חשש באוצר: ועדת לוקר תמליץ על הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חשש באוצר: ועדת לוקר תמליץ על הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון

ועדת לוקר לתקציב הביטחון סיימה את עבודתה, אך הגשת המלצותיה נדחתה לאחר הקמת הממשלה החדשה ■ בינתיים מרוצים באוצר מהגירעון הנמוך של 2014

16תגובות

הגירעון בתקציב 2014, שפורסם בשבוע שעבר, הפתיע לטובה: כ–30 מיליארד שקל, 2.8% אחוזי תוצר. זהו גירעון נמוך משמעותית מכפי שנחזה במשך השנה האחרונה, והגירעון הנמוך ביותר של המשק, באחוזים, מאז 2008. לכאורה, אלה נתוני פתיחה טובים לשר האוצר שימונה לאחר הבחירות, אבל הבשורות הרעות עלולות להגיע אליו מכיוונים אחרים.

בתקציב 2014 הממשלה תיכננה גירעון של 31.1 מיליארד שקל. שר האוצר היוצא, יאיר לפיד, לחם בבנק ישראל ובראש הממשלה, בנימין נתניהו, על מנת לקבוע יעד גירעון גדול בתקציב 2015 — 3.4% תוצר, מתוך הערכה כי המשק יתקשה לעמוד בגירעון של 3% תוצר ב–2014 ו–2015. אך הביצוע בפועל של תקציב המדינה ל–2014 הוכיח כי המשק מספיק חזק כדי לעמוד ביעדים שהציב לעצמו, כמו יעד גרעון פוחת מידי שנה, שמתוכנן לרדת עד לשיעור של 1% מהתוצר ב–2020. ירידה בגירעון השנתי מורידה את יחס החוב־תוצר של ישראל, שהוא גבוה בהשוואה בינלאומית, ועשויה לשפר בעתיד גם את דירוג האשראי של ישראל.

ניר קידר

1.שופכים כספים בסוף השנה

הגירעון הנמוך הושג חרף מבצע צוק איתן, שנמשך 50 יום ופגע בכלכלת ישראל בצמיחה, בהכנסות ממסים ובתיירות. ראש הממשלה, המשמש בשבועות האחרונים גם כשר אוצר, הביע לאחרונה את סיפוקו מנתוני הגירעון ומנתוני גביית המסים ב–2014 בכלל ובחודשים האחרונים בפרט, הן בפומבי והן בפני בכירי האוצר.

הגירעון בתקציב 2014 היה יכול להיות נמוך הרבה יותר אלמלא העביר האוצר למשרד הביטחון בסוף השנה 7 מיליארד שקל, שלא היו אמורים להיות מועברים בתכנון המקורי, לכיסוי מבצע צוק איתן, בנוסף לסכומי כסף נוספים, שגודלם לא ידוע.

בדצמבר שפך האוצר סכומי כסף אדירים, שהועברו בראש ובראשונה למשרד הביטחון, אבל גם למשרדי ממשלה אחרים. בחודש רגיל הגירעון בהוצאות הממשלה — כלומר, הוצאות הממשלה מול הכנסות הממשלה — נע באזור ה–2 מיליארד שקל (2.3 מיליארד שקל ביולי, 1.9 בספטמבר, 2.2 באוקטובר, 1.3 בנובמבר). לעומת זאת, הגירעון בהוצאות בדצמבר היה מדהים בגודלו — 15.5 מיליארד שקל. כלומר, אם הגירעון בתקציב המדינה ל–2014 היה 29.9 מיליארד שקל, יותר ממחצית מסכום זה נרשמה בדצמבר. חלק לא מבוטל מהסכום הועבר לביטחון. תופעת שפיכת הכספים בדצמבר חוזרת על עצמה מדי שנה, חרף מחאות מבקר המדינה.

דודו בכר

2. גם ב-2015 התקציב יהיה מרוסן

ההערכות בגבעת רם בירושלים, שבה שוכנים משרדי ראש הממשלה, האוצר ובנק ישראל, הן כי הגירעון הנמוך מהצפוי נובע מהיעדר שר אוצר במשרה מלאה בגבעת רם, מה שמונע לחצים פוליטיים על הדרג המקצועי באוצר לשפיכת סכומים גדולים אף יותר בדצמבר למשרדי הממשלה ששר האוצר רוצה ביקרם.

הנתונים הטובים של 2014 — הגירעון הנמוך, הנתונים המפתיעים לטובה על גביית המסים, ההערכות לצמיחה גבוהה יותר ב–2015 והשיפור ביצוא — מאפשרים למשק להתחיל את 2015 ברגל ימין. מאחר והמדינה תעבוד עם תקציב 2014 לפחות בשמונה החודשים הראשונים של השנה, בהיעדר תקציב מאושר ל–2015, המדינה צפויה להיות מוגבלת למשך רוב השנה הקרובה בתקציב מרוסן מאוד — מה שיחייב אותה בהקפדה גדולה בצד ההוצאות. משמעות הדבר היא כי גם 2015 תסתיים ככל הנראה עם גירעון נמוך מ–3% תוצר, שכנראה ינוע באזור 
2%–2.5% מהתוצר.

