"צה"ל יקצץ ביותר מחצי את תקציב התעסוקה המבצעית" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"צה"ל יקצץ ביותר מחצי את תקציב התעסוקה המבצעית"

קצין בכיר: מערכת הביטחון נמצאת במצוקה כספית וצה"ל רוצה להגיע להסדר רב־שנתי עם האוצר, ולמנוע את את מלחמות התקציב

5תגובות

בכיר בצה"ל אמר אתמול ל–TheMarker כי צה"ל עשוי להפסיק את האימונים במאי ויוני גם ב–2015 בשל מצוקה תקציבית, כפי שעשה ב-2014. תקציב הצבא לתעסוקה מבצעית למילואים ב-2015 יהיה 448–500 מיליון שקל, לעומת 1.1 מיליארד שקל ב-2014.

לדברי המקור, העובדה שלא קיים תקציב מדינה מאושר ל-2015 ושצה"ל ייאלץ לעבוד בחודשים הקרובים עם עדכון של תקציב 2014 - שהיה תקציב חסר מבחינת מערכת הביטחון - עלולה לפגוע בתוכניות המערכת. לדבריו, הכספים שקיבלה באחרונה מערכת הביטחון היו רובם בגין התחייבויות עבר של משרד האוצר ובשל עלות מבצע צוק איתן. כרגע, לטענתו, מערכת הביטחון נמצאת במצוקה כספית, וצה"ל רוצה להגיע להסדר רב־שנתי עם האוצר, שייתן לו ודאות, יאפשר לו לבצע תוכניות רב־שנתיות וימנע את מלחמות התקציב השנתיות הקבועות. לדבריו, בהיעדר תקציב רב־שנתי, הרכש שמערכת הביטחון מבצעת בשנים האחרונות הרבה יותר יקר.

הבכיר טען כי דו"ח הממונה על השכר באוצר, שפורסם לאחרונה, מוכיח את טענת מערכת הביטחון וצה"ל בשנים האחרונים, שלפיה בשוואה למגזר הציבורי השכר במערכת הביטחון בהחלט אינו גבוה, אלא להיפך. לדבריו, באוצר מבינים כיום שהמהלך שנקטו לפני כמה שנים להעלאת גיל הפרישה מצה"ל התברר כמוטעה - גם כי הפיקוד הקרבי בצה"ל נהפך למבוגר מדי וגם כי המהלך (שכלל פנסיית גישור לפורשים מצה"ל) התברר כלא כדאי כלכלית. לדברי הבכיר, כיום מ"פ בצה"ל הוא מבוגר יותר ואב לילדים. "להיות מ"פ עם שלושה ילדים בגבול הצפון זה הרבה פחות טוב ונכון מהמצב שהיה קיים, כשהקצונה הקרבית היתה צעירה יותר", אמר.

אילן אסייג

לדברי הבכיר, "לדבר על בזבוזים בצה"ל ועל חוסר יעילות זו שטות, למרות שהצבא מעצם טבעו לא אמור להיות גוף יעיל כלכלית. בקורס הפיקוד בצה"ל בשנים האחרונות משולב הנושא הכלכלי במקום בולט, במטרה שהדור החדש של המפקדים יהיה מודע גם לצד הזה. בפועל, השיקולים הכלכליים נלקחים כל הזמן בחשבון".

הבכיר סבור כי הבעיות הכלכליות של מערכת הביטחון מוצגות בתקשורת בצורה שפוגעת בצבא. לדבריו, הממשלה וצה"ל צריכים לגדר את "תקציב השרירים" של מדינת ישראל - כלומר, עלות מערכות הנשק, אמצעי הלחימה, מלאי התחמושת והאימונים - ורק אחר כך לבנות את שאר תקציב המדינה. לדבריו, אם צה"ל יבקש לקנות טילי ספייק (טילים נגד טנקים מהדור השלישי) לצורך מימוש תוכנית חמש־שנתית, הוא ישלם חצי מחיר בהשוואה להצעת קנייה שהוא מגיש כיום לקניית הטילים אחת לשנה.

הבכיר הדגיש כי "הדבר לא פותר אותנו מחובתנו לוודא שאין שומנים בתקציב, ולהוריד אותם מאיפה שהם קיימים. אבל רוב האנשים שמדברים על תקציב הביטחון לא באמת מבינים על מה הם מדברים. צבא זה לא תמיד כלכלה. לפעמים יש שיקולים מעבר לשיקולים הכלכליים. חשוב שתהיה ביקורת על כל מהלך מיותר או לא יעיל, אבל צריך גם קצת הגינות. לצערי, אנחנו לא קונים את הנשק הכי יקר, בניגוד למה שנכתב, כי אין לנו את האמצעים. גם בזה יש לצערי פשרות. אסור לשכוח את המקום שבו אנחנו נמצאים. לא רוצים אותנו כאן. אם חמאס וחיזבאללה היו יכולים - לא היינו קיימים. רק באחרונה אמר ראש אמ"ן כי לחיזבאללה יש 170 אלף טילים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#