היעד של משרד החינוך: עד 2024 ילמדו 50% מהתלמידים בחינוך טכנולוגי־מקצועי - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היעד של משרד החינוך: עד 2024 ילמדו 50% מהתלמידים בחינוך טכנולוגי־מקצועי

לפי התוכנית שגיבש המשרד, 90% מבוגרי החינוך הטכנולוגי־מקצועי יקבלו בסיום הלימודים תעודת הסמכה ■ כיום לומדים בו כ–40% מתלמידי התיכונים בישראל, ונושא ההסמכה אינו מוסדר כראוי

32תגובות

משרד החינוך מגבש תוכנית להשבת החינוך הטכנולוגי־מקצועי, שבוטל כמעט לחלוטין בשנות ה–90. על פי התוכנית שמוביל שר החינוך שי פירון, שיעור בוגרי החינוך הטכנולוגי־מקצועי מתוך כלל תלמידי התיכון יעלה עד 2024 מ–40% ל–50%. התוכנית החדשה תהיה ללא הסללה, כלומר, תלמידים לא ינותבו למסלולים אלה, ותהיה להם אפשרות לעבור מסלול. על פי הערכות תוצג התוכנית המלאה עד סוף השנה.

כמו כן, בניגוד למצב כיום, שבו נושא תעודות ההסמכה המקצועיות אינו מוסדר כראוי, 90% מהבוגרים ייצאו מבית הספר עם תעודת הסמכה. יהיו תשע תעודות שונות, שכל אחת מהן תשקף דרגה שונה של לימוד והתמחות מקצועית ועיונית. בכל המסלולים יושם דגש על אנגלית ומתמטיקה כמקצועות חובה.

יותר מעשור מבקשים בתעשייה ובצה"ל להחזיר את החינוך הטכנולוגי־מקצועי לבתי הספר, בשל מחסור באנשי מקצוע במשק. בהיעדר חינוך טכנולוגי מספק, עוסקים בצבא ובתעשיות בהכשרות פנימיות, אבל הן אינן מקיפות.

בתעשייה אף תולים את הפריון הנמוך של עובדים בישראל - עשרות אחוזים פחות מהפריון של העובד בתעשייה המסורתית האירופית או האמריקאית - בהיעדר עובדים מיומנים, ומבטיחים שכר גבוה יחסית לעובדים שיתקבלו. על פי נתונים ממשלתיים חסרים במשק אלפי עובדים מקצועיים ובהם חרטים, הנדסאים וטכנאים.

אמיל סלמן

את התוכנית להחזרת בתי הספר הטכנולוגים־מקצועיים מגבש עופר רימון, מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, יחד עם שותפים ובהם התאחדות התעשיינים, איגוד המוסכים ומשרדי הממשלה - הכלכלה, האוצר, התיירות והתחבורה ועוד.

התוכנית מבוססת על שלושה מסלולים של חינוך טכנולוגי־מקצועי, המשלב ברובו לימודים עיוניים ותעודת בגרות. קולג' טכנולוגי, הנדסה, וקולג' טכנולוגי והנדסה. תתאפשר ניידות של תלמידים בין המסלולים ובתוך הרמות בכל אחד מהם.

לכל מסלול שלוש תעודות ברמות הסמכה שונות, והתלמידים יוכלו לנוע בין הרמות. לדוגמה, בלימודי קולג' טכנולוגי בכיתות ט'-י"ד, התלמיד יוכל לבחור בין שלוש רמות של הסמכה מקצועית, חלקה עם לימודים עיוניים וחלקה בלעדיהם. במסלול של הנדסה/קולג' טכנולוגי לכיתות ט'-י"ד, תלמיד יוכל לבחור בין מסלול של תעודה טכנולוגית הכולל לימודים עיוניים ומקצועיים למסלול בגרות עם תעודת טכנאי או הנדסאי.

