כמו בפרשת "ישראל ביתנו": OECD יבדוק את תפקוד המערכת השלטונית בישראל - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמו בפרשת "ישראל ביתנו": OECD יבדוק את תפקוד המערכת השלטונית בישראל

מחר תגיע לישראל משלחת שתבחן את התנהלות מערכת המשפט והתקשורת בפרשות שוחד ושחיתות - כחלק מבדיקת ציות לאמנה למניעת שוחד בינלאומי

תגובות

משלחת של ארגון המדינות המפותחות (OECD) תגיע מחר לישראל כדי לבחון את מידת הציות של המערכת השלטונית לאמנה למניעת שוחד ושחיתות, שישראל חתמה עליה ב-2009 - ובכלל זה תיבחן גם התנהלות המערכת בפרשת ישראל ביתנו על הסתעפויותיה.

משלחת הבודקים שתגיע מורכבת מנציגי מזכירות הארגון, וכן מבודקים מאוסטרליה ומבלגיה. הבדיקה תתקיים לקראת גיבוש דו"ח מפורט, וייבחן במסגרתה כל נושא השחיתות השלטונית בישראל - אף שהאמנה עוסקת בשוחד עובדי ציבור בעסקות בינלאומיות.

"המשלחת תיפגש, בין השאר, עם נציגי המגזרים השונים, בהם ממשלה, תעשייה, תקשורת, עמותות, הצנזורה הצבאית וגורמים משפטיים", מסרו מקורות במשרד המשפטים. "מעניין אותה אם המדינה מטפלת בשחיתות ובשוחד, כל נושא ההגנה על חושפי שחיתויות, הצנזורה הצבאית, איך מתפקדת האכיפה, והאם מישהו נמנע מבדיקת שחיתויות שקשורות לשלטון. פרטי הפרשה האחרונה לא צפויים לעניין את המשלחת, אלא דרך הטיפול בה כפרשה גדולה של שוחד, שמערבת מספר רב של גורמים ", הם הוסיפו.

מערכת המשפט בישראל עסקה בשנים האחרונות באינטנסיביות בשחיתות שלטונית מקומית במגוון פרשות, כולל כאלה שמעורבים בהן בכירים, כראשי ממשלות ושרים לשעבר. ואולם, המערכת לא טיפלה בפרשות שבלב האמנה של שוחד שניתן לעובדי מדינה זרים. הכוונה, למשל, לשוחד כספי או שווה ערך, שניתן לקידום עסקות ייצוא.

אוליבייה פיטוסי

ב-2012 פורסם דו"ח השחיתות הבינלאומי, שקבע כי ישראל מדורגת במקום ה-34 מתוך 35 מדינות באותה שנה בכל הקשור לייצוא השחיתות, על בסיס אכיפת האמנה הבינלאומית למניעת שוחד בעסקות בינלאומיות. שלוש שנים לאחר שחתמה על האמנה, דורגה ישראל עם שבע מדינות נוספות בקטגוריה של אפס ביצועי אכיפה, שעיקרן - פתיחת תיקי חקירה נגד חברות ששיחדו גורמים זרים בחו"ל לקידום עסקיהן. גם בדו"ח מ-2013 חלקה ישראל את הקטגוריה של אפס אחוזי ביצוע עם מדינות כמו רוסיה, טורקיה ומקסיקו. ההערכה של עורכי המחקר היא, כי הוא מצביע על בעיות אכיפה - ולא על מצב של אחוזי שוחד אפסיים.

הדו"חות גובשו על ידי עמותת שקיפות בינלאומית ("אינטרנשיונל טרנספרנסי", שמפרסמת גם את מדד השחיתות העולמי), בתיאום עם ארגון ה-OECD. לפי הדו"חות, העובדה שאחרי שלוש שנים ישראל לא פתחה באף חקירה, מעידה על בעיית אכיפה מצד גורמים ממשלתיים. לצורך השוואה, ב-2012-2009 התגלו 320 מקרי שוחד בעולם, בהם 114 בארה"ב ו-83 בגרמניה.

בדו"ח מ-2012 הוזכרו פרסומים על פרשות שוחד לכאורה שנחקרו בהודו נגד חברות בטחוניות ישראליות, בהן תעש, שהכחישה מעורבות בשוחד. ואולם, בדו"ח צוין כי אף אחת מהחקירות לא הובילה להגשת כתבי אישום בישראל.

ב-2010, דרש משרד הביטחון מיצואניות בטחוניות לחתום על התחייבות לאי-מתן שוחד בחו"ל, ודרש מהן לאמץ וליישם תוכניות ציות למאבק בשוחד, עד ל-31 בדצמבר 2011, כתנאי מוקדם לקבלת רישיונות לשיווק ולייצוא. משרד הביטחון דיווח, כי יותר מ-80% מיצואנים אלה התחייבו ליישם תוכניות ציות למאבק בשחיתות.

טלי מאייר
אוליבייה פיטוסי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#