"אם בכירי הכלכלה יעבירו את המסר ביפן - כל השוק יסתכל לכיוון ישראל"

הבדלי המנטליות בין יפן ההיררכית והנוקשה לבין ישראל הפמיליארית וחובבת המעקפים עדיין מהווים מכשול מסוים, וכך גם התלות היפנית בנפט ממדינות המפרץ - שלא ישמחו לשמוע על התחממות היחסים

אורה קורן
אורה קורן

ביקורו בישראל של ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, בשבוע שעבר היה שיאו של מאמץ ישראלי להדק את היחסים האסטרטגים בין המדינות, כשהכלכלה מהווה אחד האמצעים לכך. "מבחינת ישראל, אף שיפן היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, שיתוף הפעולה הכלכלי הוא בעיקר אמצעי להשגת מטרות פוליטיות ואסטרטגיות", אמר מקורב ישראלי להכנת הביקור.

רות כהנוב, שגרירת ישראל ביפן, אמרה כי מבחינת יפן, לביקור בישראל - שהיה חלק מביקור אזורי במצרים, ירדן והרשות הפלסטינית - היו שתי מטרות: לחזק את מעמדה של יפן כתורמת לשלום וליציבות במזרח התיכון (יפן אף קראה לחידוש שיחות השלום ולהימנעות ממהלכים חד צדדיים) וקידום שיתוף הפעולה הכלכלי, המדעי והטכנולוגי. לדברי כהנוב, "זה משתלב במדיניות היפנית להמרצת הכלכלה, שקוראת לפתיחות גדולה יותר של יפן ושל חברות יפניות לשיתופי פעולה עם מרכזי חדשנות טכנולוגיים. ישראל נתפשת כמרכז חשוב בתחומים שמעניינים את יפן - סייבר, טכנולוגיית המידע, בריאות וחלל". עוד אמרה כהנוב כי בביקור נתן למעשה השלטון ביפן את ברכתו לעשיית עסקים עם ישראל.

אבה ומשלחתו בכותל המערבי צילום: אי־פי

לחיזוק הפן הכלכלי של הביקור התלוותה לראש ממשלת יפן משלחת עסקית חסרת תקדים - הן במספר חברות הענק שנכללו בה, והן בדרג הבכיר של נציגי החברות ששוגרו לישראל. כך, כללה המשלחת את נשיאי פוג'יפילם, NEC ופנסוניק, לצד סגני נשיא של מיצואי ומיצובישי. במשלחת השתתפו גם נשיא מיצובישי כימיקלס, נשיא איטושו טכנולוג'י ונצ'רס, יו"ר חברת ההנדסה JGC, יו"ר ונשיא יצרנית המזון והמשקאות האלכוהולים צ'ויה, יו"ר ונשיא יצרנית הסאקה קאטוקיצ'יבי ונציג בכיר מבנק מיצוהו, מהבנקים הגדולים ביפן.

מלבד רצונה של יפן לחזק את מעמדה בעולם, מאחורי הביקור יש גם אינטרס בצמצום פערים טכנולוגיים בתחומים שבהם יש לישראל יתרון.

לישראל יש עניין בפיתוח ושימור קשרים טובים עם יפן כמעצמה עולמית, בייחוד לאור מעמדה במזרח התיכון ובמוסדות הבינלאומיים. ישראל מעוניינת שיפן תבין את עמדותיה ותקבל חלק מתפישותיה המדיניות והאסטרטגיות. מלבד העניין הישראלי בקולה של יפן באו"ם, ישראל עשויה להפיק תועלת מהקרבה היפנית למדינות ערביות ואיסלאמיות, כגון איראן. שיתוף הפעולה בין הממסדים הביטחוניים של שתי המדינות, אשר ניתן לו פומבי בביקור, מעיד גם על אינטרסים משותפים נוספים כמו המאבק בטרור האיסלאמי ובאיומים אסטרטגיים. כמו כן, לישראל עניין בטכנולוגיה המתקדמת של יפן ובהגדלת הייצוא אליה, כחלק ממדיניות הישראלית לגיוון במקורות הסחר.

