המחצבות צפויות 
לשלם היטל נוסף של 
כ-200 מיליון שקל בשנה - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחצבות צפויות 
לשלם היטל נוסף של 
כ-200 מיליון שקל בשנה

ועדה בין-משרדית שהקימה הממשלה בנובמבר, בוחנת את גובה ההיטל והשימושים שייעשו בו, בהם התייעלות מגזר החציבה וצמצום הזיהום הסביבתי

תגובות

המדינה שוקלת לקבוע היטל נוסף על המחצבות, שצפוי להסתכם 
ב–200–400 מיליון שקל בשנה, כדי להבטיח שהציבור יקבל את התמורה הראויה מהשימוש הנעשה במשאב לאומי על ידי גופים עסקיים.

צוות בין־משרדי שהוקם לבחון את הסוגיה שוקל לקבוע היטל שישקף את הנזק הסביבתי של כל מחצבה ויהיה כמה שקלים לטונה חומר חציבה. הצוות ממשיך לקדם את הנושא על אף הבחירות הקרבות.

הצוות, בראשות המשרד להגנת הסביבה, הוקם לאחר שוועדת ששינסקי 2 לקביעת התקבולים למדינה מניצול משאבי טבע, הותירה את הטיפול בנושא להמשך.

אמיל סלמן

ועדת ששינסקי 2 קבעה רק כי קיימים רווחי יתר בפעילות הפקת חומרי חציבה, הנובעים מעלייה חדה במחירים בשל היעדר תחרות בשוק וקושי בפתיחת מחצבות חדשות. הוועדה קבעה כי על המדינה לשאוף לביטול רווחי היתר בשוק המקומי. "נכון לעת הזו, לא יוטל מס משאבי טבע על חומרי חציבה", קבעה ועדת ששינסקי 2. "אם בעוד כמה שנים תשתנה תמונת המצב, מוצע לבחון שוב את החלת מס רווחי יתר בענף המחצבות", הוסיפו בוועדה. מנגד קבעה הוועדה כי על המחצבות לשלם תמלוג שיורכב מהיטל סביבתי שיקבע השר להגנת הסביבה ומתשלומים לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שיחושבו לפי ערך הקרקע ונדירות המשאב.

הצוות הבין־משרדי, שהוקם על פי החלטת ממשלה מנובמבר, בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, כולל את נציגי החשבת הכללית ואגף התקציבים במשרד האוצר, לצד נציגי משרדי האנרגיה והמים והתחבורה וכן רשות מקרקעי ישראל.

הצוות מנסה לקבוע תג מחיר להשפעות הסביבתיות השליליות של המחצבות. אלה יכולות להתבטא בפגיעה בנוף, בזיהום, ברעש, ברעידות בסביבת המחצבה, עומס בכבישים הנובע מכך ש–25% מתנועת המטענים בישראל היא לשינוע חומרי הגלם, פגיעה בתדמית האזורים הסמוכים למחצבות, שמורידה את ערך הנדל"ן בסביבה וכן פגיעה במגוון הביולוגי.

עופר וקנין

בנוסף, הצוות מנסה לבחון את השימוש הראוי בכספים שיתקבלו מההיטל, בין השאר על בסיס ניסיון קרנות היטלים דומות במדינות אחרות.

על בסיס הניסיון בבריטניה (ראו תיבה), ההערכות הן כי היקף הקרן הייעודית שתוקם מכספי ההיטל שייגבה יהיה כ–200 מיליון שקל בשנה.

סכום זה ישקלל גם אזהרות מצד גורמים שונים, לפיהן ההיטל יגולגל במלואו למחיר חומרי החציבה לצרכן, כלומר, לממשלה ולציבור. בדיקה שנערכה במשרד האוצר העלתה, כי ההיטל ייקר את הבנייה בפחות מ–0.5%.

ארבע חברות חולשות על 80% מהענף

בישראל פועלות כ–50 מחצבות הפזורות ברחבי הארץ. התפוקה השנתית שלהן עבור משק הבנייה והסלילה נאמדת ב–57 מיליון טונה, מהם 32 מיליון טונה חצץ שנחצב בישראל, ו–10 מיליון טונה חצץ שנחצב ביהודה ושומרון; 9 מיליון טונה חול ו–6 מיליון טונה חומרים אחרים. כמחצית מכמות החצץ, שנמכר ב–20 שקל לטונה, משמשת לבניית כבישים.

המחצית השנייה של החצץ, שהוא איכותי יותר, נמכרת ב–30–35 שקל לטונה למפעלי החברות ליצירת מוצרים נוספים, בהם קורות, אספלט, בלוקים ומלט - המשמשים לבניית כבישים, גשרים ואתרי בנייה.

ענף המחצבות נשלט במשך שנים על ידי ארבע חברות, שפיר הנדסה, אבן וסיד (רדימיקס), מחצבי אבן והנסון ישראל. חברות אלה מרכזות כ–80% מתפוקת הענף בישראל וכ–60% מהתפוקה בשטחים ובישראל.

לארבע החברות בעלות גם על מפעלי המשך של חומרי החציבה, בהם מפעלי בטון ואספלט, ולחלקן מפעלים לחומרי בנייה. לעלות חומרי החציבה השפעה רבה על מחירי הבטון לתשתיות, והשפעה קטנה יותר על מחירי הדיור.

תוכנית תמ"א 14 לכרייה וחציבה למשק הבנייה והסלילה נועדה להבטיח את הביקושים לחומרי גלם לבנייה, ומציעה להרחיב את שטח המחצבות.