במסלול של הנדסה לכיתות ז'-י"ב הכולל בגרות מלאה, יוכל תלמיד לבחור בין שלוש תעודות ברמת הסמכה מדעית טכנולוגית איכותית, הכוללות 5 יחידות לימוד טכנולוגיות, או 5 יחידות מתמטיקה, או 5 יחידות מדעיות. מסלול זה מכשיר תלמידים למקצועות ההיי־טק, ובוועדת הייעוץ של משרד החינוך קיימת מחלוקת אם הלימודים המקצועיים צריכים לכלול גם אותו, או להתמקד רק במקצועות טכניים. משרד החינוך נוטה, ככל הנראה, לאפשרות הראשונה, אבל בעשור הקרוב יושם דגש על המקצועות האחרים, של תעשיות שאינן היי־טק באופן מובהק, בהם הנדסת מכונות, נגרות, פרא־רפואה, בנייה ואדריכלות, בישול ואפייה, מלונאות ותיירות, ותחומים חדשים שיעלו בסקר עבודות במחסור שייערך במגזר העסקי.

"להעניק כלים למימוש עצמי"

"אנחנו רוצים להגיע למצב שלא יהיה תלמיד במערכת החינוך הטכנולוגית־מקצועית, שלא מסיים עם הסמכה משמעותית", אמר רימון, כשהציג את התוכנית ביולי בוועדת החינוך של הכנסת. "90% יוצאים עם הסמכה, לא משנה אם התלמיד בשלב א', שלב ב', שלב ג'. 50% יוצאים גם עם הסמכה יותר גבוהה ו–25% יוצאים עם הסמכה של Professional (יותר גבוהה, א"ק). "אנחנו קודם כל מדברים על מערכת שמאפשרת לכל תלמיד להמשיך להתקדם, מערכת שאינה מסלילה, לא מייצרת תקרת זכוכית ודרך ללא מוצא.

"המטרות הכלליות שלנו הן קודם להעניק כלים למימוש עצמי של כל תלמיד בישראל, תוך פיתוח מסגרות חינוכיות המקדמות מצוינות בתחום המקצועי".

כיום לומדים 37% מתלמידי התיכון חינוך מקצועי בבתי ספר של משרד החינוך ו–3% בבתי ספר של משרד הכלכלה. במשרד החינוך רוצים להגיע למצב שבו 50% מהתלמידים מסיימים בית ספר עיוני ו–50% טכנולוגי ומקצועי.

עוד לפני "עימות הפחחים" בישיבת הממשלה בשבוע שעבר, שבמהלכו הטיח שר התשתיות, סילבן שלום, בראש הממשלה, "שהבן שלך יהיה פחח" - בתגובה לדברי פרופ' מנואל טרכטנברג על הצורך בחידוש החינוך הטכנולוגי - היה ברור למשרד החינוך שעליו להתגבר על הדימוי הירוד שלו. הדימוי נובע מכך שבשנות ה–60 הופנו תלמידים שנשרו מבתי ספר עיוניים ללמוד מקצוע, ובכך דבקה בהם סטיגמה של לא מוצלחים.

רימון אמר כי יש צורך לפעול לשינוי הדימוי בדרכים יצירתיות. הוא סיפר כיצד סיור באנגליה הוביל להצעה להקים בתי ספר לתחום כולל, כמו בית ספר למקצועות הבמה: "יש שם ילדים שלומדים תיאטרון ויש ילדים שלומדים איך בונים במה ויש כאלה שלומדים איך לעצב במה, איפור, סאונד או תאורה. כל שנה הם מרימים מופע וכל הילדים שותפים לעשייה הזאת", אמר רימון.

"היינו רוצים לבנות בית ספר כזה, שיקרב ילדים לעולם הבנייה ויגרום להם להמשיך ולהתפתח", הוסיף. על פי ההצעה המתגבשת במשרד החינוך, בכל שנה יוגדר פרויקט מרכזי כמו בניית דגם של שכונה, מרכז תרבות או ספרייה. מגמת בניין ואדריכלות תוביל את הפרויקט, מגמת חשמל תתכנן את מערכת החשמל, מגמת מדיה ופרסום תעסוק בבניית אתרים וחומרי פרסום לשיווק המיזם, וכו'.