כל אלה באו לידי ביטוי בהודעה המשותפת שפורסמה בתום ביקור המשלחת היפנית, אשר לפיה בירך ראש הממשלה היפני שינזו אבה על "התוכנית לחיזוק היחסים ושיתוף הפעולה הכלכלי עם יפן", שאושרה בראשית החודש על ידי ממשלת ישראל. שני הצדדים הדגישו את הצורך בקידום שיתוף הפעולה הביטחוני באמצעות חילופי משלחות של הממסדים הביטחוניים של יפן וישראל.

בנוסף, הביעו הצדדים עניין בהידוק שיתוף הפעולה הכלכלי בתחומי האנרגיות המתחדשות, הסייבר, הסחר, ההשקעות, המדע, הטכנולוגיה והתיירות (ובכלל זה טיסות ישירות והסדרי עבודה). כדי להבטיח שהידוק היחסים יימשך, הוסכם על קידום תוכנית לביקורם בישראל של 500 מנהיגים צעירים מיפן בשלוש השנים הקרובות.

ראש הממשלה נתניהו דן עם אבה בסוגיות אזוריות והשניים אישרו את מחויבותם להמשיך ולפעול בשיתוף פעולה הדוק למען שלום ויציבות באזור.

ההודעה המשותפת שפורסמה בתום הביקור משקפת את האינטרסים ההדדיים. לפיה, ראש הממשלה אבה בירך על "התכנית לחיזוק היחסים ושיתוף הפעולה הכלכלי עם יפן".

בשנים 2013 ו-2014 מדובר על חודשים ינואר-נובמבר; הנתונים באדיבות מכון הייצוא

יפן זקוקה לחדשנות כדי לשמור על מעמדה

הן בישראל והן ביפן מסכימים כי בתחום שיתופי הפעולה הכלכליים ישנו פוטנציאל עצום, שהתבזבז במשך עשרות שנים. שני הצדדים אמרו אתמול כי היחסים העסקיים בין המדינות החלו להתחמם בשנה האחרונה, אך הם עדיין רחוקים מלממש את מלוא פוטנציאל זה. הדחיפה הגדולה באה מכיוון יפן, אשר הבינה כי אם לא תשלב בתעשייה את פיתוחי ההיי־טק הישראלי - כמו שעושות השכנות הודו ודרום קוריאה - תיוותר התעשייה היפנית מאחור בתחרות העולמית. עם זאת, שיתוף הפעולה עדיין מהוסס בשל החשש מתגובתן של מדינות כגון איראן וסוריה, אשר בהן יש ליפן אינטרסים כלכליים כבדי משקל, כמו השקעות עתק בתעשיית האנרגיה. בנוסף, איראן היא עדיין מקור אנרגיה חשוב עבור יפן.

מקורב למשלחת היפנית אמר כי החרם האיסלאמי עדיין משפיע על חברות יפניות: "ישנו חשש מסוים, אבל זה מתחיל להשתנות". כתוצאה מכך, חברות יפניות מתחילות לבדוק אפשרויות בישראל, אך החברות הגדולות במדינה אינן מפרסמות זאת ברבים. מקור עסקי בישראל אמר כי השינויים ביפן איטיים ונמשכים זמן רב.

