חברות רבות בישראל לא יעילות, לא מתחרות מול העולם - ומשלמות שכר נמוך - תעשייה ומקרו - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות רבות בישראל לא יעילות, לא מתחרות מול העולם - ומשלמות שכר נמוך

פריון העבודה בישראל נמוך ב-33% משל מדינות OECD וב-45% מזה של ארה"ב - והפער רק העמיק עם השנים ■ ישראל יעילה יותר מהממוצע ב-OECD בענפי הציוד הרפואי, האלקטרוניקה והכימיה - אך סובלת מפריון נמוך במיוחד בענפי הבנייה, המסחר והמזון והמשקאות ■ היצואניות הישראליות תחרותיות הרבה יותר מהחברות שפועלות רק בשוק המקומי

7תגובות

הקשר בין פריון נמוך בענפים רבים בישראל ליצוא בשיעור נמוך, חוסר תחרות בשוק המקומי ושכר נמוך לעובדים נחשף במחקר חדש בנושא, בהובלת פרופ' צבי אקשטיין, שיוצג בכנס אלי הורוביץ לחברה וכלכלה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. המחקר מצא כי ככל שחברה מייצאת יותר - היא יעילה יותר.

במחקר נמצאה זיקה בין הפריון הנמוך של ענפים רבים במשק הישראלי לרמות השכר הנמוכות בהם. עוד נמצא כי הענפים שממעטים לייצא יעילים פחות מענפים מייצאים. בין הענפים שבהם הפריון נמוך במיוחד נכללים בנייה, מסחר סיטוני וקמעוני, פיננסים וביטוח, מזון ומשקאות. בין הענפים שבהם הפריון גבוה במשק, ואף מהממוצע במדינות המפותחות (OECD), נכללים ציוד רפואי, רכיבים אלקטרונים וכימיה. הפריון נמדד כתפוקה בדולרים במונחי שוויון כוח קנייה לשעת עבודה.

התפוקה הממוצעת לשעת עבודה בישראל ב–2013 היתה 36.7 דולר - נמוכה ב-33% מזה של מדינות OECD וב–45% מזה של ארה"ב. יתר על כן, הפער בפריון בין ישראל לארה"ב רק העמיק עם השנים. בין 1990 ל–2013, הפריון בישראל עלה בכ–25% בלבד בעוד הפריון בארה"ב עלה בכ–50%. העמקת הפער מקשה על התעשיות להתמודד מול חברות אמריקאיות מתחרות.

גיל כהן מגן

המחקר קבע כי "הפער השלילי בפריון בין ישראל למדינות המפותחות (OECD) בולט במיוחד בענפים המייצרים לשוק המקומי. פערי הפריון לעובד נעים בין 50% ו–30% לרעת ישראל בענפי ההלבשה והבנייה בהתאמה, ליותר מ–40% לטובת ישראל בענף הציוד הרפואי, האופטי וציוד המדידה. גם בענפי האלקטרוניקה והכימיה קיים פער לטובת ישראל. מתברר כי ככל ששיעור היצוא בענף גבוה יותר, כך גם גבוה יותר הפריון בענף בישראל יחסית למדינות המפותחות".

ההסבר העיקרי במחקר לפריון וליעילות הגבוהים יותר של פירמות מייצאות הוא כי הן פירמות תחרותיות, שהצליחו לעבור את מכשלת היצוא. ואולם המחקר מדגיש כי המתאם החיובי בין יצוא בענף לפריון בענף ייחודי למדי לישראל, ומלבדה קיים רק בגרמניה ובדנמרק. מחברי המחקר ציינו כי ענפי היצוא מתמודדים עם תחרות עזה יותר לעומת חלק מהענפים המוכרים לשוק המקומי, ולכן יש לאחרונים פחות תמריץ להתייעל, במיוחד אם היבוא המתחרה נמוך יחסית להיקף התפוקה המקומית.

ענף המזון, למשל, ובמיוחד החקלאות, החשוף לשיעור יבוא נמוך יחסית, יעיל פחות מהממוצע ב–OECD. הפריון בתחום החקלאות, ענף המוגן מאוד על ידי המדיניות הממשלתית, רשם את הפער העמוק ביותר (44.3%) מול הפריון הממוצע ב–OECD. לענף זה השפעה גדולה על יוקר המחיה בתחום המזון.

הפריון של ענפים שמייצאים עד 20% מתוצרתם נמוך ב–39% מהפריון הממוצע ב–OECD. אלה כוללים את ענפי המזון והמשקאות, מסחר סיטוני וקמעוני, עץ, מוצרי הדפסה, שירותי ארוח ואוכל, פיננסים וביטוח ותחבורה.

