"הרשתות והספקים הגדולים מחלקים ביניהם שלל - על חשבון הצרכנים" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הרשתות והספקים הגדולים מחלקים ביניהם שלל - על חשבון הצרכנים"

שופרסל ומגה מפעילות עשרות סניפים שנהנים משליטה של הרשת על יותר מ-50% מהמכירות בסביבה - וייאלצו למכור את חלקם ■ כ-300 סניפים של הרשתות ממוקמים באזורים שבהם נדרש אישור מהממונה לפתיחת סניף חדש ■ איזו רשת הכי ריכוזית ביישוב שלכם? צפו במפה

14תגובות

בעקבות כניסתו לתוקף של חוק המזון, באמצע ינואר 2015, יצטרכו שופרסל ומגה למכור עד עשרה סניפים ברחבי הארץ. מדובר בסניפים הממוקמים באזורים שבהם לכל אחת מהן יש שלושה סניפים או יותר המרכזים יחדיו יותר מ–50% מהמכירות באזור — כך עולה מתוצאות בדיקה שפירסמה אתמול חטיבת התחרות של רשות ההגבלים העסקיים, העוסקת בריכוזיות הגיאוגרפית של הרשתות, על בסיס נתוני 2013.

על פי הדו"ח, המבוסס על דיווחים של הקמעונאים הגדולים, בישראל פועלים 18 קמעונאים גדולים המפעילים יחדיו 728 חנויות גדולות. 294 חנויות, שהן כ–40% מכלל החנויות הגדולות, הן חנויות של קמעונאי המחזיק ביותר מ–30% מהמכירות באותו אזור. קמעונאים אלה יצטרכו לקבל אישור מהממונה על ההגבלים העסקיים אם ירצו לפתוח חנות נוספת באותו אזור. 63 מהחנויות (8%) הן של קמעונאי המחזיק ביותר מ–50% מהמכירות באזור הרלוונטי, ו–16 הן של קמעונאי המחזיק ביותר מ–75% מהמכירות באזור הרלוונטי.

חוק המזון מחייב את הרשתות לקבל את אישור הממונה על ההגבלים כדי לפתוח סניף חדש במקום שבו יש להן ריכוזיות גבוהה של סניפים, והן מחזיקות בו ביותר מ–30% מהמכירות. באחרונה המליצה הרשות לשופרסל לא לפתוח סניפים חדשים בקרית מוצקין, נתניה ומצפה רמון.

עוד קובע החוק כי באזורים שבהם רשת מחזיקה ביותר מ–50% באמצעות לפחות שלושה סניפים, לא יאשר הממונה פתיחת סניף חדש. במקומות אלה יכול הממונה לפנות לבית הדין להגבלים עסקיים כדי שזה יורה לרשת למכור את אחד הסניפים.

"חוק המזון יפעל לטובת הצרכן"

מהנתונים עולה כי באזורים שבהם מחזור המכירות של רשת שופרסל גבוה מ–30% מכלל המכירות באותו אזור, מתגוררים כ–79% מתושבי ישראל. מדובר, בין השאר, בבאר שבע, מצפה רמון ואילת בדרום, תל אביב וראשון לציון במרכז, חיפה, קרית שמונה וערים נוספות בצפון.

באזורים שבהם רשת מגה (כולל חלק מחנויות עדן טבע מרקט, אלונית ו–AM:PM, המוגדרות כחנויות גדולות), מחזיקה מחזור מכירות של יותר מ–30%, מתגוררים כ–21% מתושבי ישראל. האזורים שבהם הריכוזיות של מגה גבוהה הם בין השאר בית שאן וסכנין בצפון, אזור השרון (רמת השרון ורעננה), ותל אביב, גבעתיים ורמת גן במרכז. גם הרשתות רמי לוי וחצי חינם מפעילות סניפים באזורים ריכוזיים, שבהם מתגוררים כ–14% מתושבי ישראל. רשת רמי לוי ריכוזית בעיקר בירושלים, זיכרון יעקב ועפולה, וחצי חינם בראשון לציון ובחולון.

