עידוד השקעות הון - הגרסה החברתית - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עידוד השקעות הון - הגרסה החברתית

המלצות הביניים לשינוי החוק לעידוד השקעות הון משקפות מעבר לחדשנות ופריון

תגובות

המלצות הביניים של הוועדה לשינוי החוק לעידוד השקעות הון בראשות מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, מבשרות על שינוי מבורך בתפישת הממשלה. יש בהן ניסיון לשנות את השיח הציבורי, ובמקום להתמקד בתחרות על משיכת השקעות מול העולם - להרחיב את מעגל הנהנים מהחוק, ולהביא בחשבון גם היבטים חברתיים.

כך, ההמלצות מבקשות להוסיף לחוק קריטריון של הוגנות - אם עד כה הקריטריון לקבלת הטבות היה שיעור היצוא של המפעל, כעת גם התמורה למדינה היא תנאי.

טוב לראות שסוף סוף מישהו בממשלה התעורר והחליט למדוד את יעילות ההטבות שמקבלות חברות תעשייה מכוח החוק לעידוד השקעות הון, ואת תרומתן למשק. בוועדה היתה הסכמה גורפת על עיקרון זה, והוחלט כי לצורך השמירה עליו ייקבעו מנגנוני בקרה, שיבחנו את יישום החוק לאורך זמן.

תומר אפלבאום

אחת מההמלצות הביניים החשובות ביותר קובעת כי מינהל הכנסות המדינה יבצע מחקר על התועלת שנבעה מההטבות המס שניתנו לחברות בחמש השנים האחרונות. בנוסף, הכלכלן הראשי, בשיתוף משרד הכלכלה ואגף התקציבים, יבצע ברמה שנתית ורב־שנתית ניתוחי יעילות על בסיס קריטריונים אחידים, והערכת שווי משוקלל של התועלות והמחירים למדינה ממתן התמריצים.

לשם כך, הוא יגבש מדדי יעילות ותועלת למשק, והליכי בקרה עליהם. המדדים ישלבו תחומים כמו רמת הפריון, כניסת מט"ח, פיזור האוכלוסין, תעסוקה (מעגל ראשון ושני), השקעה במחקר ופיתוח ותרומה לתל"ג. ממצאי המחקרים יועברו לוועדת ההיגוי, לצורך הסקת מסקנות, גיבוש מחקרי המשך וייזום תיקוני חקיקה.

למדוד את היעילות

עשרות מיליארדי שקלים נשפכו עד כה על התעשייה בישראל, באמצעות הטבות מס ובמענקים, ואיש לא מדד את האפקטיביות שלהם. החברות הגדולות, שמעסיקות אלפי עובדים, נחשבו פרות קדושות שראוי ללכת לקראתן - העיקר שישאירו תעסוקה בישראל. בעת הקמת המדינה והתבססות התעשייה היה בכך היגיון, ואולם הזמנים השתנו, ואיש לא טרח לעדכן את התפישה בהתאם.

עד היום יש בכירים בשירות הציבורי ובמשק, חלקם חברי הוועדה, שסבורים, מנימוקים כלכליים, כי אין לגעת בהטבות של אותן חברות ענק. אך גם הם הסכימו שיש לבחון את יעילות ההטבות והשפעתן על המשק, ולבחון מחדש של הנושא בהתאם לתוצאות.

ההמלצות של הוועדה, הממוקדות בהטבות מס ולא במענקי השקעות, מאוזנות יותר מכל נוסח קודם של החוק - שידע כמה וכמה שינויים בעשור האחרון - ומותאמות לצורכי המשק העדכניים. בראשונה, יתייחס החוק לנושא הבוער במיסוי בינלאומי - רישום קניין רוחני. ההמלצות נועדו למשוך קניין רוחני לישראל באמצעות הטבות מס, מאחר שחברות משלמות מס לפי מקום רישום הקניין הרוחני שלהן. זהו אינטרס מובהק של רשות המסים.

החוק במתכונתו הנוכחית קובע כי כל חברה המייצאת מעל 25% ממכירותיה תהיה זכאית להטבת מס של 16% בפריפריה ו–9% במרכז הארץ, לעומת מס חברות רגיל של 26.5%. ואולם, ההמלצות החדשות מעניקות טיפול ממוקד לחברות קטנות ובינוניות, שבשנתיים האחרונות הפנימה הממשלה את חשיבותן לצמיחה מכלילה. ההמלצות מאפשרות לחברה המייצאת 10% בלבד להתחיל ליהנות מהטבות המס - תוך הבהרה כי החברות יידרשו להגיע ליעד של 25% יצוא לפחות בתוך שלוש שנים.

ההנחה היא שחברה שנאלצת להתמודד עם תחרות עולמית תהיה יעילה יותר מחברה שמתמודדת רק בשוק הישראלי עתיר הריכוזיות. ריכוזיות זו גורמת, בין השאר, לפריון נמוך בתעשייה ולמחירים גבוהים. הנחה זו זכתה לאישוש בפרויקט 200 פי 2 של משרד הכלכלה שהופעל בשנים האחרונות, במטרה לקדם יצוא של עסקים קטנים ובינוניים מהפריפריה. הפרויקט הוכיח שחברות קטנות שמתחילות לייצא נוטות להגדיל את הפריון והתעסוקה, ומכניסות חדשנות לעסק.

איזון לגבי חברות הענק

אף שתעשיינים ומקורביהם נוהגים להתנגד לשינוי ההטבות האוטומטיות לחברות הענק, שהטבות המס שלהן עומדות להגיע ל–10 מיליארד שקל בשנה, ההמלצות מאוזנות גם לגביהן. הן אמנם מרסנות את ההטבות האוטומטיות שלהן ויוצרות זיקה בינן לתועלת למשק, אך גם פותחות פתח לחברות ליהנות מיותר הטבות, בתנאי שיגדילו את תרומתן למשק.

ההמלצות מאפשרות לחברות הגדולות לקבל הטבה אוטומטית עד הכנסה של 400 מיליון שקל בשנה. מעבר לכך, ההטבה תותנה בתועלת למשק - מדד המורכב מתעסוקה, גובה שכר והשקעות, שלרוב מעידות על חדשנות. מה הוגן יותר מזה עבור הציבור, שמפסיד מכך שהחברות לא משלמות יותר מס? לא צריך להיבהל מאיומים של חברות לעזוב. גם כיל איימה בהעברת ייצור כשבוטלו הטבות המס שלה, ולא מימשה.

יש להצטער על חברות יעילות שיצמצמו ייצור ותעסוקה בישראל, אך יש לשקול אם עדיף לבסס את המשק על קומץ חברות גדולות, שמחזיקות את המדינה כבת ערובה - או על מאות חברות בינוניות וצומחות. ראוי שהמלצות אלה ישמשו מודל לממשלה הבאה, כך שתידרש לשיקולים כלכליים־חברתיים מורכבים כשהיא דנה ברפורמות ובחקיקה חדשה — כדי לתת משקל לצמיחה מכלילה, ולא רק לצמיחת המשק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#