סערה במשמר העמק: הקיבוץ הפסיד 140 מיליון שקל בעסקות מט"ח - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

סערה במשמר העמק: הקיבוץ הפסיד 140 מיליון שקל בעסקות מט"ח

ההפסד נובע בין השאר מעסקות גידור שביצע המפעל הקיבוצי תמה 
כדי להתגונן מפני תנודתיות בשערי המטבע ■ מנכ"ל המפעל: "הדברים לא מדויקים, אני מעדיף לא להגיב"

64תגובות

חברי קיבוץ משמר העמק זומנו באחרונה לאסיפה שבה התבשרו כי מפעל תמה שבבעלות הקיבוץ, המייצר יריעות ורשתות ניילון, הפסיד 140 מיליון שקל בעסקות פיננסיות. הידיעה הכתה בהלם את חברי הקיבוץ, הנהנים בכל שנה מבונוסים נדיבים מהמפעל המצליח - כך מסרו מקורות בתנועה הקיבוצית.

לדבריהם, ההפסד נבע בין השאר מעסקת גידור שאותה הוביל גזבר המפעל, האחראי על הניהול הפיננסי שלו. בעקבות ההפסד הועבר הגזבר מתפקידו.

חברות בורסאיות מדווחות תקופתית על רווחים או הפסדים הנובעים מעסקות גידור. נדירה יותר היא ההצצה לתוצאותיהן של חברות פרטיות, כמו תמה, שבבעלות הקיבוצים משמר העמק (75%) וגלעד (25%). המפעל משווק את מוצריו בישראל ובעולם בהצלחה רבה, ולפי הערכות מכירותיו מסתכמות בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה. הוא מנוהל בידי דורי יבזורי, בן קיבוץ משמר העמק, והצמרת הניהולית שלו מורכבת ברובה מחברי המשק.

יבזורי, אמר בתגובה: "הדברים אינם מדויקים, ובכל מקרה אני מעדיף לא להגיב ולהשאיר את העניין בין ההנהלה לבעלים, מאחר שמדובר בחברה פרטית".

ד"ר אבישי טייכר

רכבת ההרים של המטבעות בעולם מחייבת יצואנים לגדר עסקות כדי להימנע מהפסדים הנובעים מהיחלשות מטבע המסחר שלהם, דולר או יורו. היא גם מחייבת אצבע על הדופק לזיהוי תפניות בשער המטבע. הנושא עולה מחדש לכותרות בימים אלה בשל התחזית להיחלשות נוספת של היורו. אמנם רק כ–33% מהיצוא הישראלי מתבצע ביורו, אך גם עליו יידרשו יצואנים להגן כדי לשמור על רווחיות.

ההגנה נעשית באמצעות עסקות גידור, שנועדו להבטיח תמורה גבוהה יחסית בשקלים במקרה של היחלשות המטבע הזר שבו מתבצעת העסקה. ליצואנים לשוק הדולרי יש ניסיון עשיר בתחום, במיוחד מאז פרוץ המשבר הכלכלי העולמי ב–2008. לצד כלי הגידור הפשוטים יחסית, המבטיחים שער מטבע קבוע, נוספו כלים מורכבים ומסוכנים שנרקחו בידי גופים פיננסיים בחו"ל. אלה מזכירים במורכבותם את הכלים הפיננסיים שהובילו למשבר הכלכלי העולמי. אחד מהם הוא שיטת הגידור בפמן, הנפוצה יחסית בישראל.

שינויי הערך של המטבעות בעולם מציבים אתגר משמעותי ליצואנים. היחלשות גדולה של הדולר פירושה מכה קשה ליצוא הישראלי, מאחר שהיצואן מקבל פחות שקלים על כל דולר שבו הוא מוכר את מוצריו. מאחר שהמשכורות והתשלומים הקבועים ניתנים בשקלים, מדובר בירידה ברווחיות.

עד אמצע 2014 התחזק השקל בצורה דרמטית ושערו היה 3.4 שקלים לדולר. היצואנים, ובעיקר יצואני ההיי־טק, דרשו מבנק ישראל לקבוע רצועת מינימום לדולר, כך שבאופן מלאכותי יובטח להם שלא יירד מתחת ל-3.8 שקלים. בנק ישראל סירב, ובצדק - ברבעון האחרון של 2014 טיפס שער הדולר והגיע במהירות ל-3.9 שקלים לדולר ויותר.

תומר נויברג / ג'ינ

הסיכון הגדול 
של היצואנים

כדי לנטרל את ההשפעה של ירידת ערכו של השקל על ההכנסות מיצוא, נוהגים יצואנים לגדר את שער הדולר או היורו בעסקה. קיימים כמה סוגי גידור, הפועלים לפי עיקרון שלפיו גם אם שער הדולר יורד, היצואן מקבל מהחברה המגדרת שער דולר מוסכם, וזאת תמורת תשלום לחברה הנוטלת את הסיכון וסופגת את ההפסדים הנובעים מתנודתיות השער.

כך לדוגמה, אם עסקה מתבצעת כששווי הדולר הוא 3.6 שקלים, והיצואן רוצה להבטיח שזה המחיר שיקבל, הוא מגדר אותה בדולרים לשער של 3.6 שקלים. אם במעמד קבלת התמורה הדולר נמוך משער זה, היצואן ירוויח את ההפרש. ואולם, אם הדולר גבוה מ-3.6 שקלים, החברה המגדרת תרוויח את ההפרש והיצואן יפסיד אותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#