מודל נוסף שמשרד החינוך מתכוון לקדם הוא הקמת מרכזי הכשרה מקצועיים נושאיים עם התעשיינים, שיכשירו תלמידים לעבודות נדרשות בתעשייה. בשנת הלימודים הבאה מתוכננת פתיחה של ארבעה מרכזים גיאוגרפיים לנושאי בנייה, מלונאות, חקלאות וריתוך.

"חינוך טכנולוגי־מקצועי איכותי חשוב לבריאות הכלכלה והחברה"

גיורא שלגי, חבר בוועדה המייעצת לשר החינוך בנושא החינוך הטכנולוגי ומנכ"ל רפאל לשעבר, סבור שהחזרת החינוך הטכנולוגי היא חיונית לחברה ולמשק. "אין שום ספק בחיוניותו של חינוך טכנולוגי־מקצועי איכותי לבנייה של כלכלה וחברה בריאים", אמר בסוף השבוע.

"התוכנית של משרד החינוך כוללת את כל המפה המקצועית, ובכלל זה את המדעים. זה נובע מתפישה שלפיה מקצוע ומדע הם מעגל אחד, וכולו חינוך מדעי טכנולוגי־מקצועי. בתי הספר המקצועיים בעבר, כמו בסמ"ת ויד סינגלובסקי, הוציאו גם רופאים ומדענים. צריך להבין שמי שנכנס למערכת יוכל להתפתח למירב שבורך בו. זו מערכת איכותית, שמאפשרת לכל אחד למקסם יכולותיו", הוסיף.

לדבריו, הבעיה היא שהחינוך המקצועי מוצג לציבור כברירת מחדל למי שלא יוכלו להגיע להשכלה אקדמית או לתעודת בגרות עיונית, וזו גישה בעייתית, משום שהיא מתייגת את התלמידים המגיעים אליה כסוג ב' עם תקרת זכוכית המקטינה את סיכוייהם להשכלה גבוהה.

"אפשר להבין לליבם של השרים (הכוונה לשר התשתיות, סילבן שלום, א"ק), שהביעו זעם ועמדה שלילית, משום שיש לא מעט צביעות באמירות המגיעות מאלה המסבירים, מעמדת פטרונות אליטיסטית, שניתן לטפח חינוך מקצועי יוקרתי בתנאים שכאלה, כאשר איש מהם לא מעלה בדעתו לשלוח את ילדיו למסלול שכזה", אמר שלגי.

"אם הדימוי לא ישתנה, התוצאה תהיה שנמשיך להנציח את תופעת ההסללה על נזקיה הכלכליים והחברתיים. לכן, הפתרון המומלץ הוא שילוב החינוך המקצועי במערכת חינוך מדעית־טכנולוגית־מקצועית, המתפרשת על מנעד רחב של תחומים ורמות למידה, ומאפשרת לכל מי שנמצא בה למצות את הפוטנציאל שבו ואת שאיפותיו", הוסיף.

לדבריו, המערכת חייבת לכלול בתי ספר טכנולוגיים מצטיינים עם אוריינטציה אקדמית, שיהיו פתוחים לכלל תלמידי המערכת שיגלו יכולת ורצון ראויים. אלה ישנו את התדמית של החינוך הטכנולוגי־מקצועי וישברו את תקרת הזגוגית שיצרה ההסללה.

שלגי סיפר כי יחד עם קבוצת בוגרי בסמ"ת התחיל להקים את בית הספר מחדש בחיפה. "כמו שסגירתו נחשבה סמל לקבירת החינוך הטכנולוגי, כך הקמתו מחדש תהיה סמל לחינוך טכנולוגי מתקדם", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#