר לקניונים חדשים.

איפה זה עומד? ההצעות אושרו.

ענף המלט

בנט העביר באישור מהיר בקבינט יוקר המחיה את הרפורמה בענף המלט. הוא לא הוביל אותה, אך העניק לה רוח גבית נחושה. כך, ביוני 2013 אישר הקבינט את המלצות ועדת המלט בראשות גל הרשקוביץ, שנועדו להכניס תחרות לענף. בנוסף, ביולי 2014 אישר הקבינט את ההצעה שיזם הממונה על ההגבלים, דיויד גילה, למכירת מפעל הר טוב של נשר למתחרה.

איפה זה עומד? המפעל עדיין לא נמכר והענף לא נפתח לתחרות.

כרטיסי דביט

באפריל 2014 אישר קבינט יוקר המחיה את רפורמת הדביט, שנועדה לאפשר לצרכנים לשלם בכרטיס חיוב לפירעון מיידי. את הרפורמה הובילו גילה והמפקח על הבנקים, ובנט העניק להמלצות את קיצור הדרך הממשלתי באישור בקבינט שבראשותו.

איפה זה עומד? המהלך עדיין לא בוצע, ונראה שבנק ישראל מעכב אותו בתקנות שפירסם באחרונה, שמחייבות הנפקת כרטיס חדש, במקום לאפשר לצרכן להשתמש בכרטיס קיים גם לתשלום מיידי.

הפחתת מכסים

בנט תמך ברפורמות להפחתת מכסים שהוביל האוצר על מוצרי מזון, טואלטיקה ומוצרי חשמל. בנוסף הוא הנהיג במשרדו חלוקת מכסות יבוא פטורות ממכס, תוך מתן עדיפות ליצרנים קטנים ובינוניים, כדי לקדם את התחרות. יבוא פטור ממכס הוא חלק מהסכמי סחר של ישראל, בין השאר עם האיחוד האירופי, שמאפשרים הכנסת מוצר בכמות מוגבלת ללא מכס.

חברות מובילות יכלו להתמודד על יבוא של מוצרים במיכסות ללא מכס, כמו אבקת חלב וגבינות. למשל תנובה, המהווה מונופול בגבינה צהובה, יכלה לזכות במכסה פטורה ממכס. המכסות הוגדלו - בתיאום עם האוצר - אך משרד הכלכלה לא איפשר לתנובה, לשטראוס ולטרה להתמודד בהקצאה.

איפה זה עומד? חלק מהמכסים הוקטנו, אך על מוצרים אחרים נותר עדיין מכס, חלקו גבוה יחסית. חלוקת המכסות מתבצעת, המבחר ברשתות השיווק גדל - ועל פי מקורות, מחיר הגבינות (גאודה) מתחיל לרדת.

ענף החלב

כדי לחזק מתחרים קטנים בענף החלב, בתיאום עם משרדי ממשלה אחרים הוסכם לקדם הקמת מחלבה או הרחבת מחלבה בינונית בתמיכת מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה.

איפה זה עומד? במשרד הכלכלה מגבשים את כללי המסלול הייחודי, כדי לפרסם אותו בקרוב.

חוק המזון

החוק קודם על ידי רשות ההגבלים בעיקר. בנט נרתם ליישם את החלק של משרד הכלכלה בחוק. במסגרת זו נחתמו התקנות שמחייבות את כל הקמעונאים הגדולים (כ-19) לפרסם את כל המחירים בסניפים שלהם באינטרנט, כדי שהצרכן יוכל להשוות את מחיר סל הקנייה האמיתי שלו מהבית.

איפה זה עומד? התקנות ייכנסו לתוקף בתחילת מאי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#