"אף אחד לא עוסק ברפורמה הנדרשת בענף החקלאות" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אף אחד לא עוסק ברפורמה הנדרשת בענף החקלאות"

בישראל מטרפדים כבר שנים כל ניסיון לרפורמה - שצפויה לחסוך לצרכנים הישראלים כ–2.2 מיליארד שקל בשנה

2תגובות

הרפורמה בענף החקלאות הוחמצה בממשלה היוצאת, וגם במערכת הבחירות הנוכחית אף מפלגה אינה מקדישה לנושא המרכזי הזה את המשקל הראוי. זאת, אף שהנצחת המצב הנוכחי מובילה לכך שהצרכנים הישראלים משלמים, על פי הערכות, כ–2.5 מיליארד שקל מיותרים בשנה על מזון טרי, במקום שסכום זה ישולם על ידי המדינה דרך משרד החקלאות.

מדו"ח OECD עולה כי הצרכן הישראלי משלם כ–2.2 מיליארד שקל מיותרים על פירות וירקות מדי שנה בגלל התמיכות העקיפות בחקלאות, שמנציחות חוסר יעילות. כמו כן, הצרכנים משלמים כמה מאות מיליוני שקלים נוספים בכל שנה על מועצות הייצור החקלאיות, שמבצעות עבודה שמשרד החקלאות אמור לבצע. המועצות ממומנות על ידי החקלאים, שמגלגלים את העלות למחירי הפירות והירקות.

בעולם נהוג להגן על חקלאים, אבל חלק משיטות התמיכה נחשבות לטובות וחלקן לגרועות. אלה שנחשבות לטובות מתמקדות בתמיכה ישירה בחקלאים פעילים, ומנגד סוגי התמיכה המזיקים מתמקדים במכסים על יבוא מתחרה ובניהול ופיקוח מחירים. בישראל, בולטת שיטת הניהול והפיקוח בענפי החלב והביצים, אך גם בתחום העופות קיים ניהול שמשפיע על הכמויות בשוק — ולכן גם על רווחי המגדלים והמחיר לצרכן.

הרפורמה בחקלאות צריכה להיות יוזמה משותפת בין־משרדית — שתהיה מסונכרנת עם יעדים כמו בריאות, סביבה וביטחון. בממשלה היוצאת הנושא הושאר לטיפולו של עובד אחד באגף התקציבים, שנבלם על ידי משרד החקלאות.

עו"ד חגית בולמש
עופר וקנין

המצב הקיים הונצח במשך שנים על ידי מפלגת העבודה, שכיום נכללת ברשימת המחנה הציוני, ושואפת לחזור ולקחת את משרד החקלאות לידיה. גם במחנה הציוני מודים שהתוכנית שמגבש מועמדם לתפקיד שר החקלאות — איתן ברושי, מזכיר התנועה הקיבוצית שהתברג למקום 18 ברשימה — אינה כוללת רפורמה במערכת התמיכות לחקלאים, כך שישנו חשש מבוסס שגם שר החקלאות הבא ישאף להנציח את המצב הנוכחי.

כל תוכניות הממשלה היוצאת לרפורמה בשוק המזון התמקדו במחירים ובתחרות בענף בלבד. הן לא כללו ראייה של מרכיבים נוספים שהמדיניות הממשלתית צריכה לפעול כדי לקדם — כמו אספקת מזון באמצעים יעילים, בריאות, ביטחון באמצעות עיבוד שטחים לאורך גבולות, עידוד חקלאות לא מזהמת ומסחר. לעומת התוכניות בישראל, התוכנית האירופית לתמיכה בחקלאות — בהיקף של כ–435 מיליארד יורו ל–2014–2020 — מתואמת עם תוכניות אירופיות בתחומי המסחר, הבריאות, הסביבה והפיתוח.

לפני כשנה הזמין הפורום הממשלתי לפתיחת התחרות בשוק החלב את עורכת הדין ד"ר חגית בולמש, מנהלת מחלקת הגבלים עסקיים במשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ, כדי שתציג ממצאי בדיקה שערכה בנושא. "כל משרד הציג משהו אחר, ולא נעשה מחקר על מה שקורה בחו"ל", אמרה אתמול 
בלומש ל–TheMarker.

"בדיוני הממשלה לא לקחו בחשבון שאי־אפשר לעשות הסדרה בתחום מסוים בלי ראייה מערכתית", אמרה בולמש. "לקחו ומיקדו את חוק המזון בצרכנות ובתחרות. משרד האוצר אומר שמה שמעניין אותו זה הורדת מחירים, ואף אחד לא הסתכל על השפעות רוחב נוספות, או על איך להתאים את התוכניות ליעדים אחרים של המדינה. מנגד, באירופה, ארה"ב וקנדה קיימת הסתכלות רחבה, שכוללת התחשבות בערכים לאומיים נוספים. ב–2014 התחילה התוכנית האירופית, שהתמודדה עם אותן בעיות שקיימות בישראל. היא הכירה בכך שהמשווקים והמתווכים הם בעלי הכוח, ואילו החקלאים הם החוליה החלשה. הם בנו תוכנית־על ענקית, שמסדירה את ענפי החקלאות והמזון", הוסיפה.

