בנק ישראל: להעלות מסים ולקבוע תקרת הגירעון עד 3% בגלל "צוק איתן" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל: להעלות מסים ולקבוע תקרת הגירעון עד 3% בגלל "צוק איתן"

לפיד: אין להעלות מסים, אין לבטל פטורים ממס ואין לקצץ בהוצאות משרדי הממשלה -תקרת הגירעון תהיה 3.5% ואף יותר ■ מנכ"לית האוצר: סך הגידול בתקציב המדינה ל-2015 יעמוד על כ-8 מיליארד שקל

9תגובות

בנק ישראל תומך, באופן חריג, חד פעמי, בשל "צוק איתן" והירידה בגביית המסים,  בהעלאת יעד הגירעון ב-2015 מ-2.5% תוצר ל-3.0% תוצר, אבל בשום פנים ואופן לא ליעד גירעון גבוה יותר. בנק ישראל תומך בהעלאת מסים, ביטול פטורים וקיצוצים בתקציב כדי לעמוד ביעדי תקציב המדינה ל-2015, בניגוד לעמדות בכירים באוצר. כך עולה מהודעה שפירסם היום בנק ישראל.

בהודעה מסר הבנק כי הוא מייחס חשיבות רבה להפחתת נטל החוב הציבורי ביחס לתוצר המשק, לפי המתווה עליו החליטה הממשלה ב-2013, שיעדו הפחתה הדרגתית של יחס החוב לתוצר לכ-60% תוצר בסוף העשור.

ההודעה פורסמה כדי להבהיר את עמדות נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בישיבה שהתקיימה אתמול עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועם שר האוצר, יאיר לפיד, על תקציב המדינה ל-2015. ההודעה באה גם להציג את עמדות הנגידה ובנק ישראל לקראת המשך הישיבות על תקציב 2015, קודם עם ראש הממשלה ושר האוצר, ובהמשך בממשלה. נראה כי הנגידה שינתה כיוון, והחליטה להיות מעורבת יותר בשיח הציבורי-הכלכלי, גם לאור ביקורת שנמתחה עליה בתקשורת וגם בקרב חוגים כלכליים.

אמינות הממשלה בסכנה

תומר אפלבאום

בהודעת בנק ישראל נאמר כי סטייה ממתווה הפחתת נטל החוב הממשלתי משמעותה נסיגה ממחויבות קודמת של הממשלה להמשך הפחתת החוב. אמינות המדיניות התקציבית נבנית מעמידה במחויבות לאורך זמן, ומהווה נדבך חשוב בתשתית ליציבות הפיננסית של המשק.  בנק ישראל מדגיש כי, הגדלת הגירעון מעבר לסטייה חד פעמית זו, משמעותה עליה בגירעון המבני, מה שיציב את ישראל על תוואי של יחס חוב תוצר עולה בהמשך העשור, ויביא להגדלת הוצאות הריבית של הממשלה.

לדעת הבנק, בעת קביעת התמהיל בתקציב המדינה ל-2015 בין העלאת מסים, ביטול פטורים, או  קיצוץ נוסף בהוצאה האזרחית, יש לקחת בחשבון את העובדה שכבר היום ההוצאה האזרחית בישראל מאוד נמוכה בהשוואה בינלאומית, באופן שמקשה על מתן מענה הולם לאתגרים החברתיים והכלכליים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה ועוד. לדעת הבנק, ההשפעה של העלאת מיסים על הצמיחה בטווח הקצר שקולה לזו של הפחתה בהוצאה הציבורית.

פלוג נגד העלאת הגירעון - לפיד בעד

נגידת בנק ישראל סבורה כי כדי להתגבר על הבור הענק בתקציב המדינה ל-2015, 18 מיליארד שקל, ועל דרישות מערכת הביטחון לתוספת תקציב של 11 מיליארד שקל ב-2015, יש להעלות מסים, לקצץ בהוצאות הממשלה, ולבטל פטורים ממס. שר האוצר, יאיר לפיד, מתנגד לעמדות הנגידה ואילו לשכת ראש הממשלה והאוצר תומכים בעמדתה.

לדברי לפיד, אין להעלות מסים, אין לבטל פטורים ממס ואין לקצץ בהוצאות משרדי הממשלה. הדרך היחידה לדעתו להתמודד עם הבור בתקציב המדינה ועם דרישות מערכת הביטחון היא להעלות את יעד הגירעון בתקציב המדינה ל-2015, ל-3.5% תוצר ואם נדרש, אף מעבר לכך.

תחזית הצמיחה ל-2015 ללא שינוי

בנק ישראל מציין כי התחזית המקרו כלכלית שלו מיוני 2014, לפני צוק איתן, חזתה צמיחה של 2.9% ב-2014 ו-3.0% ב-2015. נכון לעכשיו, נראה שהתחזית ל-2014 תופחת, והתחזית ל-2015 תיוותר דומה לזו שפורסמה ביוני האחרון.

אורן נחשון

לדעת הבנק אם יתקבלו עמדות המוצא של שר האוצר לפיד, כלומר שיעורי המסים לא יועלו, תוכנית המע"מ 0% על דירות לזכאים תיושם ותפחית את הכנסות המדינה בכ-3-2 מיליארד שקל ב-2015, והממשלה תעמוד בתקרת ההוצאות ל-2015.

כלומר, ההוצאה תגדל ריאלית ב-2.6%, אזי הגירעון בתקציב 2015 יגיע ל-3.5% תוצר. הבנק מדגיש כי זוהי רמת גירעון שאינה מאפשרת הפחתה של יחס החוב לתוצר. על מנת לעמוד ביעד ההוצאה בהתאם לתקרה שנקבעה, נדרש קיצוץ בתקציב בהיקף של כ-4.5 מיליארדי שקל ביחס ל"טייס האוטומטי" (התאמת תקציב 2015 לתקציב 2014). קיצוץ זה הנו מעבר להפחתות של כמיליארד שקל בחינוך ו-1.6 מיליארד שקל בתשתיות (בתוכנית הרכבת הקלה בגוש דן), כפי שהאוצר מתכנן.