עלויות שינוע
לא ייכללו בהיטל

"בישראל יש 40–50 מיליון טונה של חומרי חציבה", אמר אוהד קרני, מזכיר הצוות וממונה קיימות בעסקים במשרד להגנת הסביבה. "להערכתי מדובר בהיטל שינוע מ–40 מיליון שקל ויגיע עד 400 מיליון שקל בשנה, כנראה במקום כלשהו באמצע", הוסיף. לדבריו, הפער בהערכת הסכום נובע מכך שעדיין לא הוחלט מה יהיה סכום ההיטל המדויק על חומר החציבה.

דן קינן

על המחצבות לא יוטל בנוסף מס רווחי יתר, כפי שהטילה ועדת ששינסקי על משאבי טבע אחרים. ההיטל יתוסף לתמלוג שגובה רמ"י - 4 שקלים לטונה חצץ - המהווה כ–80% מחומרי החציבה. התמלוג הוא תשלום שמועבר על השימוש במשאב בקרקעות המדינה לרמ"י, והוא אינו כולל היבט סביבתי.

המחצבות משלמות גם 40 אגורות לטונה לקרן לשיקום מחצבות. הקרן אחראית לשיקום כ–1,100 מחצבות נטושות - 500 בצפון, 455 במרכז ו–170 בדרום.

המודל הבריטי קבע היטל השקול ל–10 שקלים לטונה, הכולל גם את התמלוג. הצוות הישראלי בוחן ארבע שיטות לחישוב ההיטל. "נצליב ביניהן וננקוט במדיניות שמרנית", אמר קרני. "יש עלויות שלא נכניס לתחשיב הכולל, כמו נזקים הנגרמים משינוע חומרי חציבה. לדעתנו, לא נכון להכליל אותם בתקציב, כי אין הבדל משמעותי בין שינוע של חציבה למטענים אחרים", הוסיף.

השיטות כוללות בחינה של השפעת המחצבות על ירידת שווי נדל"ן סמוך אליהן. "בנוסף, עשינו הערכה של השפעות זיהום אוויר על פי נתוני פליטות במחצבות, מכיוון שמחקרים שמראים כמה זה גורם לתחלואה, לאובדן ימי עבודה ונזק למשק", אמר קרני.

במקביל פירסם הצוות קול קורא לציבור לקבל משוב לגבי הגובה והשימושים הראויים להיטל. הצוות פועל להשלים את עבודתו לפני הבחירות, כדי להציג את מסקנותיו לממשלה החדשה.

לאן יופנה הכסף?

עוד לפני שהוכרעה הסוגיה אם כל כספי הקרן שתוקם מכספי ההיטל ישמשו לנושאים סביבתיים או שחלקם יופנה ליעדים ממשלתיים נוספים, סימנו במשרד להגנת הסביבה כמה יעדים לכספי הקרן. בהם, קידום פרויקטים שמעודדים הפחתת שימוש בחומרי חציבה, כהתייעלות; עידוד שימוש בתחליפים לחומרי חציבה, למשל, מיחזור פסולת בניין - בישראל 4–6 מיליון טונה פסולת בניין בשנה, אולם רק כמיליון טונה ממוחזרים כתחליף לאגרגטים; הפחתת ההשפעות השליליות של המחצבות, בראשן זיהום אוויר, רעש ורעידות.

גם סוגיית השינוע עלתה על שולחן הצוות. "לפי תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 14), עוד 20 שנה צפוי מחסור חמור בחומרי חציבה במרכז הארץ, והשינוע שלהם יתארך", אמר קרני. "המשמעות היא שינועו הרבה יותר משאיות מהדרום ומהצפון למרכז, ואת זה היינו רוצים למנוע. למשל, על ידי הקמת תשתית מסילתית ממישור 
רותם למרכז הארץ. המסילה קיימת, אך אין תשתית פריקה וטעינה", הוסיף.

ניר כפרי

נתיבי ישראל: עלויות הפרויקטים יגדלו

חברת נתיבי ישראל הציגה לצוות את העלויות הכרוכות בהטלת ההיטל. במצגת של החברה נטען כי עלות חומרי החציבה היא כ–15% מעלות הפרויקטים. בתקציב שנתי של 7 מיליארד שקל לתשתיות, עלות חומרי החציבה עומדת על 1.05 מיליארד שקל.

לטענת נתיבי ישראל, כל עלייה של 1% במחיר חומרי החציבה מייקרת את הפרויקטים ב–10 מיליון שקל בשנה. לפיכך, אם יושת היטל של 5%, למשל, הוא יביא להתייקרות שנתית של 52.5 מיליון שקל בפרויקטים המתוכננים. לדברי נתיבי ישראל, המשמעות תהיה הוצאת כספי ציבור וירידה בכמות הפרויקטים שתוביל 
לפחות תחבורה ציבורית, ירידה בחיבור בין הפריפריה ופגיעה בבטיחות הנסיעה.

נתיבי ישראל הציעה כחלופה להטיל תמלוגים נוספים הקשורים לשיעור הפסולת המיוצרת במחצבה ולזיהום הסביבתי שהיא גורמת. מחצבה שתרצה להוזיל תמלוגים תשקיע בטכנולוגיות, והמשק ירוויח שיטות כרייה יעילות יותר, צמצום הזיהום באמצעות ציוד חדיש וניצול מרבי של חומרי הגלם במחצבות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#