הפריון בתעשיות המייצאות 20%–50% מתוצרתן נמוך ב–28.3% מהממוצע ב-OECD. אלה כוללות את ענפי הנייר, החקלאות, השירותים העסקיים, המינרלים והמתכות, מוצרי המתכת וההלבשה. מנגד, הפריון בתעשיות המייצאות יותר 50% מתוצרתן גבוה ב–3.5% מהפריון הממוצע ב-OECD. אלה כוללות את ענפי ההיי־טק, שבהם ציוד רפואי ואופטי, רכיבים אלקטרוניים, כימיה, טקסטיל ותקשורת אלקטרונית.

לפי המחקר, "המגזר המייצא וחלק מענפי השירותים ניצלו בהדרגה את היתרון היחסי של ישראל בתחום ההון האנושי והחדשנות, והדבר מניב פריון יחסי גבוה; חלקו האחר של המשק, לעומת זאת, אינו מנצל כהלכה את היתרון של ישראל בתחום זה. הענפים שנותרו מאחור הם ענפים עתירי עבודה שמצליחים להתבסס על כוח עבודה זול יחסית, הודות לריבוי הטבעי המהיר בישראל והודות לשימוש בעובדים זרים המשתכרים שכר נמוך".

המחקר קובע כי כמעט בכל הענפים שבהם הפריון נמוך גם שיעור העובדים בעלי השכלה אקדמית, ובמיוחד מהנדסים ומדענים, נמוך משיעורם ב–OECD. משתמע מכך, כי בישראל יש תשואה נמוכה מאוד להשכלה בענפים שמוכרים בעיקר לשוק המקומי.

"מערך ההכשרה המקצועית נחות"

המחקר התייחס להון האנושי כמרכיב חשוב בשיפור הפריון, וקבע כי "ההוצאה הציבורית בישראל על מדיניות עידוד תעסוקה, שבכללה גם ההוצאה על הכשרות מקצועיות, היא מהנמוכות ב–OECD. הפער בין ישראל למדינות OECD הוא 0.5% תוצר, שהם כ–5 מיליארד שקל. הרחבת ההוצאה הציבורית לכדי סגירת פער ההוצאה צריכה להיות מכוונת הן להגדלת שיעור התעסוקה והן להגברת הפריון. חשוב בהמשך לחזק את מערך ההכשרות על ידי המעסיקים על ידי יצירת מנגנונים המשלבים בין המעסיקים, המדינה ומקבלי ההכשרה עצמם. מומלץ לתת מענקי עבודה לחברות שיכשירו עובדים. להכשרות אלה השפעה חיצונית חיובית על כלל המשק".

המחקר תומך בחיזוק ההשכלה המקצועית, וממליץ לתמוך במערכת ההשכלה העל־תיכונית הטכנית, שברובה מרוכזת במכללות הטכנולוגיות, ברמה דומה לתמיכה לתלמיד במערכת ההשכלה הגבוהה. המחקר מדגיש את הצורך בפיתוח ההכשרה בתחומי התעשייה המסורתית, הבינוי והשימוש במחשבים. "מערך ההכשרה המקצועית בישראל נחות בהשוואה בינלאומית. יש מקום להתערבות ממשלתית בתחום זה בשל ההשפעות החיצוניות החיוביות של ההכשרה המקצועית, שהופכות אותה ללא כדאית ברמה של הפירמה הבודדת אך מאוד כדאית ברמת המשק. ואולם בפועל מערך ההכשרות המקצועיות לא קודם מספיק, וישראל נמנית עם המדינות שמקטינות את ההשקעה בהן", נקבע במחקר.

עוד נטען כי כדי לעודד פריון יש להפסיק את כניסתם של עובדים זרים בהיתר לענפי החקלאות והבניין, להגביל את כניסתם של עובדים פלסטינים ולמנוע העסקה של עובדים זרים ללא היתר במשק.

הפערים בפריון קיימים גם בין התעשייה לענפי המסחר והשירותים. השוואה של גידול הפריון ב–1960–2011 מראה כי בענפי התעשייה הפריון עלה ב–3.3% בשנה ואילו בענפי המסחר והשירותים העסקיים הפריון עלה בממוצע ב–0.2% - ומאז 1990 כמעט שלא השתנה. הבדלים אלה מתבטאים גם בפערי השכר הגדלים, ולמעשה הגידול באי־שוויון בשכר מתואם באופן מלא לאי־שוויון בשיעורי הפריון בין הענפים.

"הממצאים על ההבדלים בגידול בפריון בין הענפים בישראל מדהימים ומעוררים שאלות, מאחר שלפי מיטב ידיעתנו הם יוצאי דופן בעולם המפותח (OECD)", נכתב במחקר. "אם היינו כוללים בענפי התעשייה את שירותי התוכנה, נראה שהתמונה היתה חמורה עוד יותר, עם ירידה בפריון במגזר העסקי שאינו חשוף ליצוא".

