הודו תחייב יצואניות ביטחוניות מישראל להעביר אליה קווי ייצור - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הודו תחייב יצואניות ביטחוניות מישראל להעביר אליה קווי ייצור

השינויים בתקנות הרכש בהודו יחייבו הקמת מיזמים משותפים בהודו ■ שר הביטחון יעלון ידון בכך בביקורו השבוע

2תגובות

שינויי חקיקה בהודו מחייבים תעשיות ישראליות להעביר ייצור להודו, כדי לבצע בה מכירות. הודו נחשבת שותפה אסטרטגית ויעד יצוא ביטחוני מרכזי. היצוא להודו מגיע לכ–2.5 מיליארד דולר בשנה, מתוך יצוא בטחוני כולל בסך 7–7.5 מיליארד דולר.

יישום השינויים בהודו יחייב להעביר להודו ייצור של חלקים גדולים מהפרויקטים הביטחוניים, שכיום מתבצעים בישראל. לפי מקורבים לתעשיות הביטחוניות, הנושא יידון בפגישות שיקיים שר הביטחון, משה יעלון, בביקורו בהודו השבוע לרגל פתיחת הסלון האווירי במדינה. לדבריהם, חלקה של התעשייה האווירית (תע"א) ביצוא הביטחוני להודו הוא כ–45%, חלקה של אלביט כ–35% וחלקה של רפאל כ–20%.

החקיקה בהודו בנושא הרכש הביטחוני עברה שינויים בשנים האחרונות, מחובת רכש גומלין לחובת הקמת מפעלים משותפים. רפאל והתעשייה האווירית (תע"א) הקימו בשנים האחרונות מיזמים משותפים בהודו, במטרה לקדם את סיכוייהן בזכייה במכרזים. תע"א הקימה ב–2009 מיזם משותף עם החברה הפרטית טאטא, ורפאל הקימה ב–2010 מיזם משותף עם החברה הממשלתית בהרט אלקטרוניקס. שתי השותפויות אמורות היו לעסוק בפיתוח מערכות טילים עבור צבא הודו.

אייל טואג

"עד לפני שנה החוק ההודי חייב רכש גומלין בשיעור של 30% מהיקף המכרז הממשלתי", אמר דודו קינן, סגן יו"ר לשכת המסחר הודו־ישראל. לדבריו, חברה ישראלית היתה צריכה להראות שרכשה מספקים מאושרים. זה איפשר לעשות "אופסט בנקינג" - לרכוש מוצרים בהודו בכל שלב, לצבור את הרכישות, ובמעמד המכרז הממשלתי להציג אותן כרכש גומלין שכבר בוצע, גם אם לא היה קשר בין הרכש לפרויקט. עד אז זרים יכלו להחזיק 26% בלבד מחברה מקומית, והשותף ההודי בשאר המניות.

"באמצע 2014 ניתן אישור לזרים להשקיע עד 49% בחברות ביטחוניות בהודו", אמר קינן. ואולם לדבריו, לרכישות ממנה אין הכרה כרכש גומלין, אלא רק לרכישה ממיזם משותף שבו החברה הזרה מחזיקה עד 26%.

לדברי קינן, באוגוסט 2014 הודיעה הממשלה שמאוגוסט 2019 יותר מ–75% מהרכש של הודו יהיה מיוצר בה ("מייד אין אינדיה"). לכן חברות ישראליות מנהלות מגעים להקמת מיזמים משותפים שימכרו ישירות לממשלה ההודית. לדבריו, "להוראה עלולות להיות השלכות קשות על הייצור, העובדים וקבלני המשנה בארץ, אם חלק משמעותי מהעסקות יבוצע בהודו, במיוחד כשזו מהווה שליש מהיצוא הביטחוני של ישראל".

השותף לכאורה בפרשת השוחד חוזר

תע"א הודיעה אתמול על מיזם משותף חדש עם חברת אלפא דיזיין טכנולוג'יס לייצור ושיווק בהודו של מטוסים קטנים ללא טייס (מיני מל"טים) ממשפחת Bird Eye. המל"טים ייוצרו בהודו בתמיכתה של התעשייה האווירית, לטובת זרועות צבא וביטחון בתת היבשת ההודית.

פוטנציאל המכירות הרב שנתי המוערך לתע"א הוא עשרות מיליוני דולרים. הסכום מתוסף לעסקות בהיקף רב־שנתי של מיליארדי דולרים של תע"א בהודו.

על פי הסכם שיתוף הפעולה, הייצור יתבצע בהודו והשיווק במשותף. אינטגרציה של מערכות נוספות, בדרך כלל לתצפית וריגול, תתבצע על ידי אלפא בתמיכת תע"א.

"זרועות הביטחון בהודו מציבות כיום רף דרישות גבוה ביותר בפני החברות המציעות את מערכותיהן למדינה", אמר יוסי וייס, מנכ"ל תע"א. "אין ספק שתע"א ממוצבת היטב בשוק הזה ומציגה מגוון יכולות טכנולוגיות ועסקיות שמאפשרות לה להצליח בהתמודדות מול המתחרים. במקביל, אנו פועלים כדי להרחיב את שיתופי הפעולה עם חברות ממשלתיות ופרטיות בהודו בתחומים שונים, ואני מאמין כי צורת העבודה הזאת תתרום רבות להעמקה נוספת של הקשרים בין הצדדים".

אלפא היא חברת פרויקטים ביטחוניים המפתחת ומייצרת תתי מכלולים ומערכות צבאיות על פי הגדרת הלקוח. עיקר כוחה הוא בקשר החזק שלה לחברות ביטחוניות ישראליות. החברה נמצאת בבעלות פרטית של כמה משקיעים, כשחלק מההון שלה מגיע דרך גורם מקשר מסודהיר (באני) צ'אודרי, סוחר הנשק.

צ'אודרי התפרסם בישראל ב–2009 כמי שהיה קשור לכאורה לפרשת השוחד לכאורה של תע"א בהודו. החברה נחשדה כמי שבעזרת צ'אודרי זכתה במכרז מערכות טילים בהיקף של 1.3 מיליארד דולר לחיל הים ההודי.

חקירת שירות הביון ההודי העלתה חשדות לכאורה לתשלומים שהיטו את ההחלטה לטובת תע"א. תע"א וצ'אודרי הכחישו את הפרסומים. החשדות לא הפריעו לתע"א להשתתף במכרזים בהודו. צ'אודרי עזב את הודו ומתגורר בבריטניה. בין השאר היה צ'אודרי בעל מניות באירונאוטיקס ובסולתם. על פי מקורות מקורבים לתעשיות הביטחוניות, הקשר הישראלי של צ'אודרי נשמר לאורך השנים.

כיפת ברזל תוצג בהודו

במסגרת התערוכה תציג רפאל לראשונה בהודו את מערכת ההגנה לאוניות (כיפה ימית) C–DOME. המערכת מבוססת על טכנולוגיית מערכת ההגנה כיפת ברזל ונועדה לספק הגנה לאוניות ולמתקנים אזרחיים כדוגמת אסדות גז ונמלים.

בנוסף יוצגו בתערוכה מערכות ההגנה כיפת ברזל, להגנה מפני טילים ורקטות קצרות טווח, טיל סטאנר - המיירט של מערכת שרביט קסמים להגנה מפני טילים ורקטות לטווח הבינוני. בתערוכה תוצג לראשונה בהודו גם מערכת ספייס 250 - מערכת חימוש אוויר־שטח בעלת טכנולוגיית הנחייה מתקדמת המנחה את החימוש באמצעות ראש ביות אלקטרו־אופטי ומנגנון ביות המתבסס על השוואת תמונה.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי " הפרשנות לרגולצייה ההודית אינה נכונה, אנו מעריכים כי היצוא להודו יישאר כפי שהוא ואף נפעל להגדלתו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#