היו כמה וכמה חברות ישראליות אשר ניסו לחדור לשוק היפני, אך נסוגו כעבור כמה שנים מאחר שלא השיגו את יעדיהן. "יפן נמצאת כבר עמוק בשלב ההכנות לאולימפיאדת 2020", אומר המקור, "אולם חברות ישראליות לא הצליחו לקבל נתח מההשקעות או להשתלב בהכנות, אף שיש להן את הידע והניסיון המתאימים לכך". לדבריו, אחד המכשולים בדרך לשיתוף פעולה בין המדינות הוא ההיבט התרבותי: ישראלים ויפנים מתקשים להבין את הבדלי המנטליות והתרבות. בנוסף, תהליך קבלת ההחלטות בחברות יפניות ממושך מאוד משום שהוא מתבצע בכפוף להיררכיות נוקשות - דבר שמעכב את שיתוף הפעולה בעיני היזמים הישראלים, הרגילים לחשיבה מהירה ולא פעם מבצעים "מעקפים" להשגת יעדיהם. שיטות אלה לא מתקבלות ביפן, מציינים ישראלים הפועלים במדינה.

עם זאת, ישנן חברות ישראליות אשר הצליחו להיכנס ליפן, ובהן ישקר, אפלייד מטריאלס, לומניס, גניר, פלסן סאסא, גת, ג'י.אי.מדיקל סיסטמס, גן שמואל מזון, מרשל איזוטופ ו–CMD טכנולוגיות.

מקור ישראלי המעורה בקשרים שבין המדינות אמר כי "חלק מהחששות וזהירות־היתר של יפן עדיין קיימים ברקע. מצד שני, העניין בישראל כמקור לטכנולוגיות חדשניות מתגבר. יש חברות יפניות המשקיעות בישראל. תמיד יהיו חששות מתגובת מדינות ערביות ואיסלאמיות, יש ביפן שמרנות וגישה שאומרת שלא משנים הכל בבת אחת. היפנים ידועים בזהירות שלהם".

כדוגמה לשינוי שמתרחש ציין המקור כי באחרונה רכשה הענקית היפנית Rakuten את חברת Viber הישראלית, בעסקה ששווייה הוערך ב-950 מיליון דולר. באוקטובר דווח על עסקה נוספת, בהיקף של כ–320 מיליון דולר, כאשר החברה היפנית Kurita Water Industries רכשה חברה ישראלית לטיפול במים.

עסקים מתחת לרדאר

הקרירות בין יפן לישראל החלה במשבר האנרגיה העולמי ב–1973, אז גילתה יפן כי היא תלויה באספקת נפט ממדינות ערביות ואיסלאמיות. השבתת הכורים הגרעיניים בצונאמי של 2011 רק חיזקה את החשש היפני מפני התנתקות מספקיות האנרגיה שלה במפרץ הפרסי. כיום, חברות יפניות אשר מייבאות נפט ליפן ממדינות ערביות ואיסלאמיות מסרבות לכל פרסום הקשור ביחסי ידידות עם ישראל - "אף כי מקצתן החלו לבחון אפשרויות לרכישת טכנולוגיה ישראלית, הן עדיין עושות זאת מתחת לרדאר התקשורתי", מציין מקור הבקי בתחום.

"רצינו שהמשלחת היפנית תכיר את הצד הישראלי", אמר ל–TheMarker נציג מטעם מכון היצוא (ג'טרו) היפני בישראל. "אני חושב שאנשי העסקים קיבלו רושם טוב לגבי סביבת העסקים בישראל", הוסיף. לדבריו, "אין ספק שיש הרבה מאוד פוטנציאל לשיתוף פעולה. אנחנו יודעים על עלייה דרמטית בהתעניינות היפנית בישראל בשנה האחרונה. אנחנו עוזרים בעיקר לחברות קטנות ובינוניות שפונות אלינו, אם כי ישנן פניות גם מחברות גדולות. עיקר העניין הוא בטכנולוגיה הישראלית ובשילובה בתעשייה היפנית. אם בעבר הפעילו החברות גורם ישראלי שיגשש עבורן, היום הן כבר מגיעות בעצמן. הן מכינות שיעורי בית, יודעות בדיוק באיזה תחומים הן מעוניינות ואיזה חברות הן רוצות לפגוש".

לפי הנציג, התחומים המובילים בהתעניינות מצד חברות יפניות הם ביוטכנולוגיה, טכנולוגיית המידע, אבטחה וסייבר. "כשנציג צ'ק פוינט הרצה במהלך הביקור, אנשים העדיפו להישאר ולהקשיב גם אם הדבר גרם להם לאחר ליעד הבא שלהם", הוסיף.