התרחבות פערי הפריון נובעת משני גורמים: שיעור נמוך של השקעות בהון ושיעור נמוך של פיתוח טכנולוגי. ואולם, גם לממשלה חלק בפערים בפריון. תמיכות ממשלתיות שניתנו לאורך שנים בעיקר לתעשייה הביאו לכך שהפריון בענף זה גבוה יותר.

"נדרש לובי ליבואנים"

"הפערים ביעילות בין הענפים השונים במשק מאוד דרמטיים", אמר אקשטיין. "לדעתנו, זה נובע משיעורי המס בין ענפי התעשייה ליתר המשק. הטבות המס כמעט כולן ניתנות לתעשייה, ואנחנו חושבים שצריך להשוות את שיעורי המס בין התעשייה לשאר המשק, אך לא נכנסנו לשיעור המס הראוי".

חברות תעשייה רבות, בעיקר מייצאות, נהנות מהטבות מס מפליגות, שגברו בעשור האחרון. אלה מעוגנות בחוק לעידוד השקעות הון, ונבחנות בימים אלה מחדש במשרד האוצר. בעוד שמרבית החברות במשק משלמות 26.5% מס חברות, נהנות חברות תעשייתיות מייצאות משיעורי מס של 5%–15%. "צריך להשוות בין כל הענפים במשק במס על הרווח", אמר אקשטיין. "אין סיבה לתת הטבות רק לתעשייה ולא למסחר ולשירותים", אמר.

במסגרת ההמלצה להשוואת תמיכות בין כלל ענפי המשק מציע המחקר להקים מכון יבוא, במקביל למכון היצוא. "יש ליצור תשתית של מכון הנתמך ממשלתית ונותן תנאים טובים לכניסת יבואנים רבים המתחרים על הפצת מוצרים בישראל", קבע המחקר. "יש לפעול לפתיחה המשק לתחרות על ידי יצירת מערך תומך יעיל ומשוכלל של כניסת מתחרים מקומיים וזרים בכל ענפי הפיננסים, ניהול חסכונות וביטוח, ניהול אשראי, מערכת הפצת מוצרים וניהול רשתות שיווק של מוצרי מזון ומוצרי תצרוכת".

"כמו שיש לובי ליצואנים, נדרש לובי ליבואנים", אמר אקשטין. "לובי שיסייע להם להגיע מהר יותר למקורות בחו"ל או להסיר מגבלות ותקנות שמפריעות. אם מדברים על תחרות, כך הם יוכלו לייצר תחרות טובה בכל המגזרים ובמיוחד בענפים מוגנים בהם אין תחרות. אני לא מתכוון שיש צורך ממש במכון, אבל הגיע הזמן שמשרד הכלכלה צריך לדאוג גם להם, בדרך שימצא לנכון".

אקשטיין גם סבור שהטבות לתעשייה לא צריכות להיות מותנות ביצוא. "אני לא רואה שום סיבה לתת הטבות מוגדלות למפעלים מייצאים דווקא. התאחדות התעשיינים מתנגדת להמלצה זו".

בדיוני הוועדה היתה מחלוקת בשאלה אם היצוא מגדיל את הפריון או שפריון משופר מאפשר יצוא. הגישה הממשלתית המקובלת היא שהצורך להתמודד מול מתחרים משפר פריון. גם בהתאחדות התעשיינים מצדדים בגישה זו - ולכן התעשיינים התנגדו להמלצה. התאחדות התעשיינים תומכת במתן הטבות מס למפעלים מייצאים מתוך הנחה שהצורך להתמודד עם תחרות בשוק העולמי מגדיל את היעילות, הפריון ובהמשך את השכר בתעשייה. גישה זו מאפיינת את מדיניות הממשלה במיוחד בשנים האחרונות ובאה לידי ביטוי בחוק לעידוד השקעות הון, שבו עלו ההטבות לחברות מייצאות. המלצות צוות אקשטיין בהקשר זה סותרות את הנחות העבודה של הממשלה.

המחקר מציע כי משרד הכלכלה בשיתוף משרד האוצר יגבשו תוכנית עבודה רב־שנתית עם יעדי פריון מוגדרים לענפים ראשיים ומשניים ותוכניות עבודה מפורטות. בין השאר עליהם לגבש הרחבת תוכניות מענקי השקעה לעסקים שיטמיעו שיפורים טכנולוגיים המשפרים את פריון העבודה. תוכניות אלה צריכות לאפשר קידום פחת מואץ ואף שיעורי מס התואמים את אלה המכוונים לענפים מייצאים.

אינטל ישראל


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם