עלות הביטחון לתקציב המדינה 
גבוהה עד 25% מתקציב הביטחון - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עלות הביטחון לתקציב המדינה 
גבוהה עד 25% מתקציב הביטחון

הוצאות הביטחון ביחס לתמ"ג היו ב–2012 הנמוכות ביותר מאז קום המדינה - 5.6%, קובע מסמך חדש של הלמ"ס ■ אך עלויות הביטחון כוללות שורה של סעיפים ביטחוניים מובהקים שאינם נמצאים בתקציב המשרד, כמו אחזקת מלאי חירום והוצאות הביטחון במשרדי הממשלה האזרחיים

תגובות

הוצאות הביטחון של ישראל ביחס לתוצר (תמ"ג) ב–2012 היו הנמוכות ביותר מאז קום המדינה - 5.6% בלבד. רק ב–1953 וב–2011 היו הוצאות הביטחון של המדינה בשיעור דומה ביחס לתוצר (5.7%). כך קובע מסמך חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "הוצאות הביטחון בישראל 1950–2012", שפורסם בשבוע שעבר.

על המסמך, שמנתח ביסודיות את הוצאות הביטחון של ישראל ביחס לתוצר, חתום עוז שמעוני, מנהל אגף בכיר בלמ"ס לנושאי מאקרו־כלכלה. לפי המסמך, בעשור שבין 2002 ל-2012 נרשמה מגמה של ירידה אטית במקורות המשק המופנים לביטחון - מ-9.2% ב-2002 ל-5.6% ב-2012. ב-2008 היתה ההוצאה הביטחונית 6.5% ביחס לתוצר, ב-2009 6.1%, ב-2010 6% וב-2011 - 5.7%.

תקציב הביטחון גדל במספרים מוחלטים מדי שנה. הירידה ביחס בין תקציב הביטחון לתמ"ג היא במידה רבה תוצאה של הגידול המשמעותי בתוצר בשנים האחרונות - יותר מאשר הגידול בתקציב הביטחון - מה שמצביע על חוסנו של המשק הישראלי. לפי הלמ"ס (לאוצר ולמשרד הביטחון יש לעתים מספרים שונים), ב–2008 וב–2009 היה תקציב הביטחון כ–49.6 מיליארד שקל, ב–2010 - 52 מיליארד שקל, ב–2011 הוא היה 52.9 מיליארד שקל וב–2012 - 55.9 מיליארד שקל.

אליהו הרשקוביץ

במערכת הביטחון היו רוצים ליהנות מהעלייה בתוצר, כלומר שגודל תקציב הביטחון ביחס לתוצר יהיה קבוע לאורך השנים. באוצר מתנגדים לכך, וטוענים כי תקציב מערכת הביטחון עונה על צרכיה ואף יותר מכך, וכי בגידול בעוגת המשק צריכים להתחלק המשרדים האזרחיים. בכל מקרה, התוספת הצפויה לתקציב הביטחון השנה תקפיץ את הוצאות משרד הביטחון ביחס לתוצר 
ב-2014 ל–6.5%.

סך ההוצאה על ביטחון במונחי תוצר בישראל גבוה מאוד בהשוואה עולמית - פי 2 עד 6 לעומת המדינות המתועשות וגבוה גם לעומת מדינות אחרות במזרח התיכון. רק בעומאן נרשמה הוצאה גבוהה יותר ב-2011 - 9.5% ביחס לתוצר. בירדן היחס היה 4.8% ביחס לתוצר, במצרים 1.9%, בגרמניה 1.1%, בצרפת 1.8% וביפן 0.8%. ללמ"ס לא היו נתונים על סוריה ואיראן. היחס הגבוה פוגע ביכולתה של ישראל להתחרות עם מדינות אחרות בעולם המערבי על מעמדה ככלכלה מובילה.

מנתוני הלמ"ס עולה כי ב–1956–1975 עלתה ההוצאה לביטחון בקצב מהיר של כ–16% בשנה. עלויות חריגות נרשמו בשנים של מלחמות: במלחמת סיני (1956) נרשם זינוק של 100% ובמלחמת ששת הימים (1967) נרשמה עלייה של 77%. שיא ההוצאה לביטחון ביחס לתמ"ג - 30.3% - נרשם ב–1975, שנתיים אחרי מלחמת יום הכיפורים.

מ–1976 ועד התוכנית לייצוב המשק של 1985, ירדה ההוצאה הביטחונית של ישראל בצורה מתונה - 1%–2% בממוצע בשנה - למרות מלחמת לבנון הראשונה (1982–1984). מ–1996, תקופת כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה, החלה שוב מגמת עלייה בהוצאה הביטחונית, שנמשכה עד 2002. בשנות המשבר הכלכלי של 2003–2004 נרשמה ירידה בהוצאה הביטחונית בשיעור חד של כ–6% בשנה. מאז ועד 2010 נרשמו תנודות בהוצאה 
הביטחונית.

לפי הלמ"ס, ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-2012 ב-3%, לאחר עלייה מזערית של 0.1% ב-2011 ועלייה של 3.2% ב–2010. אך עדיין, ההוצאה לביטחון בישראל ב–2010–2012 היתה נמוכה בכ-20% מרמתה בשנים שאחרי מלחמת 
יום הכיפורים.