בנק ישראל מזכיר כי בחשבון תקציב 2015 יש להביא בחשבון הוצאות נוספות שהאוצר יהיה חייב לבצע, לפחות את חלקן, הן בתקציב הביטחון והן בסעיפים אזרחיים. הכללת תוספות אלו בתקציב 2015, ללא קיצוץ בהוצאות אחרות, וללא הגדלת ההכנסות, יביאו לכך שהגירעון עלול להגיע לכ-4 אחוזי תוצר, כבר בשלב התכנון.

כל זעזוע בצד הפעילות, שיביא לירידה בגביית המסים, או החרפה במצב הביטחוני שתצריך הוצאות נוספות, עלולים להביא לכך שהגירעון יצמח לרמות גבוהות עוד יותר.
בנק ישראל מדגיש כי, "חשוב להזכיר שיעדי התקציב הנוכחיים נקבעו לאחר פריצת מסגרת הגירעון ל-2012, כאשר הממשלה התחייבה לתוואי גירעון חדש, גבוה מזה שתוכנן קודם לכן. על פי תוואי זה, יעד הגירעון לשנת 2015 הוא 2.5% מהתוצר, ואמור להמשיך ולפחות בהדרגה, ל-2% ב-2016, והלאה".

היעד: יחס חוב תוצר 60%

בנק ישראל מדגיש כי הוא "רואה חשיבות בהפחתת נטל החוב בתוצר לכ-60% תוצר  בסוף העשור, לפי המתווה עליו החליטה הממשלה ב-2013. סטייה ממתווה זה משמעותה נסיגה ממחויבות קודמת, שתפגע באמינות המדיניות התקציבית של הממשלה, המהווה נדבך מרכזי ביציבות הפיננסית של המשק".

הבנק מציין כי, הגידול בגירעון המבני לכ-3% תוצר, המונח בתרחיש הבסיס של האוצר,  נובע מהחלטות שהתקבלו בצד ההכנסות עוד לפני פרוץ הלחימה (ביטול העלאת מס ההכנסה לשנת 2014 ותוכנית מע"מ 0%), וכך גם הצורך בהתאמה בצד ההוצאות. סטייה נוספת בשל הגדלת מסגרת ההוצאה כתוצאה מאחד הגורמים שפורטו, תביא את הגירעון המבני ל-3.5 אחוזי תוצר (ואת הגירעון בפועל לכ-4%).

גירעון בהיקף כזה, לא רק שלא יאפשר להמשיך להפחית את יחס החוב לתוצר, אלא אף יגדיל אותו – ויביא בעתיד לגידול בתשלומי הריבית של המשק, ובסופו של דבר גם לצורך במסים נוספים בעתיד.

העובדה שהשווקים הפיננסיים ממשיכים להביע אמון במשק הישראלי, ויכולתו של המשק להכיל את העלויות של מבצע צוק איתן, הן תוצאה של צעדים אמיצים לצורך החזרת התוואי הפוחת של הגירעון והחוב, שנקטה הממשלה בשנתיים האחרונות, אשר תרמו לחוסן הכלכלי. ניסיון העבר, בישראל ובעולם, מלמד  כי היכולת להתמודד עם זעזועים תלויה במחויבות הממשלה להפחתת יחס החוב לתוצר ובהתנהלות אחראית לאורך זמן.

יעל אנדורן
עופר וקנין

קיצוץ או מסים

בנק ישראל אומר כי ההכרה בחשיבות של שמירה על רמת גירעון של 3%, מציבה בפני הממשלה שתי חלופות: קיצוץ נוסף בהוצאות האזרחיות כדי לתת מענה לצרכים החדשים, והעלאת תקבולי המסים. ניתן כמובן גם לשלב בין השניים. חשוב לציין, כי מבחינת הצמיחה בטווח הקצר, ההשפעה של העלאת מסים על הפעילות שקולה לזו של הפחתה בהוצאה הציבורית.

בעת קביעת התמהיל בין ביטול פטורים, העלאת מסים, או קיצוץ נוסף בהוצאה האזרחית, יש לקחת בחשבון שכבר כיום ההוצאה האזרחית בישראל מאוד נמוכה בהשוואה בינלאומית, באופן שמקשה על מתן מענה הולם לאתגרים החברתיים והכלכליים העומדים בפני החברה הישראלית.

אנדורן: דרושה רפורמה יסודית בביטחון

מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, אמרה בעקבות הישיבה שלשום בלשכת רה"מ, כי סך הגידול בתקציב המדינה ל-2015 יעמוד על כ-8 מיליארד שקל. הממשלה תקבע את סדרי העדיפויות לחלוקת התקציב בין המשרדים. התוספת של מעל ל-10 מיליארד שקל שנדרשת ע"י מערכת הביטחון בתקציב 2015 גבוהה מסך הגידול בהוצאות כול משרדי הממשלה ב-2015. לדעתה, נדרשת רפורמה אמיתית ויסודית במערכת הביטחון. יש לזכור שמקורות לגידול בהוצאה הביטחונית יבואו על חשבון בהוצאה האזרחית. אנדורן הדגישה כי יש לשמור על עוגן כלל ההוצאה, ולהימנע מגלישה של השלכות מבצע צוק איתן ליציבות הפיסקאלית ב-2015 וכתוצאה מכך לפגיעה באמינות הכלכלית של ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#