3. התכנונים תלויים בוועדת לוקר

קיים סימן שאלה אחד גדול סביב תקציב 2015, וזהו תקציב הביטחון. ועדת לוקר לקביעת תקציב רב־שנתי למערכת הביטחון סיימה את עבודה. היא היתה אמורה להציג את מסקנותיה לראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון בסוף דצמבר האחרון, ובהמשך להציגן לקבינט המדיני־ביטחוני ולממשלה. הקדמת הבחירות דחתה את מועד הצגת מסקנות הוועדה עד לאחרי הקמת הממשלה החדשה.

הוועדה היתה אמורה להמליץ לממשלה על תקציב הביטחון החל מ–2016, אך לוחות הזמנים השתנו. אין כיום תקציב מדינה מאושר ל–2015. לפיכך, אין היום תקציב מדינה מאושר לנושאי ביטחון ל–2015 — ולכן משרד הביטחון ייאלץ להסתפק עד להקמת הממשלה החדשה בעדכון של תקציבי 2014. ועדת לוקר תציג את מסקנותיה לפני שהכנסת החדשה תדון בתקציב 2015. אין ספק כי הוועדה תידרש על ידי הממשלה החדשה גם לנושא תקציב הביטחון ב–2015.

החשש הגדול של האוצר, שמבוסס על סמך תקדים ועדת ברודט מלפני שמונה שנים, הוא כי הוועדה תציע הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון. אם תסריט שכזה אכן יתממש, כל תכנוני האוצר לתקציב 2015 ישתבשו.

4. הביטחון לא הסתפק ב-100%

הוצאות המשרדים האזרחיים גדלו ב–2014 ב–2.7% בהשוואה ל–2013, וזאת בעוד בתקציב המקורי תוכנן גידול של 7.4%. סך הוצאות מערכת הביטחון גדל ב–6% ב–2014 לעומת 2013, וזאת בעוד בתקציב המקורי תוכננה ירידה של 6.5%.

כלומר, סדרי העדיפויות של הממשלה שוב חנקו את המשרדים האזרחיים וגילו יד רחבה למערכת הביטחון, ולא רק בגלל מבצע צוק איתן. שיעור הביצוע של תקציב הביטחון ביחס לתקציב המקורי הגיע ב–2014 ל–113.4%. לשם ההשוואה, שיעור הביצוע של התקציבים החברתיים היה 100.5%, של המשרדים הכלכליים 84%, ושל כלל משרדי הממשלה 99.7%. תקציב הביטחון ב–2014 גדל ב–6% מתקציבו בפועל ב–2013, ואילו תקציב המשרדים החברתיים גדל ב–3.5% לעומת תקציבם ב–2013.

5. יעד גביית מסים פחדני ל-2015

סך הכנסות המדינה ב–2014 היה 282.9 מיליארד שקל, כשסך גביית המסים ואגרות ממשלה הסתכם ב–254.7 מיליארד שקל. גביית המסים היתה גבוהה ב–1.9 מיליארד מהתחזיות בתקציב המקורי, וגבוהה נומינלית ב–5.9% מהגבייה ב–2013. יעד גביית המסים ל–2015, בתקציב המדינה שאושר בכנסת בקריאה ראשונה בלבד לא מכבר, הוא 259.7 מיליארד שקל. זהו יעד לחלוטין לא שאפתני, בהתחשב בצמיחת המשק, בגידול בכח העבודה ובכספים שקיבלה רשות המסים להגברת המלחמה בהון השחור.

הכנסות המדינה ממסים ב–2014 היו גבוהות ב–14.1 מיליארד שקל מההכנסות ב–2013 (עלייה ריאלית של 5.3%); ההכנסות ממסים ישירים, מס הכנסה ומסי מקרקעין הסתכמו ב–124.9 מיליארד שקל, לעומת 120.2 מיליארד שקל ב–2013 (עלייה ריאלית של 3.4%); ההכנסות ממסים עקיפים, מע"מ, מסי קנייה ומכס ב–2014 ב–123.5 מיליארד שקל, לעומת 114.5 מיליארד שקל ב–2013 (עלייה ריאלית של 7.3%).

שינויי חקיקה הוסיפו 2 מיליארד שקל בהכנסות ממסים ישירים (בעיקר העלאת מס החברות מ–25% ל–26.5% והקפאת מדרגות המס וערך נקודות הזיכוי, שמשמעותה העלאת מס ההכנסה ליחידים), בנוסף לכ–3 מיליארד שקל במסים עקיפים (בעיקר העלאת המע"מ מ–17% ל–18% והעלאת המס על משקאות אלכוהוליים, סיגריות וטבק באמצע 2013).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#