התפתחויות דרמטיות בתקציב הביטחון

שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, אמר לפני כמה שבועות כי ההוצאה על ביטחון ירדה ב-2014 לרמה של 5% תוצר. לפני מבצע צוק איתן, משרד הביטחון דיבר על רמה של 4.6% תוצר השנה ו–4.5% תוצר ב-2015. אלא שבשנה האחרונה חלו התפתחויות דרמטיות, חסרות תקדים בשנים האחרונות, בתקציב הביטחון.

משרד הביטחון וצה"ל קיבלו ב-2014 שורה של תוספות כספיות - 5.75 מיליארד שקל עד צוק איתן, 8 מיליארד שקל עבור צוק איתן - וביחד 13.75 מיליארד שקל. חלק ניכר מהתוספות הוכנסו לבסיס התקציב, כלומר הן יופיעו גם בתקציב הביטחון בשנים הבאות. ואם לא די בכך, משרד הביטחון קיבל תוספת תקציב של 6 מיליארד שקל בתקציבו ל-2015. תוספות אלה מקפיצות את יחס החוב תוצר של המשרד ב–2014 וב–2015 כמה שנים אחורה, לרמה של 2008.

תקציב מערכת הביטחון השנה יגיע ל–71.45 מיליארד שקל - שיא של כל הזמנים. הפירוט להלן: התקציב שאישרה הכנסת, כולל הכנסה מותנית בהוצאה, מגיע ל–57.7 מיליארד שקל, לזה יש להוסיף 2.75 מיליארד שקל על פי החלטת הקבינט המדיני־ביטחוני מ–31 באוקטובר 2013, וכן שלוש החלטות על תוספת של מיליארד שקל במהלך השנה, ו-8 מיליארד שקל לכיסוי הוצאות מבצע צוק איתן. בהנחה שהתוצר של המשק הישראלי יהיה השנה 1,100 מיליארד שקל, מדובר ביחס של 6.5% בין תקציב הביטחון לתוצר. היחס בתקציב 2015, לאחר תוספת של 6 מיליארד שקל שאושרה, יהיה דומה ליחס ב–2014.

ומה עם תקציבי
 המוסד והשב"כ?

הנתונים אינם מראים את כל האמת. המסמך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קובע את מה שכלכלני הביטחון יודעים ואומרים כבר שנים - העלות הכוללת של הביטחון לתקציב המדינה היא גבוהה בעד 25% מתקציב הביטחון, והגיעה ב-2012 ל-7% תוצר - ב–1.4% תוצר יותר מאשר גובה תקציב הביטחון ביחס לתוצר. ב–2011 היתה העלות הכוללת של הביטחון 7.1% תוצר וב–2006 - 8.9% תוצר.

לפי הלמ"ס, העלות הכוללת של הביטחון למדינת ישראל היתה ב-2009 כ-61 מיליארד שקל. תקציב משרד הביטחון בשנה זאת היה 49.6 מיליארד שקל. ב-2010 היתה העלות הכוללת של הביטחון לתקציב המדינה 64.3 מיליארד שקל, לעומת 52 מיליארד שקל תקציב הביטחון. ב- גדלה העלות הכוללת ל-65.9 מיליארד שקל, לעומת תקציב ביטחון בהיקף של 52.9 מיליארד שקל, וב–2012 היא גדלה ל-69.4 מיליארד שקל, לעומת תקציב ביטחון של55.9 מיליארד שקל.

בעלות הכוללת של הביטחון למדינת ישראל לביטחון נכללים, לפי הלמ"ס, שורה של סעיפים ביטחוניים מובהקים שאינם כלולים בתקציב משרד הביטחון, ובהם ההוצאה לבניית מקלטים; אחזקת מלאי חירום; הוצאות הביטחון במשרדי הממשלה האזרחיים (יחידות מג"ב במשטרה, המשמר האזרחי, חיב"ה, מימון שירותי ביטחון ברשויות המקומיות); הפסד הערך הכלכלי למדינה בשל השירות של חיילי החובה ושל חיילי שירות המילואים; וזקיפת פרמיית סיכון לשירות הביטחוני.

בלמ"ס מציינים כי לא כללו בהוצאות הביטחון נושאים שחלקם מופיע בתקציב הביטחון, כמו תשלום גמלאות בפועל לפורשי מערכת הביטחון; תגמולים ושיקום לנכים; תגמולים למשפחות שכולות; מענקי סעד לחיילים; סיוע של הקרן לקליטת חיילים משוחררים; רפואת חיילים במוסדות בריאות אזרחיים; סיוע למפעלים ביטחוניים (תעש, תעשייה אווירית, רפאל); העברות כספים למינהל האזרחי בשטחים; סלילת כבישים עוקפים בגדה; והעלות הנובעת מהקצאת קרקעות למערכת הביטחון ללא תמורה או במחירים נמוכים.

בלמ"ס לא מציינים זאת, אך במספרים שנכללו במסמך לא מופיעות גם הוצאות ביטחוניות לא מבוטלות, כמו תקציב המוסד, השב"כ והוועדה לאנרגיה אטומית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#