ישראל ומצרים ינסו להכפיל את 
יצוא הטקסטיל המשולב לארה"ב 
ל-2 מיליארד דולר בשנה - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל ומצרים ינסו להכפיל את 
יצוא הטקסטיל המשולב לארה"ב 
ל-2 מיליארד דולר בשנה

היצוא מתבצע לפי הסכם קוויז, שנוער לחזק את השלום הישראלי־מצרי ■ ההסכם מבטיח למוצרי טקסטיל ממצרים פטור ממכס בארה"ב, בתנאי ש–10.5% מהתשומות לייצורם הגיעו מישראל

תגובות

במסגרת הפעילות להידוק היחסים בין ישראל למצרים, סיכמו אתמול שתי המדינות על הכפלת היצוא המשותף של טקסטיל לארה"ב, ממיליארד דולר בשנה ל–2 מיליארד דולר, בתוך שלוש שנים - כך אמר אתמול גבי בר, מנהל דסק מזרח תיכון ויו"ר משותף לפרויקט שיתוף הפעולה מטעם מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה.

מתוך יצוא זה, ישראל אחראית לתשומות בהיקף של 10%, במסגרת הסכם הקוויז (Qualifying Industrial Zones) בין ישראל, מצרים וארה"ב, שהשבוע מציינות המדינות עשור לכינונו.

"במסגרת אירועי העשור לקוויז, קיימנו ישיבה חגיגית בהשתתפות שני הצדדים ובנוכחות פקידים בכירים בממשל האמריקאי, שבה סוכם לפעול תוך מחויבות משותפת להכפיל את יצוא הטקסטיל המצרי לארה"ב  לכ-2 מיליארד דולר בתוך שנתיים עד שלוש שנים", אמר בר. "בנוסף, הוסכם לבחון הוספת ענפי תעשייה שבהם לשיתוף פעולה ישראלי־מצרי יש יתרון תחרותי, כמו מזון ופלסטיקה, ובכך להגביר את תרומת ההסכם לכלכלה המצרית, לתעשייה הישראלית וליחסי השלום בין ישראל ומצרים".

הסכם הקוויז, שנחתם בדצמבר 2004 ונכנס לתוקף בפברואר 2005, נועד לעודד שיתוף פעולה ישראלי־מצרי כדי לחזק את השלום באזור. ההסכם מאפשר ליצואני טקסטיל ממצרים, המשלבים במוצריהם תשומות מישראל בשיעור של 10.5%, ליהנות מפטור ממכס בארה"ב, בזכות העובדה שלמוצרים מישאל יש פטור ממכס בארה"ב, בניגוד למוצרים ממצרים. האמריקאים מכירים ב–14 אזורי תעשייה במצרים שמהם ניתן לייצא במסגרת הקוויז, ובהם יותר מ–150 מפעלים. התשומות הישראליות בכ–105 מיליון דולר כוללות בדים, כימיקלים, חומרי אריזה, קולבים ורוכסנים המיוצרים במפעלים שרובם בפריפריה.

בלומברג

אוהד כהן, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, אמר כי בשנים הראשונות לקיומו, הקוויז אמנם דרך במקום, ואולם בשנתיים האחרונות גבר העניין המצרי לפתח אותו כאמצעי לשיפור המצב הכלכלי. "ישנה הכרה במצרים שהקוויז יכול לשמש מנוע צמיחה", אמר. לדבריו, הכפלת היצוא תתבצע הודות להגברת מאמצי שיווק בארה"ב.

"ההסכם מסייע לתעסוקה במפעלים בפריפריה, במקומות כמו מגדל העמק, בית שמש, קרית מלאכי, אור עקיבא ויבנה", אמר כהן. "תעשיות אלה מעסיקות מאות רבות של עובדים והיצוא למצרים מבטיח את עבודתם ומאפשר להם להשתכר בכבוד על אף הקשיים הרבים בענף".

השבוע ציינו המדינות עשור לקוויז במג'יק, תערוכת הטקסטיל הגדולה בעולם שנערכת בלאס וגאס, בביתן משותף לישראל ומצרים ובמעמד נציגים רשמיים ממצרים, מישראל ומארה"ב.

על פי הערכות, פרויקט הקוויז מעסיק במצרים כ–280 אלף עובדים באופן ישיר ואלפים באופן עקיף. ממינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה נמסר כי יצוא התשומות הישראליות לקוויז במצרים, מהווה את עיקר היצוא הישראלי אליה, כך שהמאמץ להכפלת הייצוא יעמיק את החשיבות הכלכלית והמדינית של ההסכם שישמש מנוף להגברת הסחר ההדדי בין שתי המדינות. ב–2014, למשל, היה היצוא הישראלי למצרים כ–146 מיליון דולר, מתוכו יצוא לקוויז היה כ–105 מיליון דולר.

על רקע היעדר התקדמות להסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים, נשמרו יחסי השלום הישראלי־מצרי צוננים. דעת הקהל המצרית לא איפשרה לפתח יחסי מסחר ענפים. התוצאה היתה, שרובם המכריע של המגעים לשיתוף פעולה לא צלחו בשני העשורים האחרונים. המשטר החדש במצרים ידידותי יחסית לישראל, נוכח איומי הביטחון המשותפים, ואולם רצונו להימנע מזעזועים מיותרים גורם לכך שגם עתה שיתוף הפעולה הכלכלי ממוקד בקוויז בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#