שרון קדמי, לשעבר יו"ר ועדת המזון, משמש כיועץ חיצוני לרשת שופרסל - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שרון קדמי, לשעבר יו"ר ועדת המזון, משמש כיועץ חיצוני לרשת שופרסל

קדמי, שוועדה בראשותו גיבשה המלצות שהשפיעו על רשתות המזון, ייעץ לשופרסל בנושא יוקר המחיה ■ קדמי: "דרוש אומץ פוליטי כדי לטפל בריכוזיות" ■ שופרסל: "שרון קדמי לא מונה כיועץ לשופרסל. הנושא נבחן לצורך היערכות לישום מלא של חוק המזון, אולם לא נחתם הסכם"

43תגובות

שרון קדמי החל לשמש יועץ חיצוני בנושא יוקר המחיה לרשת שופרסל - כך נודע הערב (ה') במהלך כנס תחרות ורגולציה שנערך על ידי מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. קדמי, שעלה לנאום בכנס, הוצג לנוכחים כמי שמונה לתפקיד.

קדמי עמד בראש ועדת המזון, שכונתה "ועדת קדמי", שחלק מההמלצות שגיבשה עוגנו בחוק המזון, שייכנס לתוקף בתחילת 2015. שופרסל היא אחת הרשתות שייפגעו ממגבלות החוק על יחסי רשתות וספקים גדולים. "הדבר הדרמטי ביותר שיכולנו לעשות ולא יכולנו, ופה נדרש אומץ פוליטי - זה לטפל בריכוזיות", אמר קדמי בכנס. לדבריו, במקטע הייצור - זו לא ריכוזיות שנוצרה במחשכים אלא אושרה על ידי הרשות להגבלים עסקיים, שאיפשרה לחברות לגדול, כמו המחלבות והחברה לייצור משקאות קלים (קוקה קולה ישראל).

קדמי הוסיף כי כאשר הממשלה רוצה לשנות כללי משחק בדיעבד היא יודעת לעשות את זה, כפי שעשתה בוועדת בכר, כאשר הוציאה את קופות גמל והקרנות מהבנקים. "אם רוצים לפרק את הריכוזיות צריך לטפל בחברות הגדולות. צריכים לבוא לחברה - כמו שהממשלה באה לקבוצת בינו צדיק ואמרה לו אם אתה בנק או חברה ריאלית, תחליט (בחוק הריכוזיות, א"ק). אפשר לבוא לחברת מזון ולשאול אם אתם חברה שעוסקת במחלבה, משחטה או שמן זית – תחליטי. אין מה לעשות, זה המהלך הדרמטי שצריך לעשות".

תומר אפלבאום

מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן, אמר בכנס כי הרשת נערכת ליישום מלא של החוק. עם זאת, אברכהן תקף שתיים מההמלצות, העוסקות במגבלת ההתרחבות הגאוגרפית ובהקלות לסידור מדפים על ידי ספקים גדולים.

הוא אמר כי בתקופה האחרונה נפרץ מחסום המותג הפרטי של הרשת, ושיעורו מכלל המכירות זינק מכ-9% לכ-15%. לדבריו, אין סיבה שהשיעור לא יגיע ל-25%. "הצרכן הישראלי בקיץ 2011 אמר שיקר לו מידי", אמר אברכהן. "לקחתי את זה כאירוע מכונן. הוא משפיע על כל השוק המזון, בוודאי על הקמעונאים ושופרסל".

לדבריו, מיד לאחר פרוץ המחאה ניסתה שופרסל לעודד את רכישת המותג הפרטי. "אבל כל היצרנים היו מבוהלים והורידו מחירים, אבל הצרכן הישראלי הוא פריק של מותגים", אמר. "שופרסל ניסתה להכניס עשרות מוצרים במותג הפרטי. בתקופת המחאה הציבור נשאר עם המותגים כי המחירים ירדו".