"התופעה של קמעונאי שממלא אזור גיאוגראפי בסניפים שלו היא תופעה רווחת, במיוחד אצל שתי הרשתות הגדולות", אמר אתמול הממונה על ההגבלים, דיויד גילה. לדבריו, "החשש הוא שקמעונאי ימלא אזור בסניפים שלו בצורה שמרתיעה קמעונאים אחרים מלהיכנס לאותו אזור ולהתחרות על הצרכנים בו".

עופר וקנין

לדבריו, "במקום להיות שוק שבו קמעונאים קונים מוצרים מספקים ומוכרים אותם לצרכנים, שוק המזון בישראל נהפך לשוק של חלוקת שלל בין ספקים גדולים לרשתות גדולות. הספק הגדול בודק כמה הצרכן מוכן לשלם על המוצר שלו, וממליץ לקמעונאים לגבות את המחיר הזה ובכך מרכך את התחרות בין הקמעונאים לבין עצמם, ובין הספקים הגדולים לספקים הקטנים.

"ריכוך התחרות גם בין ספקים וגם בין קמעונאים גורם לכך שיותר כסף זורם מהצרכנים והולך לספקים, באמצעות מחירים סיטוניים גבוהים שמשלמים הקמעונאים לספקים. את השלל הזה שהספקים מקבלים הם מחלקים עם הקמעונאים, באמצעות תשלומים כאלה ואחרים. זה אומר שכוח המיקוח של הקמעונאי פועל אמנם לטובתו, אבל לאו דווקא לטובת הצרכן. 

"המטרה היא שבעקבות החוק שוק המזון ישתנה. החוק רוצה להשתמש בכוח המיקוח של הקמעונאים ובתחרות בינם לבין עצמם לטובת הצרכן".

"הריכוזיות מייקרת סניפים שכונתיים"

אוליבייה פיטוסי

ריכוזיות באזור מסוים משפיעה לעתים גם על המחירים באותו יישוב ומביאה לייקור המוצרים. מבדיקה שערך TheMarker, שהתבססה על בדיקות סיירת המועצה לצרכנות, נמצא כי הסניף היקר ביותר של כל רשת נמצא ביישוב שבו היא הוגדרה בידי הממונה על ההגבלים העסקיים כריכוזית (קרי מחזיקה ביותר מ–30% מהמכירות). הבדיקה בוצעה בסוף אוקטובר ב–144 סופרמרקטים ברחבי הארץ, וכללה סל של 42 מוצרים.

במקרה של מגה, הסניף שבו מצאה המועצה לצרכנות את המחירים הגבוהים ביותר היה ביישוב שבו נקבעה למגה ריכוזיות של יותר מ–30% — גבעתיים. סל של 42 מוצרים עלה במגה בעיר בגבעתיים 568 שקל, ותופס את המקום ה–139 מתוך 144 סניפים שנבדקו (כאשר 1 מייצג את הסל הזול ביותר ו–144 את הסל היקר ביותר). הסניפים של מגה בעיר שבהם נמצא הסל הנמוך ביותר היו מגה בעיר רובע י"ב באשדוד, ומגה בעיר קניון אביה בבאר שבע (536 שקל).

הסניף שבו נמצא הסל היקר ביותר של רמי לוי שיווק השקמה הוא סניף הרשת בעפולה — אזור שבו מחזיקה הרשת ביותר מ–30% מהמכירות. הסניף של רמי לוי בעפולה תופס את המקום ה–26 ברשימה, והסל בו הסתכם ב–476 שקל. הסניף הזול ביותר של רמי לוי היה בעכו, עם סל שהסתכם ב–445 שקל.

גם במקרה של שופרסל נמצא כי הסניף היקר ביותר של שופרסל במוצרים שנבדקו היה ברמת אביב — אזור שבו שופרסל מחזיקה נתח נכבד מאוד מהמכירות, אך במקרה של שופרסל הפער בין הסניף היקר ביותר לזול ביותר היה של 11 שקל בלבד, שהם פחות מ–2%. שופרסל מפעילה סניפים רבים ברמת אביב — בתוך קניון רמת אביב ומחוץ לו, ברמת אביב ג' ומול הגוש הגדול. מחיר הסל בשופרסל ברודצקי (מחוץ לקניון) הסתכם ב–564 שקל. הסניף ברמת אביב דורג במקום ה–135 מתוך 144 סניפים שנבדקו. הסניף שבו הסל של שופרסל היה הזול ביותר הוא באשדוד — 553 שקל.