התוכנית האירופית לחקלאות ל–2014–2020 היא בעלת ראייה רחבה במיוחד, ומרבית הכספים בתוכנית — כ–320 מיליארד יורו מתוך 435 מיליארד — מושקעים בתמיכה ישירה בחקלאים. יעדיה המוצהרים הם הבטחת אספקת מזון על רקע משברים כלכליים ומשברי אקלים, הבטחת התחרותיות של הענף בעולם, שיפור מגוון המחירים לצרכנים ושמירה על הסביבה. כך, לדוגמה, חקלאות אורגנית מזכה את החקלאי בתוספת מימון ממשלתי.

אין תחרות אמיתית בין המחלבות הגדולות

לדברי בולמש, מבדיקת רפורמות שנעשו בעולם עולה כי יש כמה חסמים משותפים לענפי המזון ברחבי העולם — לדוגמה, חסמי רגולציה לכניסת שחקנים חדשים לענף בתחום הרשתות והספקים — ונדרשת חקיקה שתקדם יחסים הוגנים בענף, תוך חיזוק ספקים קטנים באמצעות עידוד התאגדותם מול רשתות. כמו כן, בחלק מהמוצרים יש יותר מדי מתווכים בין החקלאי לצרכן, שגורמים לניפוח מחירים.

לדבריה, בעוד חוק המזון הישראלי מתמקד באיסורים על יחסי קמעונאים וספקים גדולים, באנגליה ישנן הוראות מפורשות שקובעות מה מותר ומה אסור ביחסים בין קמעונאים וספקים קטנים ובינוניים, כולל גוף ליישוב סכסוכים.

קוד ההתנהגות הבריטי קובע, לדוגמה, כי תנאי התשלום לכל הספקים יהיו זהים וכי אסור להוריד ספק מהרשימה או לצמצם משמעותית את ההזמנות ממנו.

מדו"ח שפירסם האיחוד האירופי ב–2012 בנושא שוק החלב עולה כי הוא ריכוזי, וכי קיים חוסר איזון בין כוחם של החקלאים לכוחן של המחלבות והרשתות החזקות. לפי הדו"ח, המחיר מושפע גם מריכוזיות שוק רשתות השיווק, כשהרווחים הגדולים עוברים למחלבות ולרשתות הגדולות, ולא לחקלאים.

בולמש ציינה כי בישראל שולטות בשוק שלוש מחלבות — תנובה, שטראוס וטרה — אך אין ביניהן תחרות אמיתית. מכירת החלב מהרפתנים למחלבות מוסדרת על ידי הממשלה, הן במחיר והן בכמות. רפורמת הרפתות, שהוביל המנכ"ל היוצא של משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, עשויה להשתנות בממשלה הבאה, לאחר שכבר החלו לבחון אותה מחדש.

לדבריה, צעדים שננקטו באירופה כדי להתגבר על חולשתם היחסית של החקלאים, שמומלצים גם בישראל, כוללים צמצום חוזים ארוכי טווח בין חקלאים למחלבות, הקמת התאגדויות חקלאים, מתן היתרים לשיתוף פעולה בין מחלבות קטנות ועידוד שימוש של כמה רפתות במחלבה משותפת.

באיחוד האירופי מעודדים התארגנויות של חקלאים קטנים לחיזוק כוחם מול ספקים — מהלך ששר החקלאות היוצא, ח"כ יאיר שמיר (ישראל ביתנו), החל לקדם בישראל. הממשלה היוצאת גם הודיעה כי תתמוך בהקמת מחלבה חדשה, או בהרחבת פעילות מחלבה קיימת, כמו גד או הגולן. רבים מהצעדים שנקטה הממשלה היוצאת עסקו בהקלות ביבוא, ותוצאותיהם עד כה הן בעיקר הגדלת המגוון ובלימת עליות המחירים.

משרד החקלאות: לעבור לתמיכה 
ישירה ברפתנים — כמו באירופה

משרד החקלאות פירסם אתמול מחקר השוואתי לגבי מחירי החלב בישראל ובאיחוד האירופי. מהמשרד נמסר כי המחקר הוא חלק מבדיקת שרשרת העלויות של מוצרי החלב, וכי "ללא קשר למחקר, אנו גורסים כי התמיכה הנכונה בחקלאים צריכה להיות ישירה, אולם בשלב זה אין הערכה לגבי היקפה". כיום, התמיכה בחקלאים עקיפה, ומתבטאת בפיקוח מחירים ומכסים.

המחקר בחן את פערי המחירים בין ישראל לאיחוד האירופי, והעלה כי מחיר ליטר חלב שנמכר למחלבות גבוה בישראל ב–20–40 אגורות מבאירופה. לדוגמה, ב–2012 המחיר באירופה היה 1.8 שקלים לליטר, ובישראל 2.17 שקלים. עלות הייצור הממוצעת של ליטר חלב באיחוד היתה 2.02 שקלים ב–2011, לעומת 2.35 שקלים בישראל.

מסקנת המשרד היא שרפתנים אירופים מוכרים חלב בפחות מעלות ייצורו, אך הפער מקוזז על ידי תמיכות ישירות ממוסדות האיחוד — שתומך בייצור חלב בהיקף של כ–750 מיליון יורו בשנה. כשמתרגמים את חלקן היחסי של התמיכות, הן מגיעות לכ–22 אגורות לליטר חלב. בנוסף, חוות החלב באיחוד נהנו ממגוון של תמיכות נוספות, שהיקפן היה כ–9 אגורות לליטר. על פי משרד החקלאות, מחיר החלב הממוצע באיחוד האירופי, בתוספת תשלומי התמיכות, דומה למחיר בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#