בישראל היו גורמים אשר הביעו מורת רוח מכך שחברי המשלחת היפנית לא נענו לבקשות לקיום מפגשים עסקיים של חברה מול חברה, כמקובל באירועים מסוג זה. נציג ג'טרו אמר בתגובה כי הדרג שהגיע במשלחת לישראל בכיר מדי למפגשים מסוג זה. "הגיעו יו"רים, נשיאים ומנכ"לים של חברות - הם לא משתתפים במפגשים כאלה, אלא רק מנהלים מדרג הביניים", אמר. "עם זאת, אם בכירים אלה יעבירו את המסר ביפן - כל התאגיד יסתכל לכיוון ישראל".

באשר לאינטרס היפני אמר הנציג כי "היפנים אמנם מתקדמים במחקר ובפיתוח, אולם הם נמצאים בתחרות קשה מול קוריאה וסין שעושות עבודה נהדרת. קיימת הבנה שנדרש שילוב של טכנולוגיה ישראלית כדי לעמוד בתחרות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת יפן, שינזו אבהצילום: רויטרס

עלייה ביצוא סחורות מישראל ליפן

על פי נתוני מכון היצוא, היקף הסחר של ישראל ויפן הסתכם בשנת 2013 בכ–1.8 מיליארד דולר, ירידה של כ–29% לעומת 2012, שבה הסתכם הסחר בכ–2.5 מיליארד דולר. יצוא הסחורות של ישראל ליפן רשם במהלך 2013 ירידה של כ–13% להיקף של 671 מיליון דולר, בעוד יבוא הסחורות רשם ירידה מהותית של כ–36% להיקף של 1.1 מיליארד דולר.

בחודשים ינואר־נובמבר 2014 חלה עליה בסחר בין המדינות. במהלך תקופה זו גדל היקף הסחר בשיעור של כ–9% והסתכם בכ-1.75 מיליארד דולר, זאת לעומת 1.6 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בסחר מוסברת בעקבות גידול הן ביצוא והן ביבוא הסחורות במהלך תקופה זו. היצוא רשם עלייה של כ–10% והסתכם בכ–673 מיליון דולר והיבוא עלה בכ–8%, להיקף של כ–1.1 מיליארד דולר.

נכון לשנת 2013, יפן היא שותפות הסחר ה–14 של ישראל, ומדורגת במקום ה–13 כמקור לייבוא וכיעד הייצוא ה–19.

ביקורו של שינזו אבה בישראל התקיים בהמשך לביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביפן במאי האחרון. כמו כן, ביוני ביקר בישראל שר הכלכלה היפני אשר נשלח על ידי אבה בראש משלחת של אנשי עסקים. לפני כחודשיים יצאה מישראל משלחת בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, הראל לוקר, אשר כללה נציגים של ראשי המשק הישראלי, הממשלה, הארגונים הכלכליים והאקדמיה.

המשלחת ביקרה בטוקיו, קיוטו ואוסקה, וקיימה שורה של אירועים כלכליים ופגישות לחשיפה ממוקדת של שני הצדדים לשיתופי פעולה עסקיים. במהלך ביקורו של אבה בישראל בשבוע שעבר נערך סמינר עסקי שיזם מכון היצוא היפני (ג'טרו) בישראל. בסמינר השתתפו לצד המשלחת הכלכלית היפנית גם עשרות אנשי עסקים ישראלים בכירים, בהם נציגים מהחברות מובילאיי, ריוואק, ורטקס, טבע, אינטל, נייס, צ'ק פוינט ו–IBM. המשלחת ביקרה גם בתערוכת חדשנות ישראלית שהוכנה על ידי מרכז התעשיה הישראלית למחקר ופיתוח (מתימו"פ) 
במשרד הכלכלה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