לא בכל המקרים ריכוזיות גיאוגרפית לפי כללי הממונה השפיעה על המחירים, ובמקרים שונים המחירים של הרשתות היו גבוהים או נמוכים יותר ללא קשר לממצאי רשות ההגבלים. כך למשל, הסניף הזול ביותר של רשת ויקטורי הוא בקרית גת, שם הרשת מפעילה שתי חנויות ומחזיקה, לפי רשות ההגבלים, יותר מ–30% מהמכירות.

"המחירים בסניף זה או אחר מושפעים מרמת התחרותיות באזור, ולא מרמת הריכוזיות באזור", אומר אייל רביד, בעלי ויקטורי. "כך, המחירים של ויקטורי בקרית גת מאוד נמוכים למרות הריכוזיות עקב תחרות אגרסיבית מול יוחננוף, שרכשו סניף של מגה. באותה מידה, רמי לוי מתמודד בעפולה מול יינות ביתן ושופרסל, אך בסניף בעכו יש מולו תחרות גדולה יותר עם אושר עד, ויקטורי, ושוק פייסל. הריכוזיות מייקרת את המוצרים בעיקר בסניפים של רשתות עירוניות בשכונות, שיש להן שליטה גדולה בשכונות ובאזורים מסוימים. הרשתות המוזלות נלחמות כמובן יותר באגרסיביות על המחירים".

"נמשיך להתרחב באזורים אחרים"

בענף הקמעונאות אמרו אתמול כי מדובר בבשורה רעה לרשתות השיווק, ובראשן שופרסל ומגה, אך גם לרשתות פרטיות כמו רמי לוי ויינות ביתן. משמעות ההגבלות היא שביישובים שהוגדרו בידי הממונה כריכוזיים, רשתות השיווק לא יוכלו לצמוח ולהתפתח מבלי לקבל אישור של הרגולטור, ולאור מצב הרוח הציבורי כלל לא בטוח שזה יתקבל. לא מן הנמנע כי רשתות מתחרות יחליטו לפתוח סניפים באזורים שבהם קיימת מגבלה על הרשת הגדולה, שתיחלש באותו אזור ללא יכולת להגדיל את כוחה.

לדברי בכיר ברשת שיווק בינונית, ההגבלות שפורסמו יגרמו להאטה גדולה בפתיחת חנויות חדשות בידי רשתות השיווק, ובראשן שופרסל ומגה. "נכון שבשנה האחרונה תנופת פתיחת החנויות נעצרה בגלל המצב הכלכלי, אבל כולנו יצאנו מנקודת הנחה שמדובר במצב זמני והמשכנו לחתום על הסכמים לפתיחת חנויות חדשות לטווח הרחוק יותר. כעת, בעקבות ההגבלות, שופרסל ומגה לא יכולות לפתוח חנויות בלי אישור של הממונה במקומות רבים בארץ.

"עד 2013 הרשתות פתחו חנויות מכל הבא ליד ובכל מחיר כדי להגדיל את הכוח שלהן מול הספקים, וחנויות חדשות נהנו מהנחות מופלגות מהספקים (דבר שיהיה אסור לפי חוק המזון שייכנס לתוקפו בינואר). כעת, הרשתות ימשיכו לנסות למכור חנויות מפסידות, ומנגד ירוצו פחות לפתוח חנויות חדשות. במקרה שלנו מדובר בחנויות בודדות בלבד, אז אני לא מוטרד מזה. מקסימום נמשיך להתרחב באזורים אחרים בארץ".

הבכיר לא מוטרד מהאפשרות שהממונה על ההגבלים ינסה להפעיל הליך לסגירת חנויות קיימות באזור שבו לרשת מסוימת יש יותר מ–50% מהמכירות, וטוען כי "אני בספק אם בית הדין יאשר לממונה לסגור חנויות שפועלות זה שנים רבות". ברשות ההגבלים אמרו בתגובה, כי במקומות שבהם הפגיעה בתחרות תתברר כבוטה, הממונה לא יהסס לפנות לבית הדין, גם אם מדובר בהליך שיימשך זמן רב. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#