עופר וקנין

אברכהן הוסיף כי מה שהיה נכון לאותו עת השתנה. מאחר שהמחאה נמשכת, הצרכן עדיין מחפש שיוזילו מוצרים. בשנתיים-שלוש האחרונות האיצה שופרסל את הניסיון לגייס לנושא יצרנים קטנים ובינוניים בארץ ובחו"ל. "חיפשנו דרך להגדיל רווחיות אבל להוריד את יוקר המחיה של הציבור", אמר אברכהן. "המפתח הוא שלא נרוויח פחות ממה שהרווחנו מהיצרנים הגדולים, אבל שנציע לצרכנים 20% פחות במחיר. נגיע בקרוב לכניסה עם המותג הפרטי לכל הקטגוריות".

לדבריו, מותג פרטי בשופרסל נתקע סביב 9.5% מהמכירות במחאה. "היום אנחנו בתקופה חדשה ואנחנו מזהים שהאמון של הציבור במותג הפרטי הולך וגובר", הבהיר אברכהן. "היקף הקנייה גדל. אנחנו צומחים ל-15% מהמכירות שלנו. זה שינוי דרמטי מ-6%-9%. אין סיבה שבאירופה הממוצע יהיה 35% ובישראל לא נתייצב סביב 25%. לדעתי אנחנו נהיה שם מהר יותר ממה שנראה".

לגבי חוק המזון אמר כי "לא הרגולטור ישפיע על המחיר, אלא הציבור". לדבריו, יידרשו שנים להבין את החוק ואת מה שמותר בין ספקים לרשתות. נוסף על כך, התייחס אברכהן לרגולציה על ריכוזיות גאוגרפית. "הנסיון למנוע התרחבות אורגנית של רשת הוא בלתי נתפש", אמר. "יש לתת לכוחות השוק לעשות את העבודה. מחליטים לעשות סדר במדפים אבל זה העולם הישן. לא נותנים לקמעונאים לחיות בו. אנחנו רוצים להשפיע ב-100% על המדף שלנו".

הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, שהשתתף אף הוא בכנס, הוסיף כי חוק המזון קובע נורמות וכללי משחק חדשים לגמרי. לדבריו, הרשות מעדיפה לנקוט בגישה זו ולא בסמכות שיש לה בחוק - לפרק גוף גדול.

תיאום המחירים הגדול בהיסטוריה?

בכנס דיבר גם אלדד כורש, שותף מנהל במשרד עמית פולק מטלון, המייעץ להתאחדות התעשיינים. "רשות ההגבלים אוסרת החלפת מידע בין  מתחרים והשאלה היא אם החובה לפרסם את מלוא המחירים של הרשתות בכל סניפיהן על פי חוק המזון -  לא תהיה תיאום המחירים הגדול בהיסטוריה", אמר.

לדבריו, הרשות פירסמה באחרונה שני פטורי סוג לגבי איסורים בחוק המזון. האיסורים בגדר טיוטות בינתיים. הפטור בנושא סדרנות יפורסם בקרוב ויאפשר לספקים גדולים לסדר מדפים ברשתות שבהן מעל מחצית מהמכירות הן של ספקים קטנים ובינונים.

"אי אפשר לחיות עם מצב בו החוק עומד להתפרסם תוך חודשיים ויש הרבה דברים לא ברורים בו", אמר. "תמוה שחוק המזון חל גם מוצרי טואלטיקה. זה כי הפוליטיקאים מתכתבים עם מחאת הקוטג'".

ליאור לוי, מנכ"ל ביסקול ויו"ר האגף לתעשייה קטנה ובינונית בהתאחדות התעשיינים אמר: "הממשלה שמקדמת יבוא שוכחת שישנם שלושה יבואנים גדולים שכאשר הדולר יורד הם אינם מורידים מחירים, וכשהוא עולה הם מעלים מחירים".

אהוד פלג, המכהן כמנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, התייחס אף הוא למצב בשוק המזון. "המועצה מציעה מחיר אחיד למוצרים בכל סניפי רשת מזון ולא מחירים שונים לפי מידת התחרות האזורית", אמר.

משופרסל נמסר בתגובה, כי "שרון קדמי לא מונה כיועץ לשופרסל, הנושא נבחן לצורך היערכות לישום מלא של חוק המזון, אולם לא נחתם הסכם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#