"החקלאים מייצאים ומפסידים - העיקר לשמור על השוק הרוסי לשנים הבאות" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"החקלאים מייצאים ומפסידים - העיקר לשמור על השוק הרוסי לשנים הבאות"

יצואני תפוחי אדמה, גזר, צנוניות ופלפלים סופגים פגיעה אנושה מקריסת הרובל, בעוד מגדלי העגבניות נפגעים מיבול שופע שמוריד מחירים בישראל

תגובות

"אין משבר בחקלאות, יש בעיה בשוקי היצוא החקלאי - אירופה ורוסיה", אמר אתמול אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות החקלאים. "היצוא שנפגע הוא בעיקר של גזר, תפוחי אדמה, צנוניות ופלפלים. הפגיעה נובעת מהצפת השוק באירופה בסחורה מקומית ומהתמוטטות הרובל בכ–50%, בעוד רוסיה היתה המפלט של החקלאים שנתקלו בקשיים לייצא לאירופה".

לדברי וילן, התאחדות החקלאים מנסה בחודשים האחרונים לטפל בבעיה מול הממשלה כדי לתמוך בחקלאים, אך "אין ממשלה ואין עם מי לסגור דברים. אנחנו מדברים עם משרד האוצר, ולא מתקדמים. החקלאים צריכים רשת ביטחון לכיסוי עלויות ייצור, ונדרשת חלופה למגדלי הפלפלים, בעיקר בערבה ובחוף הכרמל".

לדבריו, השאלה המרכזית היא אם מדובר במשבר זמני שיסתיים בתוך שלושה חודשים, או במשבר מתמשך - ואין עליה תשובה. "להערכתי, לגבי מגדלי הפלפלים בערבה נראה שמדובר במשבר מתמשך, ולגבי שאר הגידולים, הם במשבר נקודתי. אם יהיה הסכם באוקראינה, יחסי רוסיה עם אירופה יופשרו - ותיפתר בעיית היצוא".

וילן הוסיף כי המשבר ביצוא מתורגם בחלקו להצפת השוק הישראלי באותם גידולים ולירידת מחיריהם לצרכן. בנוסף, יש השנה שפע ביבול העגבניות, שתורם להורדת מחיריהן בשווקים.

אלי הרשקוביץ

רכז החקלאות במועצה אזורית שער הנגב, חיים חרמוני, אמר כי "העונה רק התחילה, ואנחנו לא יודעים אם משקי הגזר נפגעו. בגלל מה שקרה ברוסיה, יש חשש גדול שהמחירים יהיו נמוכים. כרגע הם לא נמוכים ביחס לעונה הקודמת ברוסיה, אבל חקלאים הקטינו שטחי זריעה בגלל החשש מירידת מחירים דרסטית. כמו כן, מי שהחלקה שלו נפגעה מפגעי טבע, כמו ברד, לא זרע מחדש, בניגוד לעונות טובות שבהן מתבצעת זריעה נוספת".

לדברי חרמוני, הפגיעה המהותית ביותר היא ביצואני הפלפלים מהערבה. "שם זו מפולת רצינית מאוד. אצלנו הגידולים מעורבים - תפוחי אדמה, גזר, בוטנים, פרדסים ורפתות. אבל 90% מהגידול של מושבניקים בערבה זה פלפל ליצוא, ורובו לרוסיה".

לגבי מחירי העגבניות, הנמוכים יחסית, אמר חרמוני: "המחירים נמוכים בגלל היצע גדול מאוד ומבצעים ברשתות. באזור שלנו, רמי לוי פתח סניף חדש ליד נתיבות, והוא מוכר במחירים נמוכים מאוד. זה גורר את כולם למטה, והרשתות מפילות את זה על החקלאים".

אייל טואג

תחרות חדשה ליצוא לרוסיה - ממצרים

בקיבוץ עין השלושה הסמוך לרצועת עזה מגדלים חיטה, בוטנים, תפוחי אדמה, גזר, צנוניות, חמניות ואבטיחים. מרכז גידולי השדה במשק, יוחי קופלר, אומר כי מרבית התוצרת מיועדת ליצוא, שספג פגיעה מול אירופה ורוסיה. אירופה הוצפה בתוצרת מקומית לאחר ששערי רוסיה ננעלו בפניה, ואילו ישראלים שמיהרו להסיט יצוא לרוסיה נתקלו במשבר הרובל, שהקטין מאוד את כוח הקנייה הרוסי. "החקלאים מייצאים ומפסידים, העיקר לשמור על השוק הרוסי לשנים הבאות", אומר קופלר.

לדבריו, החקלאים נפגעים משערי המטבעות בכמה אופנים: אלה שבכל זאת מצליחים למכור באירופה נתקלים בהתחזקות היורו מול השקל. "זה כמעט לא קיים, כי האירופאים מאחסנים בקירור מה שהם יכולים, ומוכרים במהלך השנה", אומר קופלר. במקביל, לדבריו, היחלשות הרובל מול הדולר גורמת למצב שבו לרוסים קשה לשלם על מוצרי יסוד כמו תפוח אדמה וגזר, שלא לדבר על מותרות כמו צנוניות ופלפלים - "באלה השוק פשוט מת".

פרט לכך, נפתחה תחרות ליצוא הישראלי לרוסיה מצד מצרים, לאחר שהרוסים הורידו למצרים את המכס, והוא כיום 15%. "תוסיפו לזה כוח עבודה זול יותר במצרים, ואפשר להבין למה אנחנו בבעיה מולם", אומר קופלר.

בנוסף, לדבריו, התובלה הימית מתומחרת בדולרים, והתחזקות הדולר העלתה את ההוצאות. "אם לא די בזה", הוא אומר, "בישראל יש שנת שמיטה ויש בעיות. למשל, המדינה החליטה שאת כל החיטה מייבאים, ואילו החיטה הישראלית תשמש למאגרי חירום, ולאחר מכן מספוא לבהמות. זה אומר שהמחיר שמקבלים עליה נמוך מאוד".

במכון היצוא אמרו כי המשבר ברוסיה מעמיק את הירידה ביצוא החקלאי. מנובמבר 2014 ועד ינואר 2015 ירד היצוא החקלאי כולו בשיעור דולרי חד של כ–22% לעומת התקופה המקבילה, והסתכם בכ–390 מיליון דולר. מדובר בירידה רביעית ברציפות של הענף.

"כרגע אנחנו בתחילת עונת היצוא, המשלוחים קטנים והמחירים סבירים", אומר קופלר. "יצוא הצנוניות קרס, אבל אנחנו צריכים לשמור על השוק, לכן אנחנו שולחים אותן בהפסד. על כל טונה צנונית מפסידים 300–400 שקל. צימצמנו הוצאות ואין רווח. שאר הגידולים עדיין לא נמכרים בהפסד, אבל נראה שהם בדרך לשם. בחלק מהגידולים אנחנו בתוך הבור, ובחלק אנחנו מסתובבים מעליו".

אין מי שמפצה את החקלאים בשלב זה על הבעיות ביצוא ובשוק המקומי. בינתיים הם מנסים להתייעל, מפטרים עובדים, מפחיתים ברכש התשומות ומצמצמים שטחי גידול. קופלר סבור שהמדינה יכולה לסייע בדרכים כמו הקטנת מס מעסיקים על עובדים זרים, החזרת נקודות זיכוי על עובדים זרים, שירדו בינואר, והורדת מחירי המים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#